באוקטובר 2020, טיפאני אנד קו (Tiffany & Co) החלה להציג ללקוחותיה את המקור הגיאוגרפי של כל יהלום במשקל 0.18 קרט ומעלה. הייתה זו הפעם הראשונה שחברת תכשיטים חשובה עשתה זאת. טיפאני גם התחייבה שלא לרכוש יהלומים ממקור לא ידוע גם בעתיד. ההנהלה ייחסה את נקודת הציון הזו ל"השקעתה [של טיפאני] במשך מעל 20 שנה באינטגרציה אנכית".
אחרי כמה חודשים, חברת כריית היהלומים המובילה בעולם, דה בירס (De Beers), מסרה כי היא "מאמצת" מנגנוני מעקב אחר כל היהלומים שיימכרו במערכת בעלי הסייט שלה – וזאת על בסיס טכנולוגיית "המקור הדיגיטלי" Tracr, שהושקה בשנת 2018. מדה בירס נמסר כי נכון לתחילת 2024, ביכולתה לעקוב "אחרי יותר משני-שליש" מהתפוקה שלה במונחי ערך – נתון שהסתכם אשתקד בכ-3.6 מיליארד דולר, או כרבע מאספקת היהלומים העולמית.
אפשר לטעון כי השקיפות בשרשרת האספקה היא היוזמה החשובה ביותר מבחינתה של תעשיית היהלומים הטבעיים, לאור יכולתה הפוטנציאלית לתת מענה לאתגרים הנוכחיים של התעשייה.
למשל, אם התעשייה יכולה לציין בפני הצרכנים מאין הגיעו היהלומים שלהם, זה עשוי לרכך חששות בנוגע לשאלה אם מדובר ביהלום "נקי" מבחינה אתית (כלומר, אינו "יהלום דמים"), וכן אם מדובר ביהלום טבעי "אמיתי" (ולא ביהלום מעבדה או בחיקוי). ולבסוף, ידיעת המקור עשויה לשדרג את שיווק היהלומים, על בסיס הקונספט של מכירת כל יהלום בודד כבעל "סיפור" ייחודי – במיוחד אם הסיפור כולל גם את תרומתו החיובית של היהלום. זה עשוי גם לחזק את ההבחנה בין יהלומים טבעיים לבין יהלומי מעבדה.
ההתקדמות בחזית הזו הגבירה קצב, באופן בלתי נמנע, בעקבות תגובת המערב למלחמת רוסיה/אוקראינה. בתחילת 2022, ארה"ב הטילה סנקציות שנועדו להגביל את כניסתם של יהלומים מרוסיה לתחומה. בשנת 2024, קואליציה רחבה יותר – הכוללת את מדינות ה-G7 והאיחוד האירופי – הציגה מערכת סנקציות מקיפה יותר על ייבוא יהלומים מרוסיה לשווקי הצרכנות במערב.
עד סוף השנה, הסנקציות צפויות להתרחב, ולכלול את כל היהלומים המלוטשים במשקל 0.5 קרט ומעלה, שיידרשו להציג "עדות דיגיטלית לשרשרת האספקה" שלהם, כדי להוכיח כי מקורם אינו ברוסיה. ישנם פרטים קטנים שעדיין צריך לפתור, וסביר להניח כי מדינות ה-G7 ינהלו "פנקס בלוקצ'יין" או משהו בסגנון, שבו נתוני המעקב יוזנו באופן דיגיטלי, באמצעות טכנולוגיות כמו Tracr של דה בירס, שציינו מקודם. התוצאה בפועל צריכה להיות שקיפות מקיפה יותר מאי פעם מבחינתה של התעשייה.
אותו רף שנקבע לגבי יהלומים מרוסיה, של 0.50 קרט ומעלה, כולל 40-45% משווי היהלומים האיכותיים הכולל, המשובצים בתכשיטים ברחבי העולם, כולל יהלומים שמקורם "בר מעקב" לחלוטין – כלומר, לא כולל יהלומים באיכות תעשייה, יהלומים מרוסיה, ויהלומים שמשקלם במשקל של עד 0.50 קרט (שימו לב כי במונחי נפח, נתון זה מהווה פחות מ-10% מההיצע העולמי על פי ההערכות).
הסנקציות בסופו של דבר ישמשו כזרז לקידום שקיפות בשרשרת אספקת היהלומים הרחבה יותר, והתעשייה צריכה למנף זאת לביקוש צרכני ומכירות, באמצעות שיווק, מיתוג, ופעולות קריאייטיב נוספות.
מאת פול זימניסקי, פורסם באתר GJEPC
