מגזין IDEX פרסם החודש את דו"ח ערוץ היהלומים לשנת 2017 – הניתוח השנתי של ענף היהלומים, מאת פרנאי נארווקר (Pranay Narvekar) וחיים אבן-זוהר, אשר בוחן את ההתפתחויות העדכניות בעולם היהלומים, ומספק תובנות בנוגע לכיוונים שאליו יפנה בעתיד. עיקרי הדו"ח מובאים בפניכם.
גולות הכותרת
• ב-2017, תעשיית היהלומים נהנתה מתקופה של שקט יחסי ומראית עין של איזון. הרווחיות באמצע הערוץ השתפרה, אך אין הסכמה בנוגע לשאלה האם רמות הרווחיות הנוכחיות ברות-קיימא.
• המחירים של יהלומים מלוטשים רשמו ירידה קלה ב-2017, מאחר שהעלייה בביקוש לא הצליחה לתת מענה להיצע הנוסף.
• העלייה בהיצע של יהלומי מעבדה, עם או בלי גילוי נאות, פגעה בביקוש ליהלומים טבעיים, והחלישה עוד את יכולתו של השוק לשמור על יציבות במחירי המלוטש.
• המצב הנוכחי עלול להתברר כשקט שלפני הסערה. התעשייה תיכנס בשנים הקרובות לתקופה של שינויים יסודיים באופן שבו היא פועלת.
2017: יציבות שברירית
מכירות תכשיטי היהלומים עלו אשתקד ב-4.2% והסתכמו ב-77.41 מיליארד דולר, בהיפוך של מגמת הירידה במכירות שנרשמה בשנתיים האחרונות. המכירות בארה"ב עלו ב-2.5%, והיו חזקות במיוחד במחצית השנייה של השנה, בעיקר בחנויות עצמאיות וקטנות יותר, ופחות ברשתות הגדולות.
ב-2017 הושק גם קמפיין חדש לקידום יהלומים גנרי, של איגוד מפיקות היהלומים (DPA). זו התפתחות חיובית, אך בהשפעתם של קמפיינים מסוג זה ניתן להבחין רק אחרי שנתיים-שלוש.
גם מכירות התכשיטים בסין ובהונג קונג צמחו ב-7.3%, לאחר שנתיים-שלוש חלשות. הודו החלה את השנה חלש, אך התאוששה בהמשך.
פחות יהלומים
מבחינת ערוץ היהלומים, העיקר הוא משקל היהלומים המשובצים בתכשיטים. ב-2017, כמות היהלומים עלתה ב-2.5% בלבד, לכ-20.7 מיליארד דולר. הירידות במחירי היהלומים אמנם היטיבו עם קמעונאים, והגדילו את שולי הרווח שלהם, אך צמצמו עוד את משקל היהלומים בתכשיטים. בנוסף, קמעונאים חיפשו לחסוך, ובחרו ביהלומים קטנים יותר, ו/או איכותיים פחות.
הירידה במשקל היהלומים הוביל לצמיחה מאופקת יותר של ערוץ היהלומים, לעומת הגידול במכירות התכשיטים.
על ערוץ היהלומים השפיעו גם צבירה וחידוש מלאי. ב-2017, השוק הקמעונאי בארה"ב צמצם רכישות ומלאי, מה שהוביל לירידה בכלל הביקוש ליהלומים.
במהלך השנה שוק הגלם שמר על יציבות, גם אם במחירים נמוכים יותר. מפיקות הגלם צברו מלאי של סחורה זולה לקראת סוף 2017, וצמצמו את המלאי לאחר תיקוני המחיר הנדרשים. נפח כריית היהלומים אשתקד היה הגבוה מזה כעשור, בזכות כמה מכרות חדשים והגברת קצב הכרייה באוסטרליה, וזאת למרות קשיים בפעילות בכמה מכרות.
רוב היהלומנים מסכימים כי 2017 הייתה שנה סבירה, ביחס לחמש השנים שקדמו לה. מחירי המלוטש אמנם ירדו, אך שולי הרווח היו מספקים. עם זאת, מוקדם להסיק שהתעשייה התייצבה. היא עדיין עומדת בפני תקופה של שינויים יסודיים, שעשויים לשנות לחלוטין את המבנה שלה. זה יתבטא בכמה דרכים.
מימון
השנה החלה טוב, בזכות ביקוש לצורך חידוש מלאי. אך ההונאות הבנקאיות בהודו פגעו באופטימיות בתעשייה, שתתקשה יותר ויותר להשיג מימון בנקאי. חשוב לזכור כי הבנקים מהודו אחראים לכ-60% מכלל המימון לתעשייה, בהודו ובמדינות אחרות. לכן, לפעולות שעליהן יוחלט בהודו יהיו השלכות גלובליות. החשש הוא מפגיעה תדמיתית של כלל התעשייה, שתפגע בתקרות האשראי הקיימות, ותמנע מסגרות אשראי חדשות.
הפגיעה באמון הבנקים במרכזים בינלאומיים אחרים, כמו בלגיה והונג קונג, עלולה להתברר כחמורה אף יותר מאשר בהודו. הבנקים במרכזים אלו מצפים מהתעשייה להציע פתרונות הולמים לבעיות שצצו.
מכירות גלם וחוב בנקאי
אנו עומדים בפני תקופה מאתגרת של מהפך, שבה הבנקים ישנו מדיניות ויתחילו לטפל בנושאים אלו. בנקים רבים פשוט עוזבים את התעשייה, ואלו שיישארו יחמירו את הדרישות והבדיקות. זה יגרום למתח בתעשייה בטווח הקצר, וכמה בנקים זריזים עשויים לנצל את ההזדמנות וללקט לקוחות מבנקים אחרים, שיבקשו לצמצם את החשיפה שלהם לתעשייה.
בהודו ימשיכו להסתמך על מימון בנקאי. יותר מדי אנשים בהודו תלויים בענף היהלומים, והיא לא תאפשר לבנקים להפסיק לממן אותו לחלוטין. עם זאת, התעשייה תיפגע. חברות שלא יסתגלו למצב החדש ויגלו יותר שקיפות, לא יוכלו לקבל מימון. הבנקים מבינים כי זו הדרך היחידה לצמצם את הסיכונים מבחינתם בענף.
כריית יהלומים
בדו"ח השנתי של רוב מפיקות היהלומים, רואים את התפלגות המכרות שבהם התפוקה ירדה, והביקוש עלה. נפח הכרייה לא ירד בשום שלב. המכרות לרוב צופים 5-10 שנים קדימה, על מנת להצדיק את ההשקעה בהם. ייתכן כי אנחנו מתקרבים לשיא ההיצע בשנים הקרובות. אנו צופים כי התעשייה תפיק כ-110 מיליון קרט יהלומים בחמש עד שבע השנים הבאות.
צמצום ההיצע
הביקוש לגלם צפוי לגדול, המחירים צפויים לעלות, ומכרות עשויים להפוך לרווחיים. הירידה בנפח הכרייה תפגע בהיקף התעסוקה שיספקו מפיקות הגלם, וכן היצרנים והסיטונאים באמצע הערוץ. זה נכון במיוחד בענף הליטוש, אך גם בכל הנוגע לברוקרים.
קמעונאים יגלו כי יותר קשה להשיג יהלומים מלוטשים. הענף הקמעונאי צפוי לעבור תהליך של מיזוגים ורכישות, ויצטרך להעריך טוב יותר את כמות הסחורה בשוק. עיצובים פופולאריים, למשל, עשויים לאזול כשהביקוש יתמקד באיכות מסוימת.
תנודתיות מחירים
הירידה במלאי של ערוץ היהלומים תוביל ליותר תנודתיות מחירים. מפיקות הגלם יתקשו יותר לייצב מחירים. לסחורה העודפת לא יהיה מחיר, כי איש לא ירצה לקנות אותה. האפשרות להגדיל את ההיצע של סחורה ספציפית תהיה מוגבלת. את התנודתיות אפשר להרגיש כבר השנה.
הפער המתרחב בין הביקוש להיצע, הירידה ברמות המלאי, תנודתיות המחירים הנובעת ממנה, והדגש הגדול יותר על מחירים בארה"ב ובסין, יובילו להתייקרות של סחורה זולה יותר.
זו מגמה בעייתית, כי היא תאפשר ליהלומי מעבדה למצוא את דרכם לשוק. הצרכנים יתחילו לבחור בין יהלומים טבעיים פחות איכותיים, ובכמויות קטנות יותר, לבין יהלומי מעבדה איכותיים יותר, בכמויות גדולות יותר.
יהלומי מעבדה
ברור לחלוטין כי ערוץ יהלומי המעבדה מפתח דינמיקות משלו, בזכות עלייה במספר החנויות והסוחרים שמוכרים יהלומי מעבדה, חלקם באופן בלעדי. עם זאת, יצרניות יהלומי המעבדה מחזקות את מנגנוני המכירות, מה שמוביל בהכרח למאבק בין ערוצי האספקה.
נפח הייצור של יהלומי מעבדה ימשיך לגדול, הן במספר היצרניות והן באיכות הייצור. כמו כל מוצר אחר, המחירים של יהלומי מעבדה יורדים בהתאם לעלויות הייצור. זה מוביל להתרחבות הפערים בין המחיר של יהלומים טבעיים למחיר של יהלומי מעבדה.
קיומם של יהלומי מעבדה בשוק גם מחייב חברות ליטוש לבדוק בקביעות את המלאי שלהן, כדי להימנע ממכירת יהלומי מעבדה בטעות ללקוחות. זה הופך בהדרגה לחלק מהנהלים בענף, לפחות בחברות גדולות יותר.
יצרניות ומשווקים של יהלומי מעבדה אינם עקביים באופן שבו מוצג המוצר – האם עליהם להציגו כחלופה זולה יותר ליהלומים, או להתבסס כנישה נפרדת. הסיבה העיקרית לכך היא שלרוב האנשים שמוכרים יהלומי מעבדה יש רקע בתחום היהלומים והתכשיטים, והם לא יכולים לראות יהלומי מעבדה כמוצר נפרד. זוהי חשיבה לטווח קצר, כי הם גורמים לירידה במחירי היהלומים הטבעיים, ובסופו של דבר גם לירידה נוספת במחירים של יהלומי מעבדה.
הולך ומתבהר כי יהלומי מעבדה נתפסים כתחליף זול יותר ליהלומים טבעיים. מפיקות יהלומים טבעיים נאבקות בכך באמצעות בידול המוצר. הן מציגות את יהלומי המעבדה כבעלי ערך נמוך, או חסרי ערך כלל. כך או כך, המחלוקת בין הצדדים הולכת ומתעצמת.
זיהוי ואימות
בערוץ היהלומים הטבעיים, יהלומי המעבדה ומכשירי אימות וזיהוי מנהלים מעין הורדות ידיים, וכל צד מנסה לגבור על יריבו. נכון להיום, המכשירים הקיימים מסוגלים לזהות את רוב יהלומי המעבדה, במחיר סביר. עם זאת, ישנם דיווחים על סוגים חדשים של יהלומי מעבדה שלא ניתן לזהות בחלק ממכשירי הזיהוי. מפיקות היהלומים הטבעיים, שיש להן הרבה להפסיד, מקוות כי יתווסף משקל לתהליכים לזיהוי יהלומי מעבדה. זה ידרוש מהתעשייה לשנות חלק מתהליכי העבודה, ויתבע הוצאות נוספות על ציוד.
בסופו של דבר, זה לא יסתכם בזיהוי ואימות, אלא גם ביכולתה של תעשיית היהלומים לספר באופן מוצלח את סיפורו של המוצר, כולל מעקב אחר יהלומים, שיאפשר לתעשייה להגיב לאיום של יהלומי המעבדה. חלק מהאנליסטים צופים כי עם הזמן יהלומי מעבדה ויהלומים טבעיים יהפכו לשוק "יהלומים" אחד ויחיד. אם זה יתגשם, יהלומים יהפכו למוצר ככל מוצר אחר לצרכן, שמחירו נקבע על פי היצע וביקוש. האיום מצד היהלומים הסינתטיים הוא אמיתי, ואין להמעיט בערכו או להתייחס אליו בביטול.
ציות לדרישות
ככל שנושא השקיפות יתחזק, כך יתעצם הצורך לציית לדרישות שונות. עד לפני כמה שנים, "יהלומי מריבה" נתפסו כסוגיה החשובה ביותר בכל הנוגע לציות. זו הייתה גם הסיבה להקמת תהליך קימברלי. אך הבעיה כמעט נעלמה, ונושאים כמו הלבנות כספים, הונאות פיננסיות, או שימוש ביהלומים על ידי ארגוני פשע מאורגן או אפילו טרור, הופכים לסוגיות החשובות ביותר בכל הנוגע לציות לדרישות.
ברמה הגלובלית, נחקקים חוקים ההופכים את תהליך קימברלי לפחות רלוונטי. חלק מהאתגרים מתמקדים כעת בציות לחוקים למניעת הלבנות הון, בנושאי זכויות אדם, מאבק בשחיתות, וכן הלאה. מועצת היהלומים העולמית (WDC) צפויה לגבש מערכת ערבויות מעודכנת, שתיושם לאורך ערוץ היהלומים מהמכרה לצרכן, בנפרד מתהליך קימברלי.
נושא הציות מתמקד ביכולת לתעד ולעקוב אחר עסקאות יהלומים. המשמעות היא כי חברות בענף יזדקקו לטכנולוגיות המאפשרות לתעד מידע, ולהשתמש בו.
צונאמי של נתונים
בלוקצ'יין היא כעת הנושא החם בעולם הטכנולוגיה. שמענו על 8-10 חברות לפחות שמקדישות כספים ומאמצים רבים לפתרונות בלוקצ'יין לענף התכשיטים. זה אומר שמאות חברות טכנולוגיה קטנות כבר דנות עם גורמים בענף היהלומים, בכדי לחקור את הסוגיות הרלוונטיות לתעשייה, וכיצד ניתן לתת להן פתרונות מבוססי בלוקצ'יין, החל ממעקב אחר יהלומים, מימון, אופטימיזציה של שרשרת האספקה, ועד פתרונות כוללניים. עם זאת, סוחרים רבים בערוץ היהלומים לא באמת מעוניינים לתעד את זהות הספקים והלקוחות שלהם.
לא ניתן לבטל את ההשקעות הרציניות של התעשייה בנושא. בסופו של דבר, הפתרונות הטכנולוגיים חייבים לתת מענה לאתגרים שעמם התמודד תהליך קימברלי ביחס ליהלומי מריבה. השאלה בשני המקרים היא עד כמה הקמעונאי מוכן להיעזר בכך, ועד כמה הצרכן מוכן לשלם על כך.
בסופו של דבר, הנתונים וניתוח הנתונים בבלוקצ'יין או בכל כלי אחר הינם קריטיים כדי לאפשר לתעשייה לעקוב אחר מסלול היהלומים, עבור לקוחות המעוניינים בכך. זה ישפר את היעילות של התעשייה, ויספק יותר שקיפות לבנקאים וגורמים נוספים. אנו חיים בעולם מבוסס נתונים, והתעשייה שלנו, הרגילה לפעול באופן מעומעם או אפילו סודי, תהיה חייבת להסתגל.
מבט קדימה
חברות בענף יידרשו לשקיפות רבה יותר ביחס לעסקאות שהם מבצעות, כדי להבטיח את אמון הבנקים. נהלים שבעבר אולי התקבלו, יידחקו מעולם המסחר.
חברות קטנות יתקשו יותר ויותר לקבל מימון. יהיה עליהן להפגין יכולות מינימאליות כדי לעמוד בדרישות התיעוד, הנתונים, הציות, ודרישות המימון – וזאת בנוסף לדרישות של חברות הכרייה.
חברות ליטוש יצטרכו להצטיין בכמה תחומים, כולל טכנולוגיה, מימון וניהול, מעבר לליטוש ומסחר ביהלומים. במקביל לרכישות ומיזוגים באמצע הערוץ, יירד גם היצע הגלם לשוק. קמעונאים יידרשו לתכנן לטווח ארוך, ולגלות פחות נאמנות לספקים, כדי לא להתמודד עם מחסורים.
התעשייה תסבול מתנודתיות, כאשר המחירים של יהלומים מבוקשים יזנקו, בשעה שמחירים אחרים ידשדשו. מפיקות היהלומים יוכלו להגביר את נפח הכרייה רק עד רמה מסוימת, ואמצע הערוץ יחזיק בפחות מלאי. המשמעות היא שמחירי יהלומים יסבלו מיותר תנודתיות.
המצאה מחדש של המודל העסקי: חובה קיומית
תעשיית היהלומים הייתה אחת הראשונות שפעלה בין היתר באופן מאולתר, בשל מחסומים נמוכים של כניסה לענף, זמינות רבה של מימון, ועלויות נמוכות לחברות קטנות. חברות גדולות משנות ה-70 וה-80 איבדו מהדומיננטיות שלהן, כאשר חברות קטנות התקדמו בשרשרת הערך. מדובר בחברות קטנות יותר, שגילו יותר זריזות ביחס להתפתחויות בשוק, והרוויחו מכך.
השינוי במשוואת הסיכון-תמורה, והירידה בזמינות הגלם והמימון, יובילו את התעשייה שוב למיזוגים ורכישות. לחברות שישרדו יש סיכוי להגן על הנישה שלהן, ולהתחרות בחברות הגדולות.
עם זאת, חברות קטנות וגדולות כאחד יגלו כי הלחצים על שולי הרווח שלהן נמשכים, אם לא מחמירים. חלקן יחפשו להעתיק את ההון שלהן לתעשיות יותר פרודוקטיביות. למעשה, כל השחקנים הגדולים בענף כבר מחזיקים גם בנכסים שאינם קשורים ליהלומים. בשנות המשברים הגדולים של תעשיית היהלומים, החברות הקטנות היו תמיד אלו שהובילו את ההתאוששות, בזכות יכולתן להסתגל מהר ולנהל ביעילות את העלויות.
מהירות תגובה תהיה חשובה במיוחד בשנים הקרובות, שבהן גודל החברה כבר לא יספק יתרון משמעותי. הסביבה התחרותית של 2017 רשמה שינויים דרמטיים. ההתנגדות המסורתית לשינויים הלכה ושככה, וכל חברה תמצא עצמה בתהליך שבו היא "ממציאה מחדש" את המודל העסק שלה. זה הפך לחובה קיומית, והחידושים שנרשמו ב-2017 יימשכו – וביתר שאת בעתיד.
מבוסס על דו"ח של Tacy שפורסם במגזין IDEX. לסקירה המלאה באנגלית לחצו כאן
