כריית יהלומים במכרות אפריקה

ניתוח: נפח כריית היהלומים יתכווץ עד סוף העשור הנוכחי

כריית היהלומים הטבעיים העולמית תישמר בטווח שבין 115-125 מיליון קרט בשנה עד סוף העשור הנוכחי, כך עולה ממחקר חדש של האנליסט פול זימניסקי.

 

לשם השוואה, שיא הכרייה השנתי שנרשם בשנת 2017 עמד על 153 מיליון קרט יהלומי גלם, והשפל שנרשם בשנת 2020 עמד על 110 מיליון קרט.

 

מכרות יהלומים חשובים כמו דיאביק (Diavik), אקאטי (Ekati), ניורבינסקאיה (Nyurbinskaya) ואלמזי-אנאברה (Almazy-Anabara) צפויים להגיע למיצוי כלכלי או להשלים את הכרייה הקונבנציונלית עד סוף העשור הנוכחי. מכרות אלו מפיקים יחד נכון להיום כ-17-20 מיליון קרט מדי שנה – כ-15% מנפח הכרייה העולמי במונחי נפח.

 

תחזית כריית יהלומים בעולם 2030 (Paul Zimnisky)
תחזית כריית יהלומים בעולם 2030 (Paul Zimnisky)

 

יש לציין כי אלרוסה (Alrosa) הרוסית, הבעלים והמנהלת של המכרות ניורבינסקאיה ואלמזי-אנאברה, הפסיקה לפרסם הערכת מקורות בתחילת השנה שעברה, ולכן המידע מוגבל במידת מה. חברת בורגונדי דיימונד מיינס (Burgundy Diamond Mines), הבעלים של מכרה אקאטי, פרסמה תוכניות שעשויות להאריך את שנות הפעילות במכרה, בעזרת שיטת כרייה רובוטית חדשה מרחוק, כך ששנות הפעילות במכרות עשויות להשתנות.

 

עם זאת, אי אפשר להתכחש למגמת הירידה בהיצע היהלומים הטבעיים, כאשר הירידה בהיצע של המכרות הפעילים מתקזזת באופן חלקי בלבד עם המקורות החדשים. 

 

ב-5 השנים הקרובות, רק מכרה חדש אחד יתחיל להפיק יהלומים בקנה מידה משמעותי: מכרה לואטסה (Luaxe) באנגולה. בעלי העניין במכרה, ובהם אלרוסה הרוסית, ציינו כי המכרה עשוי להפיק עד 6 מיליון קרט יהלומים בשנה. אם נתון זה יתממש, לואטסה יהפוך לאחד מ-10 מכרות היהלומים המובילים בעולם במונחי נפח כרייה. עם זאת, הקשיים הפיננסיים וההנדסיים הנוגעים לפיתוח מכרה לואטסה נותרו בעינם, ועלולים לדחות את תחילת הפקת היהלומים המסחרית באתר.

 

משאית כריית יהלומים זימבבואה
משאית כרייה במכרה יהלומים בזימבבואה

 

לצד מכרה לואטסה, גם בסיירה לאון יתחילו לפעול בעתיד הקרוב שני מכרות יהלומים חדשים: טונגו (Tongo) ומיה (Meya). הבעלים העיקריים של שני המכרות הללו – החברות ניופילד (Newfield Resources) ומיה (Meya Mining), בהתאמה – מגייסים כעת הון של מעל 125 מיליון דולר (ביחד), כדי להשלים את בניית המכרות. מכרות היהלומים הללו אמנם צפויים להפיק תמהיל מוצרים איכותי, אך ההפקה המשותפת בשניהם תהיה נמוכה בהרבה ממיליון קרט בשנה.

 

במקביל, רוסיה מפתחת שורה של פרויקטים, שעשויים להפוך בשנים הקרובות למכרות יהלומים פעילים, כגון מייסקאיה (Mayskaya) ובינצ'ים/חטייסטך (Beenchime/Khatystakh). עם זאת, ייתכן שלוחות הזמנים של עבודות הפיתוח ישתנו, בשל הסנקציות על רוסיה מצד מדינות במערב.

 

ולבסוף, דה בירס (De Beers) מפתחת את פרויקט צ'ידליאק (Chidliak) בטריטוריות נונאווט (Nunavut) בקנדה. הפרויקט קיבל אישור סביבתי לפיתוח, ואם יתקדם במהרה, הוא עשוי להיות תפעולי כבר ב-2026. הפקת היהלומים בפרויקט זה צפויה להסתכם בכ-1 מיליון קרט בשנה.

 

מכרה יהלומים דיאביק, ריו טינטו
מבט מהאויר על מכרה היהלומים הקנדי דיאביק

 

במבט מעבר לעשור הנוכחי, מקורות חדשים לכריית יהלומים טבעיים יישארו נדירים. בעולם נותרו רק מעט מרבצי יהלומים בקנה מידה גדול שטרם פותחו, כמו למשל פרויקט סטאר-אוריון (Star-Orion) דרום במרכז קנדה, ופרויקט בונדר (Bunder) במרכז הודו.

 

מאת פול זימניסקי, פורסם באתר GJEPC

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן