צוות בינלאומי של מדענים מאוניברסיטת סאות'המפטון הגיע לאחרונה לתגלית משמעותית, שעשויה לחולל מהפכה בתעשיית חיפושי היהלומים, כך דווח לאחרונה ב-Mining Weekly. על פי הדיווח, החוקרים גילו כי היפרדות לוחות טקטוניים היא המנוע העיקרי ליצירת מאגמות (סלעים מותכים חמים) במעמקי האדמה. ממצאים אלו שופכים אור על האופן שבו יהלומים נוצרים, ועשויים לסייע בסימון יעדים לכריית יהלומים בעתיד.
יהלומים, אשר נוצרים בתנאי חום ולחץ יוצאי דופן במעמקי האדמה, הם כידוע עתיקים ביותר, ונוצרו לפני מאות מיליוני עד מיליארדי שנים. היהלומים לרוב שוכנים בסלעים וולקניים הקרויים סלעי קימברליט. למרות חשיבותם של סלעעי הקימברליט, עד כה האופן שבו הם הגיעו לפני הקרקע נותר בגדר תעלומה.
החוקרים ביצעו מחקר מקיף על השפעתן של תנודות טקטוניות עולמיות על התפרצויות וולקניות, במשך מעל מיליארד שנה. התוצאות, שפורסמו בגיליון האחרון של המגזין Nature, מצביעות על כך שרוב התפרצויות סלעי הקימברליט אירעו בין 20 ל-30 מיליון שנה אחרי היפרדותן הטקטוניות של יבשות, בדפוס מחזורי דומה למחזור היפרדותן של יבשות-על לאורך זמן.
ד"ר טום גרנון (Tom Gernon), ממובילי המחקר, הסביר כי החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי ולמידת מכונה, כדי לחקור את הקשר בין היפרדות היבשות לבין ההתפרצויות הוולקניות של סלעי הקימברליט. "דפוסי התפרצויות היהלומים הם מחזוריים, ומחקים את קצב ההיפרדות של יבשות-על, החוברות ונפרדות זו מזו בדפוס חוזר במשך הזמן", אמר. "עם זאת, בעבר לא ידענו איזה תהליך גורם ליהלומים להתפרץ לפתע, אחרי מיליוני או מיליארדי שנים, שבהן שכנו 150 ק"מ מתחת לפני הקרקע".
ד"ר תאה הינקס (Thea Hincks), חוקרת בכירה באוניברסיטת סאות'המפטון, הסבירה כי "בעזרת ניתוח גיאו-מרחבי, גילינו כי התפרצויות הקימברליטים נוטות לנדוד עם הזמן בהדרגה משולי היבשות לשטח הפנים שלהן, בקצב קבוע ביבשות שונות".
החוקרים חקרו לעומק את התהליכים הגיאולוגיים המניעים את הדפוס הזה, וגילו כי מעטפת כדור הארץ – השכבה שבין קרום וליבת כדור הארץ – חוותה שינויים בשל קרע או מתיחה של הקרום, אפילו במרחק של אלפי קילומטרים. זה יצר אפקט דומינו, שבו חלק קטן משורש היבשה שקע במעטפת כדור הארץ במהלך ה"קרע", והוביל לדפוסי זרימה דומים מתחת ליבשות סמוכות.
ד"ר סטפן ג'ונס (Stephen Jones), פרופסור-עמית לחקר מערכות כדור הארץ באוניברסיטת ברמינגהם, ושותף למחקר, הסביר כי "גילינו שאפקט הדומינו יכול להסביר איך היפרדות יבשות עשויה להוביל ליצירת מאגמת קימברליט. במהלך הקרע, חלק קטן מהשורש היבשתי נפגע ושוקע לתוך המעטפת שמתחת, מה שמעורר שרשרת דפוסי זרימה דומים מתחת ליבשת הסמוכה".
על פי הפרסום ב-Mining Weekly, המחקר עשוי לסייע ב"זיהוי המיקומים והעיתוי של התפרצויות וולקניות בעבר הקשורות לתהליך זה, ולהציע תובנות שעשויות לסייע בגילוי מרבצי יהלומים בעתיד".
