הודעת הבהרה
בעקבות המאמר של עידן גולן שכותרתו "מה גרם לפשיטת רגל גדולה של חברה בענף היהלומים?" ברצוננו להבהיר כי לא מדובר בחברה ישראלית. מדובר בחברה ההודית אינטר ג'ול inter jewel שדבר פשיטת הרגל שלה פורסם לפני כשבועיים במדיה ברחבי העולם. המאמר והדעות שהובאו בו הם דעתו האישית של הכותב ובאחריותו.
למאמר המלא
חברת יהלומים גדולה, לא ישראלית, עומדת ליפול. היקף החובות שלה לא ידוע בשלב זה, אך קנה המידה מובן – עשרות רבים של מיליוני דולרים. על פי ההערכות בשוק, החובות מתחלקים שווה בשווה בין הבנקים לבין תעשיית היהלומים.
החברה נחשבת למבוססת מאוד, ואינה מוכרת ככזו שלוקחת סיכונים או משלמת הרבה על הגלם שלה, ומבחינתי זהו ההיבט המטריד ביותר. חברה, שלפחות נראה כי פועלת בזהירות, הסתבכה כלכלית. לא מדובר בחברה פזיזה, או בחברה שמהמרת בגדול על מיזמים מסוכנים, או מסתמכת רבות על מכירה בממו לקמעונאי תכשיטים אמריקאים. ככל הידוע לי, היא לא עושה אף אחד מהדברים הללו. איש לא דיבר עליה אי פעם באופן שלילי. פשוט חברה "רגילה".
הנזק 1
סוחרים בשוק שבו החברה מבוססת מוסרים כי הם כבר מרגישים את הנזק: אנשים עצבניים, המוראל צונח, רמות האמון נמוכות, וחברות נזהרות בעסקים עם חברות אחרות. התוצאה היא טווח קצר יותר בתנאי התשלום של עסקאות חדשות, בעיה בנזילות בשוק, ורבים הפועלים תחת ההנחה כי המצב במרכז היהלומים הזה יידרדר עוד, בשעה שכולם ממתינים לראות מי יושפע מכך.
גם במרכזי יהלומים אחרים, סוחרים מתחילים להעלות חששות. אחד מהם קרא לחדשות הללו "אסון" מבחינת השוק.
החשש הראשון הוא מי ייפגע. אם הספקים שלכם שומעים כי החברה הזו חייבת לכם כספים שייתכן כי לא תקבלו, הם חוששים בנוגע אליכם, רואים עסקים איתכם כסיכון, ופועלים בהתאם. הם עשויים לדרוש מכם יותר עבור הסחורה, או לסחור איתכם רק על בסיס מזומן. זה מוביל לפגיעה נוספת בחברה בעלת חוב, ומחמיר את המצב. ככל שהנפילה גדולה יותר, הנזק גדול יותר.
אז מה הוביל לפשיטת הרגל?
במשך זמן מה, מתבשלות בשוק בעיות. ראשית, מחירי היהלומים המלוטשים ממשיכים לרדת, כפי שמראים מחירון מרקורי (Mercury), מחירון IDEX ומחירון רפפורט.
מדד MDGT של מרקורי ירד זה החודש ה-32 ברציפות; מדד IDEX עומד על 118.96, רמת המחירים הנמוכה מאז דצמבר 2010; ועל פי רפפורט, המחירים של יהלומים עגולים במשקל 1 קרט רשמו ירידה שנתית של 7.1%. התמונה ברורה.
שנית, גם הביקוש בשוק הצרכני נחלש, מה שמסביר את ירידות המחירים. בהמשך לכך, נוצרת בעיה גם ברמות מלאי המלוטש שבידי אמצע ערוץ היהלומים. על פי נתוני מרקורי (לקוחות שלי), נפח המלאי של יהלומי triple X ללא פלורוצנטיות יותר מאשר הוכפל מאז ינואר 2016.
מעקב שערכתי אחר הנעשה בשוק היהלומים העגולים מצביע על עלייה של יותר מ-37% במלאי היהלומים שמוחזק בידי היצרנים וסוחרי המלוטש, מאז יולי 2016. באופן כללי, מדובר בעלייה של יותר משליש בהיקף ההון של יצרנים, המגולם במלאי היהלומים שבידיהם.
ובעוד מחירי היהלומים המלוטשים יורדים, ומלאי המלוטש גדל, אספקת הגלם דוהרת קדימה. אלרוסה (ALROSA) הגדילה את נפח הפקת היהלומים במחצית הראשונה של 2017, והמכירות שלה עלו ל-2.44 מיליארד דולר.
עלייה נרשמה בששת החודשים הראשונים של השנה גם באספקת הגלם של דה בירס (De Beers), שרשמה עלייה שנתית של 4% במחיר הגלם הממוצע שמכרה. יש לציין כי סך הכנסותיה של דה בירס מגלם ירדו בשל הרכב הסחורה (יותר פריטים זולים יותר). עם זאת, שווי המכירות בסייט האחרון רשם עלייה שנתית של 8%.
בשורה התחתונה, יצרני יהלומים רכשו יותר יהלומי גלם, שילמו יותר עבור הגלם שרכשו, ומכרו פחות יהלומים מלוטשים, ובמחירים נמוכים יותר. מבחינה כלכלית, זו אינה תכנית עסקית בעלת סיכויי הצלחה כלשהם לטווח הארוך.
הנזק 2
במכירות הפומביות של דה בירס, דיווחו סוחרים כי הסחורה נשארה על השולחן. בשבוע שעבר, דה בירס ערכה את הסייט ה-7 של השנה, ועל פי דיווחים ההצעות הקודמות לסייט נמוכות ב-4% מהמחירונים, בעוד תנאי התשלום נעים בין 60-90 יום.
בנוסף, מכירות פומביות של יהלומי אוקבנגו (Okavango) ושל מאונטן פרובינס (Mountain Province) נערכו בשבוע שעבר, שבוע המכירות של ריו טינטו (Rio Tinto) התחיל ביום חמישי (31 באוגוסט), והמכירה הפומבית של סטורנווי (Stornoway) תתקיים השבוע.
לאחר מכן, אלרוסה תקיים את שבוע המכירות שלה במהלך השבוע של ה-11 בספטמבר. נכון לעכשיו, סוחרים לא מוכנים לשלם הרבה מעל המחירון, בתשלום תוך 90 יום.
תחזית
חברת גדולה אחת כבר משלמת את המחיר על התנהגותו הכלכלית המוזרה של השוק. אפקט כדור השלג, שיוביל לכך שתגרור אחריה שורה של חברות אחרות (לרוב קטנות יותר), הוא בגדר תחזית מציאותית.
יצרני יהלומים בקנה מידה קטן, בעיקר בהודו, עלולים להיות הקורבנות הגדולים של המצב הנוכחי. זה תלוי באופן שבו יפעלו היצרניות הגדולות.
כלקח מהמשבר הכלכלי של 2008, יצרניות גדולות הגיעו למסקנה שהגיוני יותר ללטש יהלומים במיקור חוץ, כשמתעורר צורך ביותר יהלומים מלוטשים. זה זול יותר מלהגדיל את יכולות הייצור שלהן, ועולה פחות כשצריך לצמצם – ללא פיטורים בספרי החברה, וללא מכונות חסרות שימוש במפעלים.
לשוק החולה הזה מוצעות כמויות גדולות של יהלומי גלם. לאור תנאי התשלום שמציעים עד כה הסוחרים, אמצע הערוץ של שוק היהלומים כבר מרסן הוצאות. אבל זה כבר מאוחר מדי.
רכישות יהלומי הגלם צפויות לרדת בטווח הקצר, הן במונחי נפח והן במונחי מחיר. בטווח הארוך יותר, המלאי תמיד מתחדש. זה תלוי לדעתי בתוצאות של תערוכת המסחר של הונג קונג בספטמבר. תערוכה רעה תוביל להמשך המסחר הזהיר בקרב סוחרי יהלומים מלוטשים. תערוכה טובה עשויה לדחוף אותם לצאת ולרכוש גלם.
אז לאן אנו הולכים מכאן? התאמות קטנות פה ושם לא יספיקו. הגיע הזמן לתיקון משמעותי של המודל העסקי.
תעשיית היהלומים חייבת להיות יותר מוכוונת ביקוש. הביקוש הצרכני דורש שיפור משמעותי. נדרש היקף מסוים של הקטנת מספר העוסקים במסחר נטו בלי הוספת ערך. חברות הכרייה יצטרכו להיות גמישות יותר.
ולבסוף, כל צעד לשינוי פני התעשייה יכאב. אנשים יאבדו מקומות עבודה, וזה גרוע. עם זאת, אם לא יתבצעו שינויים, אפילו יותר אנשים יאבדו את מקור הפרנסה שלהם, וזה כבר בלתי נסלח.
מאת עידן גולן. למאמר באנגלית לחצו כאן
