התפתחותה החברתית והכלכלית המהירה של סין בעשורים האחרונים הפכו אותה לאחד הכוחות המובילים בעולם. כיום, סין ממלאת תפקידי מפתח גם בעיבוד וצריכת המינרלים החשובים בעולם. יהלומים אינם יוצאי דופן מבחינה זו, וגם כאן סין עקפה את יפן והפכה לשוק השני בגודלו, אחרי ארה"ב.
עם העלייה ברווחת האוכלוסייה המקומית, והפוטנציאל העצום לעלייה בצריכה של מוצרי יוקרה, כל הסיכויים כי סין תהפוך בעתיד למובילה העולמית הן בצריכת יהלומים ותכשיטי יהלומים, והן בייצור יהלומי מעבדה (LGD). כיום, נפח ייצור יהלומי המעבדה למטרות תעשייתיות בסין, כמו גם העלויות, הפכו את כריית היהלומים למטרות תעשייתיות לנחלת העבר.
מיליוני קרט במרבצי יהלומים
בסין שוכנות רזרבות היהלומים הגדולות באסיה. ב-50 השנים האחרונות, התגלו במדינה מעל 20 ארובות קימברליט ו-100 מרבצי יהלומים. רזרבות היהלומים בשדות הללו מכילות על פי ההערכות כ-23 מיליון קרט. כ-50% מרזרבות היהלומים שהתגלו מרוכזות במחוז ליאונינג (Liaoning), ומוערכות בכ-11 מיליון קרט יהלומים. רזרבות היהלומים במחוז שאנדונג (Shandong) מוערכות במעל 9 מיליון קרט נוספים. הרזרבות באזור צ'אנגדה (Changde) במחוז הונאן (Hunan) ובאזור שיניי (Xinyi) במחוז ג'יאנגסו (Jiangsu) מוערכות ב-0.5 מיליון קרט. החיפושים כיום מתמקדים באינטנסיביות בדרום סין. בשנת 2010, התגלה מרבץ יהלומים באזור וופאנגדיאן (Wafangdian), שבו הרזרבות מוערכות בכ-210 אלף קרט יהלומי גלם.
פיתוח ענף הכרייה
נכון ל-2011, עם זאת, נפח הפקת היהלומים בסין היה שולי לחלוטין. במחוז ליאונינג, שכנו 9 מרבצים בפיתוח: 6 מרבצי קימברליט ו-3 מרבצי בור פתוח. השדות התרכזו באזור וופאנגדיאן, ופיתוחם יצא לדרך כבר ב-1987. בממוצע, נכרו בו עד 60 אלף קרט יהלומי גלם מדי שנה. ארובת קימברליט מס' 50 פותחה במשך 20 שנה, ונסגרה ב-2004. יותר מ-65% מהיהלומים הנכרים באזור וופאנגדיאן הם באיכות נוי, וקרוב ל-95% מהם מיוצאים לארה"ב, בלגיה והונג קונג.
אחד המרבצים העיקריים במחוז שאנדונג הוא מכרה מס' 701 במינגיין (Mengyin), שפיתוחו החל ב-1976. מדי שנה, נכרו בו עד 50,000 קרט יהלומים. בשנת 1995, נפח הכרייה צנח לרמות המינימום, ומעל מחצית מהפעילויות הופסקו. ב-1998, לצד חברת Abacus הקנדית, הותקנה באתר מערכת לכריית יהלומים תת-קרקעית, שאפשרה לכרות מדי שנה עד 50,000 קרט יהלומים. רוב היהלומים שנכרו באתר היו למטרות תעשייתיות, ורק 20% מהם מתאימים לליטוש. רוב היהלומים הללו יוצאו לדרום קוריאה, יפן, ארה"ב, בלגיה והודו.
המרבצים באזור צ'אנגדה פותחו במשך מעל 50 שנה. עד 20 אלף קרט בממוצע נכרו בהם מדי שנה, אולם כיום הפקת היהלומים בהם כמעט פסקה.
מובילה עולמית בליטוש
בשנת 2004, סין היתה יצרנית היהלומים השנייה בגודלה בעולם, אחרי הודו. נכון להיום, בסין עובדים מעל 30 אלף איש בחברות ליטוש יהלומים, נתון הנמוך ב-20-25% ממספרם לפני המשבר הכלכלי של 2008. תעשיית הליטוש הסינית מרוכזת בעיקר בשלושת מרכזי היהלומים הגדולים במחוז שאנדונג (כ-5,000 לוטשים), במחוז גואנגדונג (12,000 לוטשים), ובמחוז שנחאי (2,000 לוטשים). רוב חברות ליטוש היהלומים בסין, במיוחד החברות הממוקמות במחוז גואנגדונג, נעזרות בציוד המתקדם ביותר בכל שלבי ייצור היהלומים – מעיצוב האבן ועד חיתוך לייזר וליטוש פאות היהלום. בחלק מהמפעלים עובדים עד 4,000 עובדים.
חלק משמעותי ממפעלי הליטוש הם בבעלות משקיעים זרים מהונג קונג, ישראל, בלגיה, הודו, תאילנד ועוד. מנהלים ומומחים רבים בחברות אלו הם זרים, שהוזמנו למדינה. לצדם, פועלים מיזמים לאומיים רבים, שהבעלות עליהם מתחלקת בין המדינה למשקיעים פרטיים.
תעשיית היהלומים בסין:
בכפוף לגודל היהלומים, עלות הליטוש בסין היא 10-15 דולר לקרט, עלות דומה להודו, וכשליש מהעלות בישראל או בבלגיה.
ייצור התכשיטים בשנזן
כ-150 אלף איש מייצרים כיום תכשיטים בסין, ורבים מהם מרוכזים בשני אזורים במחוז גואנגדונג: כ-80 אלף איש באזור העיר שנזן, ו-40 אלף איש באזור פניו (Panyu). בשנזן, הסמוכה להונג קונג והייתה אחד מאזורי הסחר החופשי הראשונים בסין, מעבדים כ-70% מהזהב בסין, ומחצית מהסחורה מיוצאת מכאן להונג קונג.
מרכז למסחר ביהלומים
בשנת 2009, סין הפכה לצרכנית היהלומים השנייה בגודלה בעולם, לאחר שעקפה את השוק היפני. המחזור של בורסת היהלומים של שנחאי לבדה עומד כיום על 1.8 מיליארד דולר.
כריית, ייבוא וייצוא יהלומים בסין, 2006-2018
בטבלה ניתן לראות כי סין הפכה לאחד ממרכזי מסחר היהלומים המובילים בעולם. נפח כריית היהלומים בתחומה אמנם אינו משמעותי, אך ב-2018 המדינה ייצאה 12.56 מיליון קרט יהלומים, בשווי 2,193.89 מיליון דולר – נתון בר-השוואה לנתוני התעשייה הקנדית, הנחשבת לאחת ממפיקות היהלומים המובילות בעולם.
מובילה עולמית בייצור יהלומי מעבדה
במצבה הנוכחי של הכלכלה הגלובלית, רוב התעשיות הגדולות מתמודדות עם בעיות עולמיות שעלולות לקלוע אותן למשבר נוסף. על פי ההערכות, תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה מהווים יותר מ-2% מכלל ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו לארה"ב – נתון שווה ערך ל-14 מיליארד דולר. השנה, ייצוא תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה צפוי להסתכם ב-280 מיליון דולר, כך פורסם ב-Business Standard.
סין היא יצרנית היהלומים הסינתטיים הגדולה בעולם. בתחום זה פעילות מעל 600 חברות, שמייצרות עד 400 מיליון קרט יהלומי מעבדה מדי שנה. היהלומים הסינתטיים עשויים לתת מענה בדרכים שונות לצרכנים של התעשייה. אך ישנם תחומים שבהם יהלומים סינתטיים לא יכולים להחליף יהלומים טבעיים. לכן, אחד האתגרים הרבים שניצבים בפני התעשייה הסינית, הוא לפתח את ענף כריית היהלומים המקומי, שיצמצם את תלותה בייבוא יהלומי גלם.
תחזיות הפיתוח של עסקי היהלומים בסין
פיתוחם של עסקי היהלומים בסין תלוי בגורמים הבאים:
1. שיעור צמיחה גבוה של כלכלת סין, שיוביל לעלייה ברווחת האוכלוסייה, ויגביר את הביקוש ליהלומים מלוטשים ותכשיטי יהלומים. יש לציין כי תכשיטי יהלומים הפכו כיום לחלק אינטגרלי מטקסי חתונות בסין.
2. תמיכה רחבה של ממשלת סין בפיתוח תעשיית תכשיטי היהלומים, על ידי הפחתת המיסוי וחיזוק הביקוש המקומי.
3. כוח עבודה זול, הצגת טכנולוגיות מתקדמות, תשתית מאוד מפותחת ודינמית לביצוע עסקים בענף היהלומים, ובקרת איכות הדוקה, שיאפשרו כולם לסין להמשיך ולהפוך לאחד ממרכזי היהלומים המובילים בכלכלה העולמית.
יורי דנילוב (Yury Danilov), אנליסט ופרשן עצמאי.
פורסם באתר Rough & Polished
