בחודש מאי השנה, ג'יימס אלן (James Allen) – חטיבת המסחר האלקטרוני של ענקית התכשיטים סיגנט (Signet) – החלה להציע למכירה יהלומים מעשה ידי-אדם, והוסיפה לאתר לשוניות חיפוש חדשות: "יהלומים שנוצרו באדמה" ("Earth-created diamonds") או "יהלומים שנוצרו במעבדה" ("Lab-created Diamonds"). עד לשלב זה, אתרי אינטרנט שהציעו למכירה את שני המוצרים לרוב קבעו יהלומים טבעיים או פשוט "יהלומים" כברירת מחדל, והוסיפו פילטר נוסף עבור גולשים שחיפשו יהלומים מעשה ידי-אדם.
הצעד של ג'יימס אלן אולי נשמע קצת טריוויאלי, אך מדגיש את העובדה שהתעשייה טרם החליטה כיצד להציג בפני הצרכנים יהלומים מעשה ידי-אדם, שהולכים וחודרים לשוק בשנים האחרונות. עד כה, עולם המסחר נעזר במגוון מונחים על מנת לתאר יהלומים מעשה ידי-אדם, וכעת, הוספת המינוח "יהלומים שנוצרו באדמה" לתיאור יהלומים טבעיים עלולה לסבך עוד את צרכני היהלומים, שמרגישים בין כה מבולבלים, ואפשר להבין מדוע.
כאשר צרכן בוחן בימינו אפשרות לרכוש יהלום, בסכום שעשוי להגיע לאלפי דולרים, עליו להתמודד עם מונחים רבים, המתארים מוצרים רבים ושונים – יהלומים טבעיים, יהלומים מעשי ידי-אדם, חיקויים, או יהלומים היברידים. מבחינה שיווקית, ברור מדוע התעשייה מתמרנת בין מינוחים שונים לתיאור המוצרים הללו, מאחר שלאותם מונחים צפויה להיות השפעה על האופן שבו הצרכנים תופסים את המוצר.
תעשיית היהלומים מעשה ידי-אדם מעדיפה לכלול את המונח "מעבדה" בתיאור המוצר, מאחר שהוא מעורר תפיסה של חדשנות וקידמה טכנולוגית. עם זאת, יהלומים מעשה ידי-אדם אמנם מתאימים למדי לתארים הללו, אך מבחינה טכנית רובם לא מיוצרים ב"מעבדה", אלא במתקן ייצור או מפעל. רק המחקר והפיתוח לרוב מתבצעים בסביבה של מעבדה.
"סינתטי" היה המונח הרווח לתיאור המוצר לפני 2017. כבר לפני יותר מ-50 שנה, החלו לייצר יהלומים סינתטיים באופן מסחרי, בעיקר לטובת יישומי תעשייה שונים. המונח "סינתטיים" עבר לתאר גם יהלומים מעשה ידי-אדם באיכות נוי, שייצורם הלך והתרחב בשנים האחרונות. תעשיית הכרייה נוטה להעדיף את המונח "סינתטי", כי הוא עשוי להתקשר לזיופים, בעיקר כשמדובר במוצרי יוקרה.
חשוב לציין כי נציבות הסחר הפדרלית (FTC) בארה"ב הסירה ביולי 2018 את המילה "סינתטי" מרשימת התיאורים המומלצים על ידה ליהלומים מעשה ידי-אדם. עם זאת, בחודש מאי 2019, גוף ממשלתי נוסף בשם נציגות הסחר האמריקאית (Trade Representative) פרסם רשימת מוצרים שיושפעו מהסבב האחרון של מלחמת הסחר עם סין. באותו פרסום, הממשלה נעזרה במילה "סינתטי" כדי לתאר יהלומים ואבני חן אחרות מעשה ידי-אדם.
מבחינה טכנית, "מעשה ידי-אדם" הוא קרוב לוודאי התיאור המתאים ביותר למוצר, למרות שהתעשייה דחפה בעיקר את המונחים "נוצר-במעבדה" (lab-created) או "גודל-במעבדה" (lab-grown), בשל אותם יתרונות שיווקים.
בכתוצאה מכך, הולך וגובר השימוש בראשי התיבות LGD (קיצור של lab grown diamonds, כלומר "יהלומים שגודלו במעבדה"). בשל פופולריות השימוש בראשי תיבות, בעיקר בעידן המדיה החברתית, והעובדה שרבים מתעצלים לרשום שוב ושוב lab grown diamonds, יוצא שהביטוי LGD מופיע לעתים קרובות יותר, לפחות בתקשורת המסחרית.
זה אולי נשמע טריוויאלי, אך שוב – אם LGD יהפוך למינוי הסטנדרטי ליהלומים מעשה ידי-אדם, יכולות להיות לכך השלכות משמעותיות. שימוש במינוח LGD משמיט מילולית את המילה "יהלום" מתיאור המוצר. כמו כן, צרכנים מכירים את הקיצור CZ לתיאור חיקוי יהלום מסוג זירקוניה קובית, ועשויים לקשור באופן לא-מודע בין ראשי התיבות לבין חיקוי יהלום – למרות שיהלומים מעשה ידי-אדם הם מבחינה כימית יהלומים. זה עלול לשחוק את הערך וכוח המשיכה של המוצר, כפריט יוקרה, בעיני צרכנים.
יהלומים איכותיים מעשה ידי-אדם, הנפוצים כיום בשוק, נחשבים למוצר חדש יחסית, בעל נתח שוק של אחוז חד-ספרתי משוק תכשיטי היהלומים העולמי. מסיבה זו, המינוחים עדיין פתוחים לדיון. יש עדיין צרכנים שאפילו לא יודעים על קיומם של יהלומים מעשה ידי-אדם, ורבים מאלו שיודעים עליהם, עדיין לא בטוחים מה הם בדיוק.
החשיבות הרבה של שיווק ופסיכולוגיה צרכנית בשוק מוצרי היוקרה, במיוחד כשמדובר ביהלומים הנושאים מרכיב מאוד רגשי, מובילה לכך שהמונח שיתקבל בסופו של דבר לתיאור יהלומים מעשה ידי-אדם, עשוי להשפיע לטווח ארוך באופן משמעותי ביותר על המוצר עצמו.
מאת פול זימניסקי
