דלג לתוכן המרכזי
טל גמזו יהלומן פרטי
the israel diamond industry logo

מהמכרה לחנות: טכנולוגיות המעקב משנות את ענף היהלומים

חברות כרייה, מעבדות וקמעונאים שותפים לאחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות
יהלום אוסטרליה ריו טינטו
צילום: Rio Tinto

בשנים עברו, צרכנים גילו פחות עניין במקור של היהלום שלהם. אך כיום, בעידן שבו מונחים כמו אחריות תאגידית וצרכנות אחראית הפכו לנחלת הכלל, המגמה לא פוסחת גם על צרכני תכשיטים ויהלומים.

 

ענף היהלומים מכיר מקרוב את נושא האחריות החברתית והתאגידית, בין היתר בשל סוגיית יהלומי המריבה שעלתה לכותרות לפני למעלה מעשור, והציגה את האופן שבו ארגוני גרילה נעזרים בכספים ממכירת יהלומים כדי לרכוש כלי נשק. זה היה הרקע להקמת תהליך קימברלי (KP), שרשם הצלחה אדירה כשחיסל למעשה את תופעת יהלומי המריבה, וכעת דנים בהרחבת אחריותו לסוגיות של רווחה חברתית וכלכלית לכורי יהלומים באופן ידני, ולקהילות המתגוררות באזורי כרייה.

 

על רקע זה, אפשר להבין טוב יותר את אחת המגמות הבולטות בענף היהלומים בשנים האחרונות: פיתוח טכנולוגיות למעקב אחר המסלול שעובר כל יהלום, מהמכרה עד חנות התכשיטים. וכעת, נראה כי אלרוסה (Alrosa) לוקחת את המגמה שלב אחד קדימה. 

 

ביטקוין בלוקצ'יין מטבע דיגיטלי
צילום: NicoElNino / shutterstock.com

לדעת מה המקור, להכיר את הלוטש

 

מפיקת היהלומים הרוסית השיקה לאחרונה תכנית שתאפשר לקונים לעקוב אחר ההיסטוריה של היהלום שרכשו, באמצעות מספר זיהוי ו"דרכון" אלקטרוני. בכך, מקווה החברה לקרוץ לקהל צעיר יותר, המגלה מעורבות רבה יותר בסוגיות חברתיות ואתיות, ובכלל להגביר את הביקוש ליהלומי החברה.

 

הפיילוט של אלרוסה יכלול כ-2,000 יהלומים מלוטשים, כך מסר מנהל המכירות, יבגני אגוריב (Evgeny Agureev). במסגרת התכנית, כל יהלום יגיע עם מספר זיהוי, שיאפשר לעקוב אחר ההיסטוריה שלו באתר האינטרנט של החברה. אותו "דרכון" יציין גם באיזה מחוז נכרה היהלום, מה היה משקלו כיהלום גלם, ואפילו את שמו וניסיונו של האדם שליטש אותו.

 

אלרוסה, מפיקת היהלומים הגדולה בעולם במונחי קרט, תציע את השירות תחילה ללקוחות מפעל הליטוש שלה, ולאחר מכן גם לקמעונאים, שיוכלו לרכוש מהחברה יהלומים אונליין כבר באביב. 

 

התכנית למעשה מרחיבה את הפעילות של אלרוסה בתחום טכנולוגיות המעקב. בחודשים האחרונים, הודיעה החברה כי תשתתף בפיילוט של תכנית M2M של המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA), שעוקבת אחר מסלולם של יהלומי גלם, עד הפיכתם ליהלומים מלוטשים. בסוף 2018, אלרוסה הודיעה גם על הצטרפותה לפיילוט אחר שהכה גלים בתעשייה: פרויקט Tracr של דה בירס (De Beers). 

 

כריית יהלומים במכרות אפריקה
צילום: Fancy Color Research Foundation

טכנולוגיית העתיד של הענף

 

Tracr היא פלטפורמת מעקב היהלומים של דה בירס, המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין. הפלטפורמה עוקבת אחר מסלולם של יהלומים, מהמכרה ועד החנות, וכבר ערכה פיילוט במאי 2018, שבו עקבה בהצלחה אחר המסלול של 100 יהלומים יקרים, במעקב דיגיטלי ראשון מסוגו אחר מסעו של יהלום מהמכרה עד הקמעונאי. 

 

השימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין בענף היהלומים עלה לראשונה לדיון בנובמבר 2016, במהלך פגישת מליאת תהליך קימברלי בדובאי. תגובת המשתתפים הייתה אמנם פושרת, אך במהלך 2017 נרשמה התקדמות רבה בנושא, ובדצמבר באותה שנה, הודיעה דה בירס על השקת הפלטפורמה.

 

מדה בירס נמסר אז כי המערכת מספקת "תיעוד יחיד ובלתי ניתן לשינוי, שיעקוב אחר מסלולו של כל יהלום לאורך שרשרת הערך". המערכת מסוגלת לאמת פעילות לאורך השרשרת, מבלי לחשוף פריטים רגישים בפני קהל הסוחרים הרחב יותר. על פי הערכות שונות, טכנולוגיית בלוקצ'יין תשחק בעתיד תפקיד מרכזי במסחר היהלומים העולמי. 

 

כריית יהלומים מחקר מדעי
צילום: cooperr / shutterstock.com

לא רק חברות הכרייה 

 

הפעילות בתחום מעקב היהלומים אינה מוגבלת לענקיות הכרייה, ולוקחות בה חלק גם מעבדות גמולוגיות ורשתות קמעונאיות, ששמות דגש הולך וגובר על מקור היהלומים שלהן. המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA), כאמור, הציג שירות המציג את מדינת המוצא של היהלום לצד ה-4C’s, וכולל גם חריטה של מספר הדו"ח על היהלום. נשיאת ומנכ"לית ה-GIA, סוזן ז'אק (Susan Jacques), הסבירה כי "בשנים האחרונות, התחזקה הדרישה לשקיפות ויכולת מעקב בתעשיית היהלומים. צרכנים רוצים לדעת מהו מקור המוצרים, ומהי השפעתם הסוציו-אקונומית והסביבתית [...]".

 

עוד לפני כן, במהלך 2017, הציגה המעבדה הגמולוגית השוויצרית גובלין ג'ם (Gubelin Gem Lab) טכנולוגיה חדשנית, שאפשרה לעקוב אחר אבני אמרלד מהמכרה עד הצרכן. גובלין מסרה אז גם כי הטכנולוגיה מציעה לחברות כרייה "רמה חדשה לגמרי של שקיפות בבחירת אבני אמרלד, ויוצרת ומגבירה אמון".

 

גם הקמעונאים לא טומנים ידם בצלחת. למערכת של דה בירס הצטרפה בשלב מוקדם ענקית התכשיטים סיגנט (Signet), שהייתה הקמעונאית הראשונה שנעזרה בפלטפורמה. לאחר מכן, הצטרפה אליה גם ענקית התכשיטים מהונג קונג, צ'או טאי פוק (Chow Tai Fook). במקביל, טיפאני ושות' (Tiffany & Co.) החלה להציג בפני לקוחותיה את מקור היהלומים הנמכרים בחנויות, כדי להגביר את השקיפות. כיום, החברה מציגה את האזור או ארץ המוצא של היהלומים המשובצים בתכשיטי החברה.  

 

ונקנח בזווית הישראלית: חברת טכנולוגיות היהלומים שרין טכנולוגיות (Sarine Technologies) השיקה אף היא תכנית שותפים רשמית במסגרת תכנית המעקב Sarine Diamond Journey ('מסע היהלומים של שרין'), שעליה חתמו כבר 14 חברות לליטוש יהלומים. מערכת המעקב של שרין כוללת "תיעוד דיגיטלי, אינטראקטיבי ו-ויזואלי של מסע היהלום, ממצבו הגולמי ועד ליהלום המלוטש המוגמר, או אפילו התכשיט שבו שובץ". החברה צופה כי עד סוף השנה, המערכת תתעד את מסעם של עשרות אלפי יהלומים.

 

טכנולוגיות למעקב אחר יהלומים הפכו במהירות לאחת המגמות החשובות בענף. חברות כרייה, קמעונאים, מעבדות גמולוגיות ומכוני מחקר מחפשים כולם בימינו דרכים חדשות ומתוחכמות להבטיח לצרכנים כי הם רוכשים יהלומים אמיתיים, שנכרו באופן אחראי. בדרך זו, כך מקווים, יינתן מענה הולם לדרישות המורכבות יותר של צרכנים בימינו. 

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

יהלומים קניה / מכירה

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך