מגיפת הקורונה, המתפשטת ברחבי העולם לאחר שפרצה בעיר ווהאן שבסין, הותירה את סוחרי וקנייני היהלומים בערפל. מכרזי היהלומים המסורתיים בחודש מרץ בוטלו, לאחר שממשלות אסרו על נסיעות בניסיון לעצור את התפשטות נגיף הקורונה.
בריאיון לאתר Rough & Polished, האנליסט והיועץ העצמאי לתעשיית היהלומים, פול זימניסקי (Paul Zimnisky) אומר כי במונחי ערך, מכירות יהלומי הגלם בעולם התכווצו ב-80-90% ברבעון השני, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לדבריו, ההשפעה המרכזית של המצב הנוכחי על שוק יהלומי הגלם הוא ירידה רב-שנתית צפויה בנפח כריית היהלומים העולמי, שצפוי להתכווץ בשנה הנוכחית בקרוב ל-20% לעומת קצב הכרייה שקדם למגיפה. אם התחזית תתממש, יהיה זה נפח הפקת היהלומים העולמי הנמוך ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. התחזית של זימניסקי היא כי בשנה הנוכחית, יופקו בעולם 139 מיליון קרט יהלומי גלם.
מהו מצבו הנוכחי של שוק יהלומי הגלם?
המסחר ביהלומי גלם ממשיך להתחדש, וכמה חברות כרייה ערכו מכירות בשבועות האחרונים, לראשונה מאז הסגר. עם זאת, לאור אופיו הגלובלי של המסחר, המגבלות על נסיעות ממשיכות לעכב משמעותית את המסחר ביהלומים בין עסקים. אני מעריך כי מכירות הגלם העולמיות ירדו ברבעון השני ב-80-90% במונחי ערך, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
באילו אמצעים נקטו חברות יהלומים כדי למכור את הגלם שלהן, בשעה שמגיפת הקורונה ממשיכה להתפשט?
המגבלות על נסיעות הן לדעתי האתגר הגדול ביותר למסחר ביהלומי גלם במצב הנוכחי, כי סגירת הגבולות ודרישות הבידוד המחמירות עדיין תקפות ברוב האזורים המרכזיים שבהם נערכות מכירות גלם. כדי לפתור את הבעיה, כמה ממפיקות היהלומים הגדולות שלחו סחורה למרכזי מסחר מקומיים של קניינים, לשם צפייה בסחורה – אמצעי חסר תקדים לדעתי. כמה מהמפיקות הגדולות אף מאפשרות לקניינים לצפות ולרכוש יהלומים אונליין, באמצעות פורטלים המציגים תמונות איכותיות של היהלומים, ותיאורים מפורטים של מאפייני היהלומים. גישה נוספת שבה נקטו כמה מפיקות עצמאיות, היא מכירה ישירה של היהלומים לגופים פרטיים ,במקום באמצעות המכרזים המסורתיים. דרכים אלו סייעו לעקוף את הבעיה, אך מכירות הגלם עדיין ירדו בחודשים האחרונים. כדי שהמסחר ישוב לרמות רגילות, נצטרך לדעתי לראות את הגבולות נפתחים מחדש, וזה יקרה קרוב לוודאי כשיהיה חיסון מאושר וזמין, או כשנגיע לחסינות עדר.
למה חברות יהלומים צעירות יחסית רשמו תוצאות טובות יותר במכרזים ממפיקות גדולות כמו דה בירס ואלרוסה?
המפיקות העצמאיות שמכרו יהלומים במהלך הסגר עשו זאת ככל הנראה כדי לייצר תזרים מזומנים. הן היו נתונות לחסדיו של שוק הסובל מקשיי נזילות, ומכרו במחירים מוזלים משמעותית מהרמות של תחילת 2020. המפיקות הגדולות, שכנראה לא לחוצות באותה מידה למכור בכוח, שמרו על רמות המחירים, ולכן מכרו יהלומים בנפח מוגבל מאוד. החברות שלמזלן מסוגלות לדחות את מכירת המלאי עד לשיפור בתנאים בשוק, מסייעות לשמור על המחירים לטובת השוק בכללותו, בטווח הבינוני והארוך.
מה תהיה השפעתו ארוכת הטווח של נגיף הקורונה על שווקי הגלם והמלוטש?
ההשפעה הגדולה ביותר על שוק הגלם, לדעתי, תהיה המשך הירידה הרב-שנתית בנפח הפקת היהלומים. תחזית ההפקה הגלובלית שלי ל-2020, למשל, נמוכה כעת ב-20% מהתחזית לפני המגיפה – כלומר, נפח ההפקה השנה יהיה הנמוך ביותר מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. ההשלכות של העיכובים וההפסקות יורגשו בשנים הקרובות, כי לדעתי כמה מכרות ייסגרו באופן קבוע, והמפיקות ישנו את האסטרטגיה לטווח ארוך.
בשוק המלוטש, לדעתי הסגר יוביל למכירת יותר יהלומים לצרכנים באמצעות איקומרס וכלים דיגיטליים אחרים. כמה מהקונגלומרטים הגדולים בעולם בתחום היוקרה, הפועלים בתחום היהלומים והתכשיטים, מוכרים כעת מעל 20% מהמוצרים שלהם אונליין, נתון שלא ניתן היה להעלות עד הדעת לפני כמה שנים בלבד. מפתיע לטובה לגלות באיזו מהירות הקמעונאים עברו במהלך הסגר למכירות באינטרנט.
מה מצב הביקוש ליהלומים בארה"ב ובסין במהלך תקופה זו של מגיפה עולמית?
סין היא השוק הראשון שנפתח מחדש, וככזו מספקת אינדיקציה ראשונית לביקוש העצור של לקוחות, אחרי חודשיים-שלושה של סגר, והיא לא איכזבה. חברות תכשיטים גדולות רבות רשמו נתוני מכירות באמת מעודדים החל מאפריל ומאי. טיפאני (Tiffany), למשל, דיווחה כי המכירות בחודש מאי רשמו עלייה שנתית של קרוב ל-100%. אני צופה כי המכירות לאחר ששאר העולם ייפתח מחדש לא יהיו חזקות כמו בסין, אך התיאורים בשבועות האחרונים מצביעים על כך שצרכנים ממשיכים לרכוש תכשיטי יהלומים, לפעמים באופן שעולה על הציפיות. במבט קדימה, זו הולכת להיות עונת חגים חשובה במיוחד לתעשייה.
כיצד תעשיית היהלומים הסינתטיים מתמודדת עם עידן הקורונה?
הביקוש ליהלומי מעבדה נפגע מגל של סגירת חנויות ברחבי העולם, בדומה ליהלומים וכל מוצר יוקרה אחר, לצורך העניין. להבנתי, תגובת הצרכנים ליהלומי מעבדה בעונת החגים האחרונה הייתה מעורבת. זו יחסית קטגוריית מוצר חדשה מאוד, וייקח זמן כדי לקבוע כיצד הצרכנים מקבלים אותה. עם זאת, ניכר בהחלט עניין ראשוני מצד הצרכנים במוצר, אך לא ברור עד כמה הוא נובע מהאופנתיות של המוצר. בטווח ארוך יותר, יהלומי מעבדה יתפסו את מקומם כמוצר אחר מיהלומים טבעיים, שהמאפיין הבולט שלו הוא מחיר נמוך בהרבה. השימוש המעניין ביותר ביהלומי מעבדה יהיה בתעשיית ההייטק, שם יש פוטנציאל רב בשוק.
מה הסיכויים שיהלומי מעבדה יזכו בנתח שוק על חשבון יהלומים טבעיים במהלך המגיפה ואחריה?
אפשרי בהחלט שנתח השוק של יהלומי מעבדה יגדל, אבל כדי שזה יקרה, תעשיית יהלומי המעבדה תצטרך להצליח בשיווק שלה, ותעשיית היהלומים הטבעיים תצטרך במקביל לעשות טעויות. אין ספק שהשיווק הוא המפתח כאן, הן עבור יהלומי מעבדה והן עבור יהלומים טבעיים. השנה הקרובה תהיה חשובה בתחום, מאחר שדה בירס תגביר את הפעילות של מותג יהלומי המעבדה שלה, לייטבוקס (Lightbox), עם פתיחתו של מפעל ייצור חדש, שיגדיל את התפוקה פי עשרה. המחירים של לייטבוקס תחרותיים מאוד, וזמינות רבה של יהלומי מעבדה במחיר נמוך בהרבה ממחיר היהלומים הטבעיים, ישנה באמת את האופן שבו צרכנים רואים את המוצר הזה.
איגוד מפיקות היהלומים (DPA) עבר לאחרונה מיתוג מחדש, ונקרא כעת מועצת היהלומים הטבעיים (NDC). האם הסיבה לכך היא האיום מצד יהלומי המעבדה?
חלקית, ללא ספק. חלק מאסטרטגיית השיווק של יהלומים טבעיים היא לבדל אותם מיהלומי מעבדה, אבני חן אחרות ומוצרי יוקרה אחרים. המפתח הוא להגיע לנקודה שבה יהלומים טבעיים מלווים בתעודת אישור המקור, בנקודת המכירה לצרכן. כך הצרכן יידע שהיהלום טבעי, וכי אינו יהלום מריבה. היכרות עם מקור היהלום גם תוסיף למשיכה הרגשית, ותהפוך אותו למעניין יותר, ואת הסיפור שלו למושך יותר. זה תקף במיוחד כשקונים יהלום יוקרתי שעשוי לעלות אלפי דולרים, המיועד למשל לשיבוץ בטבעת אירוסין. הצרכנים רוצים את הפרטים והמידע הזה. זה גם יגרום להם לחשוב על הנדירות היחסית של אותו יהלום; תהליך החיפוש הארוך והקשה, תהליך הכרייה המורכב, הרעיון שהוא מגיע מחלק מרוחק מאוד בעולם, בין אם מדובר ביהלום מאזורי הקוטב בקנדה, ביהלום סיבירי מרוסיה, או ביהלום מדרום האוקיינוס האטלנטי בנמיביה, וכן על כך שהוא תומך כספית בתכניות מקומיות של שירוי בריאות וחינוך בבוצוואנה.
זימבבואה מסרה לאחרונה כי בכוונתה למכור מעל מיליון קרט יהלומים. האם זה הזמן הנכון לערוך מכרזי יהלומים?
הם מדברים על מכירת המלאי הזה כבר כמה שנים. לדעתי הם מחכים לרגע הנכון למכור את הסחורה הזו, ולאחרונה אף ציינו כי קניינים הביעו בכך עניין. אני מנחש שהיהלומים הללו יימכרו בכמה מכירות במהלך השנה הקרובה, וקשה להניח שזה ישפיע באופן משמעותי על ההיצע העולמי.
המדינה מסרה כי היא מתכננן למכור 1 מיליון קרט יהלומי גלם, ולייצר הכנסות של עד 100 מיליון דולר. לאור העובדה שבשנה האחרונה הפיקה 2.11 מיליון קרט בשווי 141.4 מיליון דולר, האם מדובר במשאלת לב?
זימבבואה יכולה להגיע לנתון הזה, אם איכות היהלומים מצדיקה זאת. עם זאת, קשה לנתח את הנתונים מבלי לראות את היהלומים עצמם.
מאת מת'יו ניאונגווה (Mathew Nyaungwa), עורך ראשי של חטיבת אפריקה ב-Rough & Polished
