תהליך קימברלי, שהוקם בשנת 2000 בעיירה קימברלי (Kimberley) ביוזמתן של דרום אפריקה, בוצוואנה ונמיביה, מאגד את המדינות המפיקות ומייבאות יהלומים, אשר חברו כדי למנוע מסחר ב"יהלומי מריבה", המשמשים למימון ורכישת נשק על ידי ארגוני טרור וארגונים אנטי-ממשלתיים. נכון להיום, קימברלי מונה 54 חברים, ובהם האיחוד האירופי ובו 28 מדינות, כך שקימברלי למעשה מאגד 81 מדינות.
לאחרונה פרסם תהליך קימברלי את נתוני הפקת היהלומים לשנת 2015, מהם עולה כי במהלך השנה תרמו 21 מדינות להפקת היהלומים העולמית (ראו טבלה מימין).
ניתוח ראשוני של הנתונים בטבלה מעלה כי למרות עלייה של 2.10% בהיקף הפקת היהלומים, שווי יהלומי הגלם שהופקו בעולם במהלך 2015 ירד ב-4.24%, בשל ירידה של 6.21% במחירים. מחירו הממוצע של יהלום גלם עמד ב-2015 על 108.96 דולר לקרט.
במונחי ערך, היהלומים היקרים ביותר נכרו בלסוטו (931.39 דולר לקרט), וכן בנמיביה, ליבריה, סיירה לאון וטנזניה. מדובר ביהלומים שנכרו בשדות יהלומים אלוביאליים, ובשיטות שונות של כרייה ידנית (חוץ מנמיביה), כאשר היהלומים המופקים בהם היו בעיקר יהלומים גדולים.
עוד עולה מהנתונים כי במדינות המפיקות גלם מעופרה במרבצים העיקריים, הושג מחיר ממוצע גבוה בהרבה מהממוצע העולמי. כך, למשל, המחיר הממוצע בדרום אפריקה עמד על 192.57 דולר לקרט, בקנדה על 143.52 דולר לקרט, בבוצוואנה (שבה מתנהלות הפעילויות של דה בירס) על 143.73 דולר לקרט, ובאנגולה על 131.11 דולר לקרט. ברוסיה, לעומת זאת, המחיר הממוצע של קרט יהלומים נמוך יותר – 101.15 דולר לקרט, וזאת בשל השימוש בטכניקות שונות לעיבוד עופרה המכילה יהלומים. המפעלים ברוסיה מעבדים עצמאית את העופרה בחיפוש אחר יהלומים שגודלם נע בין 0.5 ל-50 מ"מ, ואילו בפעילויות הכרייה מחוץ לרוסיה מתבצעת חלוקה רב-שלבית, במטרה להפיק בשלמותם יהלומים שגודלם 1 מ"מ ומעלה, ובמיוחד יהלומים גדולים יותר, שגודלם 20 מ"מ ומעלה.
במדינות שבהן מופקים יהלומי גלם זולים יותר (עד 50 דולר לקרט), ואשר אינן שולטות בערוצי ההפצה, יהלומי הגלם נרכשים במחירים נמוכים על ידי מתווכים שונים, ואז נמכרים במחירים גבוהים יותר לשוק. אוסטרליה היא היוצאת מן הכלל מבחינה זו, מפני שמרבצי היהלומים שלה מפיקים בעיקר יהלומים קטנים.
בשנת 2014, הצטרפה נמיביה לקבוצת המדינות המפיקות גלם בשווי של יותר מ-1 מיליארד דולר, ומשתתפות בתכניות ההטבות לאוכלוסיה המקומית (beneficiation), כלומר מנהלות פעילויות לחיתוך יהלומים – אנגולה, בוצוואנה, קנדה, רוסיה ודרום אפריקה (ראו טבלה מימין).
כפי שמראה הטבלה, המדינות המשתתפות בתכניות ההטבות לאוכלוסיה המקומית נותנות את הטון בעסקי היהלומים העולמיים, ומפיקות יותר מ-70% מכלל יהלומי הגלם בעולם במונחי נפח, וכ-90% במונחי ערך – נתון המצביע על מידה רבה של ארגון במסחר היהלומים שלהן, ובפעילויות חיתוך היהלומים בתחומן.
מאת ד"ר יורי דנילוב (Yuri Danilov), מנהל מרכז המידע והניתוח " Expert" באוניברסיטה הפדרלית הצפון- מזרחית אמוסוב
פורסם ב-Rough-Polished
