רבים בישראל עורכים קניות באתרים סיניים, ובראשם אחד מאתרי המסחר האלקטרוני החזקים בעולם – עלי אקספרס של קבוצת עליבאבא, שבו גם בורסת היהלומים הישראלית פעילה כמוכרת.
המסחר האלקטרוני כידוע מתחזק משנה לשנה, וסין משחקת בו תפקיד מרכזי – הן כמוכרת והן כצרכנית. המסחר האלקטרוני בסין הסתכם ביותר מטריליון דולר בשנת 2017, כ-23.8% מכלל המכירות הקמעונאיות במדינה.
היקפי המסחר עצומים, וגדלים בקצב מסחרר. מסיבה זו, ממשלת סין פועלת להסדרת הפעילות והמסחר המקוונים באמצעות חקיקה – לשם הגברת הפיקוח, ולטובת הצרכנים. החל מה-1 בינואר 2019, נכנס לתוקף בסין החוק החדש העוסק במסחר אלקטרוני, וכולל 7 פרקים ו-89 סעיפים. זהו אחד החוקים הראשונים בעולם העוסקים במגוון ההיבטים של המסחר המקוון.
החוק החדש עוסק במגוון היבטים הנוגעים למסחר אלקטרוני, כולל עקרונות כלליים, עקרונות הנוגעים לבעלים של אתרי מסחר אלקטרוני, חוזים, פתרון סכסוכים, קידום פעילות מסחר אלקטרוני, אחריות משפטית וסעיפים משלימים.
כמו כן, החוק עוסק בהסדרת תחום השיפוט של המסחר האלקטרוני, בהגדרת אתרים של מסחר אלקטרוני, בחובות המוטלים על אתרים אלו, כולל אנשים פרטיים העוסקים בכך, במיסוי עסקאות, הגנה על פרטיות המשתמשים, שמירת נתונים אישית, הגנת הצרכן ועוד.
עו"ד תהילה לוי-לאטי פרסמה לאחרונה מאמר, המציג בהרחבה את ההיבטים השונים של החוק החדש. לקריאת המאמר לחצו כאן
מאת: איריס הורטמן
