הודו קוראת למדינות ה-G7 לדחות את יישום הסנקציות על יהלומים מרוסיה, בשל חוסר שקיפות בדבר התקנות למעקב אחר מקור האבנים, כך דווח ב-Mining Weekly.
הודו ממלאת תפקיד מרכזי ביותר באכיפת החרם, כי היא אחראית לחיתוך וליטוש 90% מיהלומי הגלם בעולם. המקורות חשפו כי בהודו גם דורשים ממנהיגי ה-G7 יותר פרטי על החרם המתוכנן.
בחודש דצמבר, מדינות ה-G7 הודיעו על הטלת סנקציות על יהלומים מרוסיה החל מ-1 בינואר, כאשר הגבלות נוספות על ייבוא עקיף של יהלומים מרוסיה צפויות להיכנס לתוקף ב-1 במרץ. מערכת חדשה למעקב אחר מקור היהלומים תוצג על פי התוכניות בחודש ספטמבר. רוסיה היא מפיקת יהלומי הגלם הגדולה בעולם במונחי נפח.
אחד המקורות בדיווח ציין כי "לוח הזמנים להתחלת ההגבלות על ייבוא עקיף מרוסיה, בעוד 3 או 4 חודשים, אינו מעשי כי הכללים איך ייקבע מקור האבן אינם ברורים". הודו גם הביעה חשש בנוגע להצעת ה-G7 להיעזר ב"מערכת אימות ותיעוד מבוססת מעקב", שעשויה לדרוש מעסקים בהודו לשתף מידע רגיש שייתכן כי יעדיפו לשמור לעצמם.
ייצוא היהלומים מהודו רשם בנובמבר ירידה נוספת, גם בשל החלטתם של יצרני יהלומים להפסיק מיוזמתם את רכישות הגלם לחודשיים. מכירות היהלומים מהודו לשווקים זרים ירדו מ-1.67 מיליארד דולר בספטמבר ל-1.26 מיליארד דולר באוקטובר, וירדו שוב בנובמבר ל-1.1 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 12% לעומת החודש הקודם, ובירידה זהה של 12% לעומת נובמבר 2022.
עוד בנושא החרם, יפן, החברה ב-G7, החליטה להצטרף לאיסור על ייבוא יהלומים שאינם למטרות תעשייה מרוסיה. עם זאת, חשיבות הפעולה בעיקר סמלית, שכן במהלך 2022 יפן ייבאה מרוסיה יהלומים מסוג זה בשווי כולל של פחות מ-400,000 דולר.
