איחוד האמירויות הערביות מונתה ליו"ר תהליך קימברלי זו הפעם השנייה, והבטיחה "שנת הישגים" נוכח האתגרים שעמם מתמודדת התעשייה, כפי שבאו לידי ביטוי בפגישה סוערת של מליאת קימברלי בזימבבואה, כך דווח ב-IDEX Online.
יו"ר ומנכ"ל מרכז הסחורות בדובאי (DMCC), אחמד בין סוליאם (Ahmed Bin Sulayem), הדגיש את חשיבותו הגוברת של התפקיד שממלאת איחוד האמירויות בתהליך קימברלי, וציין כי "לעבודתנו בתהליך קימברלי יש משמעות גדולה מאי פעם בעבר. היא משפיעה על מיליוני בעלי עניין, והאחריות המשותפת שלנו היא לתרום ליציבות ולשגשוג של הכלכלות התלויות בנו, שנה אחר שנה".
פגישת מליאת קימברלי בזימבבואה ננעלה ב-11 בנובמבר, בעקבות עזיבתה של קואליציית הארגונים האזרחיים בתהליך קימברלי (KPCSC), ששימשה על תקן משקיפה וייצגה בעיקר מדינות מפיקות יהלומים באפריקה. לעזיבה תרמו בעיקר חששות כי הכנסות ממכירת יהלומים יסייעו למימון המלחמה של רוסיה באוקראינה.
על פי דיווח ב-Rough & Polished, הדיונים במליאת קימברלי הגיעו למבוי סתום חסר תקדים, ולראשונה בהיסטוריה של הארגון, המשתתפים לא הגיעו להסכמה בנוגע לפרסום הודעה מסכמת.
סגן שר האוצר של רוסיה, אלכסיי מויסיב (Alexey Moiseev), ייחס את הקרע בקימברלי לפוליטיזציה גוברת לדבריו של התהליך, בשל מדינות "לא ידידותיות", כפי שכונו על ידו. עיקר המחלוקת, לדברי סגן שר האוצר הרוסי, נובע מניסיונותיהם של האיחוד האירופי, קנדה וארה"ב במהלך 2022, לתייג יהלומים מרוסיה כ"יהלומי מריבה" בהקשר של העימות באוקראינה.
מויסיב הצהיר כי רוסיה תנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי לצמצם את השלכות פעולותיהן של אותן מדינות "לא ידידותיות" על תהליך קימברלי. האסטרטגיה של מוסקבה לדבריו היא לחזק את השותפות עם מדינות מפיקות יהלומים אחרות, בדגש על מדינות באפריקה.
