דלג לתוכן המרכזי
טל גמזו יהלומן פרטי
the israel diamond industry logo

ישראל בראשות תהליך קימברלי

'היהלום' שוחח עם ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת – בועז הירש - הישראלי הראשון המכהן בראשות תהליך בין לאומי כה רחב ומורכב שהונע ביזמת האו"ם
יו
צילום: IDI המכון הישראלי ליהלומים
'היהלום' שוחח עם ראש המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת – בועז הירש - הישראלי הראשון המכהן בראשות תהליך בין לאומי כה רחב ומורכב שהונע ביזמת האו"ם - כבוד גדול ואחריות גדולה. "ככל שאני מעמיק בהבנת התהליך כך אני מבין טוב יותר את עצמת האתגר וגוברת האהדה שלי אליו" – הוא אומר. לתקופת כהונתו הציב שלושה יעדים מוגדרים וברורים   נפגשנו עם בועז הירש עם שובו מסדרת מפגשים שהתקיימה בסוף פברואר בבריסל - "תהליך כל כך מורכב כמו תהליך קימברלי, שנדרשות בו החלטות המבוססות על קונסנזוס למרות שונות גדולה בין המשתתפים בתהליך, מחייב לתפיסתי קיום פגישות שוטפות לאורך השנה כולה. לא ניתן להסתפק בפגישות השוטפות המתקיימות פעמיים בשנה, האחת ביוני והאחת בנובמבר. לכן, מייד עם כניסתי לכהונת ראשות התהליך בחודש ינואר השנה נפגשתי בהודו עם הממונה על תהליך קימברלי שם. בשלב הבא נפגשתי עם אנשי משרד החוץ בארצות הברית וכן עם הממונה על תהליך קימברלי בארצות הברית והממונה על התהליך בקנדה. בסבב הפגישות הנוכחי, שהתקיים בבריסל בהשתתפות המפקח על היהלומים – שמואל מרדכי, נפגשנו עם יו"ר ועדת הפיקוח (Monitoring Committee) באיחוד האירופי – סטפן שרדון, עם מזכ"ל ארגון המכס העולמי, עם יו"ר ועדת המומחים ליהלומים מטעם ה-WDC (Diamond Experts Committee) – מרק ואן בוקסטל, עם מנכ"ל משרד החוץ הבלגי, עם נציג דה בירס ונציג הארגון הלא ממשלתי העוסק בנושא יהלומי קונפליקט - Global Witness. בנוסף אני נפגש עם אנשים רלוונטיים המגיעים לישראל ומקיים שיחות טלפון חודשיות עם ראשי הוועדות."     איזו דעה גיבשת עד כה על תהליך קימברלי? "אני יודע על התהליך ומכיר אותו הכרות כללית מאז תחילת הפעילות בנושא בארץ, בימים בהם היה עודי שינטל המפקח על היהלומים. בכל הנוגע להיכרות עמוקה יותר, אני עדיין בתהליכי למידה. ככל שאני מעמיק בהבנת התהליך גובר האתגר שאני רואה בו וגדלה האהדה שלי אליו. כאורח מבחוץ אני מתוודע לאופי המורכב של התהליך שבצדו האחד נושאים מסחריים ובצדו האחר זכויות האדם. הקשר ביניהם בכל הנוגע למניעת הסחר ביהלומי קונפליקט ברור ביותר. הסחר ביהלומים יכול 'להעמיד על הרגליים' כלכלות של מדינות אפריקה ולהשפיע לטובה על רמת החיים והרווחה, אולם יש לדאוג לכך ששום דבר הקשור בו לא יגרום סבל לאוכלוסיות במדינות הנתונות לקונפליקטים. לתפיסתי, תהליך קימברלי הוא תהליך מקצועי וחזק. עבודת התהליך היא אתגר מהמעלה הראשונה משום שהוא כולל גם נציגים של 75 מדינות שיש ביניהן שונות עצומה, את נציגי ענף היהלומים, ונציגים של הארגונים הלא ממשלתיים ((NGOs."     יש יהלומנים שעד עצם היום הזה אינם מבינים על מה כל המהומה. בשביל מה צריך את תהליך קימברלי. יש הסבורים שהוא טוב לצורך יחסי ציבור ותדמית בלבד – "אחת הסכנות היא שאנשים אינם זוכרים את המפץ הגדול שיצר את תהליך קימברלי. ככל שעובר הזמן הזיכרון נחלש, בעיקר הזיכרון ההיסטורי. המטרה של תהליך קימברלי היא לשמר ולתחזק את התהליך כדי שלא יגיע לנקודת שבר. השאלות רבות. ברור, שלא ניתן לצפות לפתרונות מיידיים ומהירים בעולם כה מורכב, היכול להציע שיעורי רווח לא נמוכים, בעיקר במדינות עניות, שחלקן עדיין בתהליך של בניית מערכות. אין תרופות פלא להקמת מערכות מערביות בין לילה. עלינו לשאול כל הזמן איך עושים את התהליך שלם יותר ומלא יותר ובמקביל לדאוג לכך שההיענות לדרישות לא תהיה כרוכה בתהליכים ארוכים מדיי ומכבידים מדיי, ושתהליך קימברלי לא יגלוש לנושאים שלא בגינם הוא הוקם."     מהו המנדט לתפיסתך? "מייסדי התהליך הגדירו מנדט ברור, ולא קל לגלוש ממנו. המטרה העיקרית כרגע היא מניעת שימוש ביהלומים למאבקים מזוינים ואלימות. בסוגיה זו אנחנו מתמודדים עם שאלות לא פשוטות ועלינו לדאוג לכך שהמערכת תבצע את המנדט של תהליך קימברלי ביעילות."     ומה קורה כשאת האלימות מפעילה הממשלה הלגיטימית? "שאלה זו נמצאת על סדר היום שלנו. לדוגמה, זימבבואה. חשוב לציין שלמרות כל המורדות והקשיים, הושגו במפגש האחרון שקיימנו בנמיביה מספר הסכמות על תכנית פעולה משותפת ועל מינוי מפקח KP Monitor)) מטעם התהליך, האמור בין היתר לגרום לכך שמשלוחים היוצאים משדות היהלומים של מרנגה (Marange) ישאו את החתימה שלו. יש הישג בכך שמדינה צריכה שכל יצוא יהלומים יהיה מלווה בחתימה של אדם חיצוני ובלתי תלוי. המפקח שהצבנו שם – אבי צ'קאני (Abbey Chikane), שכיהן כיו"ר הראשון של תהליך קימברלי, יראה איך מתבצע תהליך הפקת הלקחים. בנוסף, יזמנו תכנית עבודה משותפת (Joint Work Plan) רב שנתית, שתבוצע על ידי תהליך קימברלי בשיתוף עם הממשלה. ועוד – בימים אלה מקים יו"ר ועדת הפיקוח - סטפן שרדון מהאיחוד האירופי, ועדת בדיקה נוספת לזימבבואה, שתבדוק מה השתנה מאז ביקורה של הוועדה הקודמת ביולי 2009."     במה תועיל הנוכחות של אדם נעים הליכות, אם כי רב ניסיון, כאבי צ'יקאני, או כל אדם אחר במקומו, במקומות שמתבצעים בהם מעשי רצח, אונס והתעללות? "יש לבחון כל תהליך נוכח האמצעים העומדים לרשותו. יש לזכור, שרוב רובם של העוסקים בתהליך קימברלי עושים זאת על בסיס וולונטארי. אין לנו 'כוח משימה' ממומן. תמיד אפשר לטעון שהיה אפשר לעשות הרבה יותר, ועם זאת יש היום מפקח רב מוניטין מטעם התהליך בזימבבואה - אבי צ'יקני, יש תכנית פעולה מוסכמת ויש ועדת בדיקה. יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. אני מאמין, שיישום תכנית האכיפה עליה נעבוד בשיתוף עם המכס העולמי (WCO) תאפשר שיפור נוסף. אנו מקימים עתה קבוצת עבודה משותפת, שתגבש רעיונות לתכנית עבודה רב שנתית, שתוגש עוד השנה לאישור מוסדות המכס ותהליך קימברלי. הכשרת מוכסים בגבולות , למשל, עשויה למנוע הברחת גלם לא חוקי למדינות שכנות. עלינו לזכור, שבתהליך כה מורכב, המחייב החלטות מוסכמות, חשוב להיות ריאליים. לא לרוץ ליותר מדיי מטרות ויעדים, ולהציב מספר יעדים ברי השמה."     ומה הם היעדים שהצבת לשנת כהונתך כיו"ר התהליך? "אכיפה בשיתוף עם המכס העולמי, כפי שפירטתי לעיל; ביצוע היוזמה של ישראל להקמת ועדה שתעזור בפתרון בעיות סחר המתעוררות לעתים, כאשר חבילות גלם מוצאות עצמן 'תקועות' במכס בגלל כשלים טכניים לא מהותיים; שיפור הידע של התהליך – יצירת גוף ידע גדול השייך לתהליך קימברלי ולא רק למדינות מסוימות. נושא האכיפה והקמת גוף ידע הם שני נושאים שיתחילו להתבצע בתקופת כהונתי, אולם יימשכו בתקופות כהונתם של יושבי הראש הבאים, שכן אלה תהליכים שבנייתם מחייבת השקעת זמן לטווח ארוך."     מהי תגובתך להצהרת זימבבואה שהיא אינה זקוקה לתהליך כדי לשווק את יהלומי הגלם שלה? "מאוד קל להיגרר להצהרות. אולם מה שקורה בפועל הוא הדבר החשוב. למרות ההצהרות שעקבנו אחריהן בדאגה בדבר האפשרות לעזוב את התהליך, בחרה ממשלת זימבבואה לקבל את המינוי של צ'יקאני, ולהמשיך בתהליך של יישום הסכמות."     מהו קורה כרגע בנוגע לחוף השנהב? "לפי החלטות האו"ם מ-2005 ו-2009, חל איסור על יבוא ישיר ובלתי ישיר של גלם מחוף השנהב. בכנס קימברלי שהתקיים במוסקבה ב-2005, התבקשו המשתתפים לנקוט צעדים למניעת סחר ביהלומים בלתי חוקיים המגיעים מחוף השנהב או ביהלומים המופקים בחוף השנהב. במפגש שקיימנו בנובמבר 2009 בנמיביה, החלטנו לשתף את האו"ם במידע בכל הנוגע לחוף השנהב. כמו כן, כדי לסייע במניעת סחר ביהלומי חוף השנהב הקמנו בדצמבר 2009 תת ועדה מדעית לאפיון וזיהוי יהלומי גלם, הפועלת תחת ועדת המומחים של תהליך קימברלי. בנוסף, מספר מדינות חברות בתהליך קימברלי התארגנו באופן בלתי פורמאלי, תחת הכותרת 'ידידי חוף השנהב', כדי לספק לממשלה המקומית סיוע טכני והדרכה במגמה לתמוך במאמצי חוף השנהב ביישום דרישות הסף של תהליך קימברלי."     ונצואלה השעתה את עצמה מתהליך קימברלי כדי להתארגן ולהתקבל מחדש לתהליך קימברלי - "בחודש נובמבר עומדות לפוג השנתיים של ההשעיה שוונצואלה לקחה על עצמה. אנו בוחנים כיצד להתקדם מול ונצואלה, ולכן אני מעדיף שלא להתייחס לשאלה בשלב זה."     האם עדיף להשעות מדינה מהתהליך או להשאיר אותה במחיר כבד? "הטוב ביותר הוא שהמדינה תהיה בתוך התהליך, תוך התכנסות לדרישות הסף שלו. אם המדינה בתוך התהליך ואנחנו רואים שהיא לא נוקטת מהלכים בונים – אין טעם שנרמה את עצמנו בעצם השארתה בתוך התהליך."     עד כמה תהליך קימברלי יוצא דופן בעולם של ניהול תהליכים בין לאומיים מורכבים? "דרישת הקונצנזוס אינה ייחודית לתהליך קימברלי. אני משתתף בארגון נוסף שבו חייבת כל החלטה להתקבל בקונסנזוס של כל המשתתפים – ארגון הסחר העולמי (WTO). אני משתתף בפעילות הארגון מזה שנים אחדות. אמנם אין בו נוכחות של ארגונים לא ממשלתיים ולא של התעשייה אולם יש בו 150 משתתפים, וכולם צריכים להסכים על כל החלטה. המורכבות מתבטאת בכך שסבב השיחות הנוכחי בארגון הסחר העולמי (הידוע בשם סבב דוחא) נמשך כבר למעלה משמונה שנים... עם זאת בקימברלי, בגין נושא זכויות האדם, מקבל נושא הדחיות מימד קריטי בהרבה, מאשר דיוני סחר גרידא, על אף חשיבותם לכלכלה העולמית.     בועז הירש בועז הירש (45) נשוי +3, בעל תואר ראשון במשפטים וכלכלה ותואר שני במשפטים, שירת כיועץ המסחרי של משרד התמ"ת בבריסל מול מוסדות האיחוד האירופי, וכמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים לסחר בין לאומי. קודם לכן שימש כממונה על תחום הסכמי הסחר הבילטראליים במינהל סחר חוץ.במסגרת זו הוביל את כניסת ישראל לפרויקט המסחרי הגדול בעולם בתחום החלל- גלילאו. הוא ניהל את המשא ומתן על הסדרת סוגיית היצוא מהשטחים, ויזם וניהל את המשא ומתן להסכם סחר חופשי עם מדינות המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגואי ופרגוואי). במשך כשנתיים שימש כשנתיים בתפקיד המשנה למנכ"ל התמ"ת. בתוקף תפקידו כסמנכ"ל לסחר חוץ, אחראי בועז הירש על מערך הסכמי הסחר של מדינת ישראל ועל כ- 35 נציגויות כלכליות הפועלות ב-50 מדינות שהן יעדי היצוא הגדולים של ישראל. כמו כן, הוא עומד בראש חטיבת הפעילות הבין לאומית של משרד התמ"ת, הכולל את מכון היצוא, אשרא (הביטוח לסיכוני סחר חוץ), רשפ"ת, מטה לקידום השקעות, מתימו"פ (מרכז תעשייה ישרלאית למו"פ) ומינהל יהלומים ואבני חן. מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת אמון על ניהול מדיניות הסחר הבין לאומית של ישראל. תחומי הפעילות העיקריים כוללים פעולות לקידום הסחר והיצוא, ייזום ועדכון הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל, עידוד ומשיכת השקעות זרות ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. יחד עם הפעילות בישראל, מפעיל המינהל מערך של נציגים כלכליים אשר מהווים את הזרוע הביצועית של המשרד בשוקי חו"ל.     תהליך קימברלי תהליך קימברלי (Kimberley Process - KP) הוא מיזם משותף של ממשלות, תעשייה וארגונים אזרחיים למניעת סחר ביהלומי קונפליקט – יהלומי גלם המשמשים ארגוני מורדים במדינות שונות למימון מאבקים בממשלות לגיטימיות. הסחר ביהלומים בלתי חוקיים אלה הניע במשך שנים מאבקים הרסניים במדינות כמו אנגולה, חוף השנהב, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וסיירה ליאונה. מערך התיעוד של תהליך קימברלי Kimberley Process Certification Scheme - KPCS)) מטיל דרישות נרחבות על החברות בתהליך, כדי לאפשר להם לתעד משלוחים של יהלומי גלם שאינם נגועים בקונפליקט. בתהליך קימברלי 49 חברים המייצגים 75 מדינות, לרבות האיחוד האירופי כמדינה אחת.     חוף השנהב ב-2002 פרצה בחוף השנהב מהפכה, שפיצלה את המדינה לצפון, הנשלט בידי 10 מנהיגי מורדים, המנסים להשיג שליטה במשאבי הטבע, ולדרום, הנשלט בידי הממשלה, החולשת על מטעי הקקאו (חוף השנהב היא מפיקת הקקאו הגדולה בעולם). ב-2004 הטיל האו"ם על חוף השנהב איסור לסחור בנשק, הגבלות התנועה על אישים מסויימים והעברות כספים, וב-2005 הטיל איסור על הסחר ביהלומי גלם. ב-2007 נחתם הסכם שלום, אולם המחלוקות לא נפתרו. באוקטובר 2009 התפרסם דו"ח של מומחים מטעם האו"ם, לפיו הן הממשלה והן המורדים מפרים את האמברגו ורוכשים נשק. למימון רכישות הנשק משמשים ככל הנראה הברחות קקאו (על ידי הממשלה) וסחר ביהלומי גלם, ככל הנראה באמצעות בורקינה פאסו, מאלי, גינאה וליבריה. בצפון חוף השנהב שני מרבצי יהלומים - Bobi-S?gu?la ו-Tortiya. פנל מומחים שיצא לחוף השנהב ב-2005 העריך, שהכרייה בכל אחד משני המרבצים האלה, הנמצאים בשליטת המורדים, מגיע ל-100,000 קרט בשנה. הפנל העריך, שקודם למאבק עמדה התפוקה על כ-300,000 קרט בשנה.     ונצואלה ב-2003 שללה ונצואלה את זכויות הכרייה של דה בירס במדינה. מ-2005 לא מסרה נתונים על יצוא יהלומי גלם מאז 2005, בטענה שהיא אינה מייצאת גלם. אולם, ארגונים לא ממשלתיים מצאו, שוונצואלה מנפיקה (בתשלום) רשיונות עבור הפקת גלם, והגלם מוברח, ככל הנראה, לגויאנה, ברזיל ופנמה. ב-2006 ביטלה ונצואלה 17 רשיונות כרייה לזהב ויהלומים. ב-2008 השעתה ונצואלה את עצמה מתהליך קימברלי, בשאיפה להסדיר את נוהלי יצוא הגלם מהמדינה, ולהיענות לתנאי הסף של התהליך. ב-2009 פורסם, שנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס (Hugo Chavez), הציע ל-28 מדינות בדרום אמריקה ובאפריקה ליצור תאגיד כרייה בין יבשתי. צ'אבס הצהיר כי ונצואלה הסכימה להקים מיזם כרייה משותף עם סיירה ליאונה, וחתמה על הצהרת כוונות עם מאוריטניה, מאלי, ניגריה ונמיביה. ונצואלה חתמה גם על עסקאות אנרגיה ועסקאות צבאיות עם רוסיה, ובהן הלוואה בסך 4 מיליארד דולר שתקבל מרוסיה כדי לפתח את מגזר הכרייה.     לשחורים בלבד נשיא זימבבואה – רוברט מוגאבה, הכניס לתוקף חוק משנת 2008, המחייב חברות למסור את השליטה על עסקיהם לידיהם של זימבביים שחורים, והזהיר משקיעים מערביים לבל יגעו במשאבי הטבע של המדינה (זהב, פלטינום, יהלומים ואורניום). מוגאבה (86), השולט בזימבבואה מזה 30 שנה, קשר את התקנות החדשות להחרמות הבלתי חוקיות של חוות של לבנים על ידי חוואים שחורים מאז 2000. לפי התנאים החדשים, חברות שיש להם נכסים בשווי של חצי מיליון דולר ומעלה יצטרכו להסביר לממשלה, תוך 45 יום, כיצד הם מתכוונים להעביר 51 מהנכסים לידי מקומיים שחורים.       מאת: שירה עמי
עוד מאמרים שיעניינו אותך

יהלומים קניה / מכירה

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך