סרי לנקה ניחנה בעושר טבעי של אבנים יקרות ב"כל צבעי הקשת" (פרט ליהלומים ואמרלדים) ובתעשיית אבני חן משגשגת – כך אמרה הגב' דירשיקה רנאטונגה (Deershika Ranatunge), עוזרת גמולוגית ברשות הלאומית של סרי לנקה לאבנים יקרות ותכשיטים, בראיון למכון היהלומים הישראלי.
בראיון שהתקיים במהלך כינוס תהליך קימברלי בירושלים, רנאטונגה הסבירה שאבני חן צבעוניות ובכללן אבני אודם וספיר, נכרות בתחומי סרי לנקה וכן עוברות שם את תהליכי העיבוד, שכן החוק בסרי לנקה מתיר לייצא רק אבנים מלוטשות. לדברי רנאטונה, בסרי לנקה ישנה גם תעשיית יצור תכשיטים שוקקת.
ב-20 השנים האחרונות החלה סרי לנקה לעבד גם יהלומים, תוך שהיא מייבאת יהלומי גלם (שעליהם לא חל מס) מיצואניות מובילות כישראל וכן, ממדינות מפיקות יהלומים ברחבי העולם. מלטשי היהלומים בסרי לנקה – המהווים כוח עבודה זול יותר מזה שניתן למצוא בהודו למשל, מעבדים את היהלומים ואח"כ מיצאים אותם. רוב היהלומים המלוטשים בסרי לנקה הם בסדר גודל קטן למדי, הוסיפה רנאטונגה.
סרי לנקה מחילה מס של 1% בלבד על יצוא יהלומים, בהתחשב בהיקף היצוא הגבוה של אבנים יקרות מתחומיה.
רנאטונגה סיפרה כי רוב מפעלי ליטוש היהלומים בסרי לנקה הינם בבעלות זרה – תוצאה של מהלך שיזמה מועצת ההשקעות (BOI), ארגון בינלאומי שמשקיע בתעשיות במדינות מתפתחות.
סרי לנקה היא חברה חדשה בתהליך קימברלי. רנאטונגה ציינה שעל רשות אבני החן והתכשיטים בסרי לנקה מוטלת האחריות לדאוג שהמדינה עומדת בדרישות תהליך קימברלי וממלאת את החובות הנובעות ממנו, בנוסף לטיפולה בסוגיות האחרות שעולות מתעשיית היהלומים המקומית.
כשנשאלה האם חברות יהלומים ישראליות מוזמנות לעשות עסקים בסרי לנקה, אמרה רנאטונגה "כן, כמובן".
