המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA) החל לאחרונה לקבל יהלומים ראשונים לשירות החדש של המעבדה, לאימות מקור האבנים. השירות מוצע כחלק מהתעודות הגמולוגיות המסורתיות של ה-GIA, "ללא עלות נוספת".
בהודעה לעיתונות שפורסמה בסוף חודש יולי, ה-GIA מסר כי על מנת להצטרף לשירות, יצרני יהלומים חייבים לעבור ביקורת של משרד רואי חשבון עצמאי, המאשרת כי החברה מסוגלת "לעקוב בהצלחה אחר מסלול היהלומים, מקליטת יהלומי הגלם ולאורך כל התהליך של עיבוד היהלום".

הדברים אולי לא קשורים רשמית, אבל בעיתוי הזה הגיוני לקשר בין השקתו המסחרית של השירות, לבין הסנקציות שהטילה ארה"ב על יהלומים מרוסיה, מוקדם יותר השנה.
הסנקציות הרשמיות נוגעות לייבוא ישיר של יהלומי גלם ויהלומים מלוטשים חדשים מרוסיה לארה"ב, אך מבחינה טכנית לא כוללות יהלומים ממקור רוסי שיוצרו ונמכרו בעולם.
עם זאת, שורה של קמעונאיות מרכזיות בתעשייה החליטו להטיל "סנקציות עצמיות" על יהלומים מרוסיה. מדובר, בין היתר, בענקיות היוקרה LVMH, החברה-האם של טיפאני ושות' (Tiffany & Co), ריצ'מונט, החברה-האם של קרטייה (Cartier), ותכשיטי סיגנט (Signet Jewelers) – קמעונאית היהלומים הגדולה ביותר בארה"ב. כל החברה הללו התחייבו שלא לרכוש יהלומים מרוסיה, במצב הדברים הנוכחי.

עבור סיטונאים ולוטשים בתעשיית היהלומים, התנאים הנוכחיים יוצרים אתגרים לוגיסטיים מורכבים יותר. הם נדרשים במידה כזו או אחרת להפריד בין יהלומים מרוסיה ליהלומים ממקור אחר, כדי לתת מענה ללקוחות שלהם, כולל חברות התכשיטים והיוקרה הגדולות.
השירות החדש של ה-GIA נותן לסיטונאים ולוטשים ביקורת אמינה מצד שלישי על מקור היהלומים, ומציע לקמעונאים פתרון ישיר לצרכן הסופי, למקרים שבהם מוכרים בחנויות ייתקלו בשאלות בנוגע ליהלומים מרוסיה.
בסוף מאי, גם דה בירס (De Beers) מסרה כי Tracr, "פלטפורמת הבלוקצ'יין" שלה, התחילה לפעול בקנה מידה גדול. המערכת הקניינית מספקת "הבטחת מקור עבור 100% מהיהלומים של דה בירס, מהמכרה ועד לבעל הסייט וממנו לחנות".

Tracr נחשפה לראשונה ב-2018, וכיום נרשמים בה כרבע מהיהלומים שדה בירס מפיקה, במונחי שווי. זו אמנם פלטפורמה מעסק-לעסק, אך בסופו של דבר היא תשולב ביוזמת "קוד המקור" ("Code of Origin") של דה בירס, הפונה ישירות לצרכן הסופי.
תוך חמש שנים, שרשרת האספקה של תעשיית היהלומים צפויה להשתנות מאוד, בדגש על רמת שקיפות חדשה. זה מתחיל באבנים המרכזיות לשיבוץ, ומשם ימשיך ליהלומים קטנים יותר, כדי שצרכנים רבים יידעו מהו מקור היהלומים שלהם, בדיוק כמו שהם יודעים מה משקלם בקרט, ומה דרגת הצבע, הניקיון והליטוש שלהם.

חשוב לציין כי במבט קדימה, יוזמות בנוגע למקור היהלומים יאפשרו גם להפריד באופן יעיל יותר בין יהלומים טבעיים ליהלומי המעבדה, ההולכים ומתחזקים. מקור היהלום עשוי לשחק גם תפקיד מרכזי בהזדמנות לספר את הסיפור ("סטוריטלינג") של יהלומים טבעיים – מאפיין שעשוי למנף את המיצוב היוקרתי של יהלומים טבעיים.
הכרת מקור היהלום, תאפשר לצרכנים בסופו של דבר לדעת בוודאות כי היהלום שבידיהם הוא אמיתי, טבעי, ואינו חשוד כ"יהלום מריבה".
מאת פול זימניסקי