שמואל שניצר, יו"ר המכון הישראלי ליהלומים

נשיא בורסת היהלומים היוצא שמואל שניצר בראיון סיכום קדנציה

עם סיום כהונתו כנשיא בורסת היהלומים, העניק שמואל שניצר ראיון בלעדי לפורטל מכון היהלומים. בראיון הוא מסכם שנתיים של פעילות, מדבר על ההשגים וגם על אכזבות, וגם על הבן שי שנבחר להנהלת הבורסה.

 

מהם לדעתך ההישגים הגדולים שלך בתקופת הנשיאות?

עם כניסתי לתפקיד היו לי כמה מטרות. הראשונה שבהן הייתה להביא לשקט תעשייתי בבורסה כי בלי שקט תעשייתי עולם היהלומים לא יכול לתפקד. מהיום הראשון שנכנסתי לתפקיד היינו במגעים עם רשות המסים, בראשותו של ערן יעקב, סגנו של משה אשר ראש רשות המסים. היתה נכונות רבה לשיתוף פעולה בין הצדדים, על מנת לסגור את הסאגה. אני יכול להגיד היום אחרי שנתיים של משא ומתן שהשגנו 90% מכל מה שהיה צריך להשיג, כמעט 100%.

 

היינו ערב אישור משפטי של ההסכם עם רשות המסים, ולצערי התגלו קשיים וההסכם עדיין נחתם. אני יכול לומר בפירוש שאת רוב הדרך עשינו, אנחנו כמעט שם, ואני רואה בכך הישג גדול. נכון שההסכם לא נחתם, אבל עשינו דרך ארוכה מאוד. אני מקווה שיורם דבש – הנשיא הנבחר, ונשיא ההתאחדות קובי קורן, ויו"ר מכון היהלומים מוטי גנץ – שלושת הקודקודים, יוכלו לסיים את הדבר בזמן הקרוב, כי התשתית כבר קיימת.

 

האווירה החברתית הלא טובה שהיתה בבורסה היתה הנושא השני בו טיפלתי, במחנאות ובהתפלגויות. הרגשתי שהדבר האחרון שמתאים לבורסה שלנו הן מלחמות האחים, הקטנות והגדולות. חלק מהמתחים נבעו גם עקב מערכת בחירות מאד סוערת, שהשאירה חותם. כיום יש אוירה רגועה, אווירה יותר חברית, המחנאות התמעטה. אני חושב שהבורסה היא בית של כולנו ואם בבית אין שלווה, אווירה טובה, חברות ופרגון, אז לא רוצים להיות בבית כזה. אני חושב שאת האוירה שיניתי, לא רוצה לקחת לעצמי קרדיטים גדולים, אבל במשהו כאן עזרתי.

 

נושא שלישי הוא פיננסי. תקרת אשראי של ענף היהלומים עמדה על 2.8 מיליארד דולר לענף וירדה ל-1.2 מיליארד. זו צניחה, פחות מחצי מהאשראי הענפי, וזה מאוד הטריד אותי. רמות האשראי כיום, עדיין לא חזרו למה שהן היו, אך הצלחנו לשמור על יחסים טובים עם ראשי הבנקים. משמע, יש כיום פתיחות מצד הבנקים, לתת לחבר בורסה, שיש לו את הביטחונות הנכונים, האשראי בהתאם.

יחד עם זה, פעלנו להביא מימון ממקורות חוץ בנקאיים, דבר שלא היה מעולם בבורסה. זהו מימון בשיתוף בנקים וחברות ביטוח. זה דבר שמעולם לא היה בבורסת היהלומים ואני רואה בכך הישג חשוב. אני מעריך שזה יהיה פתח בעתיד לעוד צינורות אשראי לענף, כי בלי האשראי עסק לא יכול לפעול.

 

כרגע ציבור היהלומנים לא מעוניין באשראי גדול מדי, בגלל המצב הכלכלי, חברי הבורסה מתנהלים באופן אחראי ולא רוצים להיות ממונפים יותר מדי בתקופה בעייתית. בעתיד שנחזור להתנהלות עסקית רגילה, אני חושב שזו נישה מאוד חשובה.

 

נושא נוסף שעסקתי בו הוא התעשייה. אני שומע הרבה קולות שאומרים שאין יצור יהלומים בארץ, שיש פה רק מרכז מסחרי ואפשר להתקיים גם כך. אני לא מסכים עם זה, ותמיד טענתי שללא מרכז יצור משמעותי, לא יהיה כאן מרכז גלם ולא מרכז סחר. חייבים תשתית יצור ברמה מסויימת. חשוב שחלק ניכר מהיצוא יעשה ביצור מקומי ע"י לוטשים ישראלים כאן בארץ.

 

מה עשינו למען זה?

פתחנו מפעל ענפי אחד שמשרת יצרנים קטנים, קבלני ליטוש ולוטשים בודדים, שנמצאים בו כבר עשרות פועלים, ויחד עם זאת אנחנו מכשירים שם את פועלי העתיד. יש קורסים קבועים בשיתוף משרד הכלכלה בו משתתפים בעיקר חרדים מהסקטור הדתי. הקמת המפעל היתה פרי של שיתוף פעולה בין בורסת היהלומים התאחדות תעשיניי היהלומים והמכון היהלומים. שיתוף פעולה שאני מברך עליו.

 

הגיל הממוצע של פועלים בענף היהלומים מתקרב לשישים, זה טוב מצד אחד, כי אלו הם לוטשים מנוסים עם עשרות שנות ניסיון ורע מצד שני, כי אין מספיק לוטשים צעירים. אנחנו רוצים שגם בעתיד יתקיים כאן מרכז ייצור ולכן צריכים פועלים בגילאים צעירים. אני שמח להיווכח שחלק גדול מהבחורים החרדים שהשתתפו בקורסים כבר עובדים ביהלומים, במפעלים ובבורסה, זה הישג יפה מאוד. אני מדבר גם כישראלי, כי חשוב למדינה להכניס חרדים למעגל התעסוקה וגם לחרדים עצמם שמחפשים עבודה שהמתאימה להם.

 

בנוסף לדברים אלו, לנשיא יש המון עשייה ביום יום, צריך להיות כל הזמן על המשמר, הן מבחינת יחסי פנים והן מבחינת יחסי חוץ. היו כל מיני תוכניות בינלאומיות, שבפירוש היו עלולות לסכן את מעמדה של ישראל כמרכז יהלומים, חלקן קשור ביהלומי קונפליקט, שאלמלא הייתי על המשמר, היו נגרמות לנו בעיות גדולות.

 

נשיא בורסה מטפל בכל הנושאים, החל מבריאות חברי הבורסה, עזרה למשפחות חברים ועוד, זה לוקח הרבה מאוד מזמנו של הנשיא. דלתי היתה פתוחה לכל פונה, אני חושב שזו הדרך שנשיא הבורסה צריך לנהוג בה.

 

האם יש משהו אחר שהיית רוצה להשיג שלא הצלחת?

הייתי מאוד מאוד רוצה לחתום על הסכם המיסים עם הממשלה, זה דבר שהיה בדמי. למעשה אמרתי שאני אכהן כנשיא בשביל זה. אז נכון היתה התקדמות אך לא היתה חתימה ועל זה אני מצר, אבל אני בטוח שמי שיחליף אותי יעשה את זה.

 

יש דבר נוסף שאני רוצה לציין הוא אספקת הגלם לישראל. חתמנו הסכם עם חברת אלרוסה בו היא אמורה להגדיל את אספקת הגלם לארץ. בנוסף, הרצנו גם פרויקט עם חברת פנפורד, שגם איתם חתמנו על הסכם, לספק לעשרות יצרנים צעירים הקצאת יהלומי גלם חודשית. את ההסכם עם פנפורד לא יישמנו מסיבות מעשיות. מחירי הגלם היו כה גבוהים, שיצרן צעיר שהיה קונה ומייצר היה למעשה מפסיד כסף.

 

לכן בשיתוף עם יו״ר ועדת התעשייה ענפית, יורם דבש, ובהתייעצות עם חברת פנפורד, במחשבה משותפת, החלטנו להקפיא את הפרויקט עד שמחירי הגלם יהיו ריווחים. עם אלרוסה המצב הוא די דומה, יש לנו אפשרות להתחיל בתגבור האספקה לארץ, אך מאחר לא ראינו התאמה בין מחירי הגלם למלוטש לא דחפנו לייצר בשנה הזו.

 

גם אני ייצרן ויודע בדיוק מה מצב הגלם והמלוטש, ברגע שאראה שיש אפשרות לרווחיות כלשהיא, אמליץ לחדש את הפרוייקט. אני בטוח שהנשיא החדש יורם דבש, שהיה אחד מהדוחפים לפרויקטים אלו, יענה לכך. הייתי רוצה לראות את זה מתגשם, זרעתי את הזרעים והייתי רוצה לראות את הפירות.

 

מה הם האתגרים הגדולים הניצבים בעיניך בפני תעשיית היהלומים, ובעיקר תעשיית היהלומים הישראלית?

תעשיית היהלומים העולמית צריכה להתאושש מהמשבר שהיא נתונה בו בשנה שנתיים האחרונות, ובלי ספק יש משבר, אי אפשר להתעלם מזה. המשבר הזה לא קשור דווקא ביהלומים. הוא קשור בשפל ובמשבר הכלכלי העולמי. צריך להתנהל בפרופיל נמוך, עד שהמשבר יעבור. אני מאמין כי עם ההתאוששות הכלכלית העולמית ענף היהלומים בארץ וגם בעולם יתאוששו.

 

פרט להאטה בפעילות עקב המצב הכלכלי העולמי, אני לא רואה חולשות גדולות בענף שלנו בארץ. אנחנו חייבים פחות לבנקים, אנחנו גמישים יותר בייצור יהלומים ויש לנו פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. כשהמצב הכלכלי העולמי ישתפר אני בטוח שאנחנו נהיה בין ראשוני המרוויחים מכך.

 

חלק גדול מהאנליסטים שקשורים בענף מדברים על שיפור במצב בחציון השני של 2016. אני מאמץ את ההערכה, ובעזרת השם מקווה ומשוכנע שהשנה הבאה תהיה יותר סבירה, אני אופטימי, בהחלט אופטימי, הרבה יותר ממה שהייתי לפני שנה.

 

אם אפשר לשאול אותך, מה התוכניות שלך לעתיד?

התוכניות שלי הן משפחתיות, עסקיות ופרטיות . יש לי שני נכדים, אחד בן ארבע, ואחת בת חצי שנה שאני בקושי מצליח לראות. אני רוצה להקדיש זמן למשפחה שלי בתקופה הקרובה.

 

תפקיד נשיא הבורסה הוא תפקיד של 24 שעות עבודה אינטנסיבית, כל יום, כל היום, בשנתיים האלה, כמעט שלא הייתי בעסק שלי וזו תקופה לא קלה. על לכן אני מתכוון להקדיש יותר מהזמן ומניסיון שלי, לקדם את העסק וכן אני מתכוון גם קצת לנוח ולצאת לחופש, דברים שנמנעו ממני בשנים האחרונות.

 

הבן שלך כן נכנס לתחום?

בני שי שותף איתי בעסק ועכשיו נבחר למקום מכובד ביותר בהנהלת הבורסה. להבדיל ממני הוא אדם הרבה יותר טכנולוגי. הוא תעשיין מאוד טוב, אוהב את הענף, את הגלם, את היצור, יחד עם טכנולוגיה ושיווק, שהוא גם חזק בו, אני חושב שהוא יעזור מאוד לבורסה.

 

ולסיום

הגיע הזמן קצת להפסיק להתרפק על מה שהיה, ולחשוב על שינוי לקראת העתיד. האנשים הצעירים, הם המתאימים כרגע להוביל את העגלה לדרך חדשה, לדרך של חידושים. ההנהלה החדשה שנבחרה היא הנהלה עם שילוב טוב של צעירים עם מבוגרים. אני מאחל לנשיא החדש יורם דבש ולהנהלה החדשה בהצלחה. יש להם את כל הנתונים להצליח, אני אופטימי.

 

 

מאת: איריס הורטמן ומישל מושליאן

כתבות נוספות בנושא

חדשות הענף

דילוג לתוכן