IMG 3987WP

5 הבהרות חשובות להנחיות התכשיטים החדשות בארה"ב

נציבות הסחר הפדרלית (FTC) בארה"ב פרסמה ב-24 ביולי הנחיות חדשות בנוגע למינוחים בתחום התכשיטים. ההנחיות נוגעות למגוון תחומים, כולל אבני חן, יהלומים "מתורבתים" (סינתטיים), ובעצם ההגדרה של "יהלום".

 

ההנחיות החדשות נתקלו בביקורת בין היתר מצד ענף היהלומים הטבעיים, החושש כי יובילו לבלבול בקרב צרכנים, ויטשטשו את ההבחנה בין יהלומים טבעיים שנכרו במכרות, לבין יהלומים שיוצרו במעבדות. בתגובה לביקורת, פרסם ארגון התכשיטנים האמריקאי (JVC) שורה של הבהרות חשובות הנוגעות ל"שינויים המשמעותיים ביותר" בהנחיות החדשות של נציבות הסחר הפדרלי בארה"ב (FTC), כך דווח ב-IDEX Online.

 

מארגון התכשיטנים נמסר כי לאור "התפיסות המוטעות הרבות" בשוק, הארגון חותר "להדריך כל אחד מהגורמים בשרשרת אספקת התכשיטים בנוגע לאופן שבו השינויים ישפיעו בפועל על העסקים שלהם".

 

חמש העובדות החשובות ביותר בנוגע להנחיות החדשות:

 

1. המשמעות של "יהלום" נותרה בעינה. בכל פרסום או שיווק בפרינט או אונליין, כאשר המילה "יהלום" מופיעה לבדה, המשמעות היא כי מדובר ביהלום טבעי שנכרה מן הקרקע.

 

2. ליהלומי מעבדה חייב להתלוות גילוי נאות כי מדובר ב"יהלומים שגודלו במעבדה" (Laboratory-grown), יהלומים ש"נוצרו במעבדה" (Laboratory-created), יהלומים ש"יוצרו על ידי [שם החברה]", או לחילופין כל מילה או משפט דומים או זהים, שמבהירים בבירור מה טבעו של המוצר.

 

3. כאשר נעשה שימוש במונח "מתורבת", חייב להתלוות אליו אחד הגילויים הנאותים לעיל; המילה "מתורבת" לא יכולה להופיע לבד.

 

4. מותר להמשיך ולהשתמש במונח "סינתטיים", אך לא באופן שמרמז כי מדובר בחיקוי. המילים "אמיתי" (real), "אותנטי" (genuine), "טבעי" (natural), "יקר-למחצה" (semi-precious) ו"יקר" (precious) יכולות לתאר אך ורק יהלומים ואבני חן צבעוניות שנכרו מן הקרקע; אין להשתמש במילים אלו כדי לתאר מוצרים שיוצרו או הופקו באופן מלאכותי.

 

5. בוטל הרף המינימלי של 10 קרט להגדרת מתכת כ"זהב". לא נקבע שיעור מינימלי לתכולת הזהב במתכת, כל עוד מצוינת מידת הטוהר של הזהב. כמו כן, חובה לציין אם המתכת מכילה ציפוי רודיום.

 

ביקורת בענף היהלומים על ההנחיות החדשות

 

בשבועות מאז פרסום ההנחיות, כמה גופים – ובהם הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB) ואיגוד מפיקות היהלומים (DPA) – הביעו חששות בנוגע להנחיות החדשות הנוגעות לענף התכשיטים. באופן ספציפי, גופים אלו העלו טענות נגד ההנחיות המתוקנות, כי אינן מחייבות לכנות במונח "סינתטיים" את היהלומים שלא נכרו במכרות, וכנגד אישור המונח "יהלומים מתורבתים" על ידי נציבות הסחר הפדרלית.

 

בית חרושת לייצור יהלומים סינתטיים של scio diamond
צילום: Scio Diamond Technology Corporation

 

איגוד מפיקות היהלומים הביע "חששות עמוקים מכך שההנחיות החדשות לא מספקות את הבהירות הדרושה על מנת למנוע בלבול והטעיית צרכנים, וגורמות לעמימות מיותרת". האיגוד הביע חשש במיוחד מאישור המונח 'יהלומים מתורבתים', וזאת "[…] למרות שהוכח כי רוב הצרכנים מפרשים בטעות את המונח 'מתורבת' כתיאור של יהלומים טבעיים". מהאיגוד נמסר כי הוא "מאמין שעיקרון זה, אם ייעשה בו שימוש נרחב, יפתח פתח לבלבול והטעיה נוספת של צרכנים".

 

במקביל, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), ארני בלום (Ernie Blom), הביע אף הוא חשש מההנחיות החדשות, ומסר כי הן "אינן בהתאם להנחיות הטרמינולוגיה בתחום היהלומים, שעליהן הוסכם בשנה שעברה ויושמו על ידי הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים, מועצת היהלומים הבינלאומית (IDC), ההתאחדות הבינלאומית של התאחדויות תעשייני היהלומים (IDMA) וקונפדרציית התכשיטים העולמית (CIBJO)".

 

בלום הוסיף כי "אנו חשים כי השינויים הללו מוטים מדי לטובת ענף יהלומי המעבדה […] אנחנו לא חשים שהעמדות של ענף היהלומים נלקחו מספיק בחשבון, למרות שאנו מכירים בכך שנערכו דיונים עם גופים בתעשייה האמריקאית. ההנחיות לא כוללות את העמדות של מסחר היהלומים הגלובלי".

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן