דלג לתוכן המרכזי
Israeli Diamond Industry
the israel diamond industry logo

בוכים על זימבבואה

המאמר מתאר את השדות שבהם התרחשו טבח, וארועים דומים לו, ועד כמה הם נותרו שקטים וריקים כאשר החיילים סגרו אותם במאמץ למנוע מהכורים הלא חוקיים לשוב למקום.
שלט על גבול זימבבואה נמיביה
צילום: חיים אבן זוהר

“בשעה שמסוק צבאי ריחף מעל שדות היהלומים של צ’יאדזווה (Chiadzwa) שבמזרח זימבבואה, שעטו כוחות משטרה, בסיוע כלבי תקיפה, על גבי סוסים על מנת להבריח אלפי כורי יהלומים לא חוקיים שהגיעו לאזור בתקווה להתעשר. כורי היהלומים התנגדו ותקפו את הכלבים עם אלות ברזל. המשטרה פתחה באש מהמסוק, והניסה אותם. לאחר שהעימות הסתיים, נותרו במקום עשרות גופות”, זו פסקת הפתיחה במאמר שכותרתו “קרב על יהלומי הדמים של זימבבואה”, שפורסם בשבוע שעברה ב”סנדיי טיימס”
(Sunday Times) הלונדוני.

 

 

המאמר מתאר את השדות שבהם התרחשו טבח, וארועים דומים לו, ועד כמה הם נותרו שקטים וריקים כאשר החיילים סגרו אותם במאמץ למנוע מהכורים הלא חוקיים לשוב למקום. למרות שהמאמר לא באמת הסביר את השקט או את השממה של השדות הללו, גילה שר החוץ של הולנד, מקסים וורהאגן (Maxime Verhagen) את הסיבה לכך. “שגרירות הולנד בזימבבואה חשפה לאחרונה עדות לכך שנעשה שימוש בכימיקלים רעילים על מנת להרחיק תושבים מאזורים מרוחקים שם מנוהלים מכרות על ידי תומכיו של מוגאבה (Mugabe)”, הצהיר וורהאגן. זה מבעית כשם שזה טראגי.

 

 

הסיבה היחידה להרג של כורי יהלומים לא חוקיים היא על מנת לאפשר למקורבים לממשלת מוגאבה לשלוט לחלוטין ובחינם באזורי הכרייה. למרות שסחר היהלומים הבינלאומי – ובמיוחד מועצת היהלומים העולמית (WDC) – התריעו שוב ושוב בנוגע לטראגדיה המתרחשת בזימבבואה, מאמרים בעיתונות הכללית הם אלו שהניעו את הממשלות לבצע פעולה כלשהי.

 

 

השבוע הוחלט בפגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי בבריסל כי “האיחוד האירופי יבלום כל הכנסה אפשרית בניגוד לחוק שבה {נשיא זימבבואה רוברט} מוגאבה יעשה שימוש על מנת לתמוך בממשלתו, כגון סחר ביהלומים לא חוקיים”.
הצהרה זו מגיעה באיחור של שנים. היא גם פותחת תיבת פנדורה עבור תעשיית היהלומים. זאת, כרגע, מפני שתהליך קימברלי (Kimberley) אוסר רק על סחר ב”יהלומי גלם שבהם עושים שימוש ארגוני מורדים או שותפיהם במטרה לממן עימות שמטרתו לפגוע בממשלות לגיטימיות”.
עם זאת, ממשלות שמשתמשות בהכנסות מענף היהלומים כדי להפנות טרור כלפי האוכלוסיה עצמה הן “די בסדר” מבחינת תהליך קימברלי . צבא שהורג כורי יהלומים באופן אקראי אינו מסכן את חברותה של מדינה בתהליך קימברלי. דרך אגב, זה “די בסדר” גם שממשלות מושחתות לחלוטין יפקידו הכנסות מכריית יהלומים בחשבונות בנק בשוויץ, אשר רשומים על שמות המנהיגים, קרוביהם ואנשי הצבא שלהם. נכון להיום, ממשלות מושחתות אלו שומרות על זכות מלאה להנפיק תעודות קימברלי.

 

 

פחות מתעודת דירוג יהלומים אחת בחודש

בזימבבואה, שם האנרכיה חוגגת וכל מערכות השלטון קורסות, הפסיקה המדינה למעשה להנפיק תעודות קימברלי; כל המקורבים לממשלת מוגאבה ובכירי הצבא הקימו מפעלי כריית יהלומים עצמאיים והבריחו לאחר מכן את היהלומים מהמדינה. גורם ממשלתי מעריך שבמדינה פועלים כיום כ-200 סינדיקטים שונים בענף הכרייה.

 

 

בפגישה השנתית שנערכה בניו דלהי בחודש שעבר ציינו רשויות תהליך קימברלי בהודעה רשמית לעיתונות, בפשטנות מדהימה למדי, את ה”דאגה בנוגע לאתגרים שממשיכים לעמוד בפני יישום תהליך קימברלי בזימבבואה”.

 

 

משרדי קימברלי בבירת זימבבואה, הררה (Harare), למעשה מאורגנים למדי; הם מתפקדים באופן תקין ומנוהלים על ידי אנשים טובים. עם זאת, אין להם ממש עבודה. מידע מסווג של תהליך קימברלי מצביע על כך שבתשעת החודשים הראשונים של 2008, רשויות תהליך קימברלי בזימבבואה הנפיקו בדיוק 8 (!) תעודות, עבור סכום כולל של 18.8 מיליון דולר. יהלומים אלו יוצאו לאירופה. מקורם במכרה מורווה (Murowa) הסמוך לזבישביין (Zvishavane) שבדרום זימבבואה, אשר 78% ממנו בבעלותה של ריו טינטו (Rio Tinto).

 

 

במכרה המרוחק למדי מהאזורים האלימים בצפון-מזרח המדינה מפעילה ריו טינטו שלוש ארובות קימברליט במקום; מדובר בסביבה שונה מאוד מסקטורי היהלומים הלא רשמיים של זימבבואה. ריו טינטו תומכת בטווח רחב של פרויקטים קהילתיים באזור, במסגרת מה שעשוי לספק את ההצדקה הטובה ביותר להמשך חברותה של זימבבואה בתהליך קימברלי.

 

 

סחורה מוברחת

עלינו להבין מה קורה בשדות היהלומים של זימבבואה – ומה קורה ליהלומים של המדינה. על פי מקורות בעיתונות, שדות היהלומים הפכו למקור האחרון לכסף מבחינתו של המשטר המושחת של הנשיא מוגאבה. המדינה רוקנה ממשאביה; לא נותר דבר. טענה זו היא ככל הנראה מוגזמת, משום שיש מקורות נוספים במדינה, אולם היא מדגישה את העניין המחודש והעיסוק הגובר של העיתונות הכללית וממשלות העולם ביהלומים.

 

 

עד לאחרונה, נעזרה האליטה המושחתת של זימבבואה בכ-4,000 כורי יהלומים, רובם ילדים, שקיבלו שכר מזערי עבור עבודתם בשדות היהלומים השונים. העובדה היא שאנשים אלו, שעסקו בכריית יהלומים לא חוקית, עשו זאת כל חייהם על מנת לאפשר למשפחות שלהם לשרוד. הסחורה שמצאו נמכרה בעיקר לסוחרי יהלומים לבנוניים, שהמתינו מעבר לגבול עם מוזמביק, בסמוך לשדות צ’יאדזווה. היהלומים מצאו דרכם לרוב למזרח התיכון, “וניתן להבחין בהם בקלות באמצעות הצבעים והגוונים שלהם, מבלי קשר למקור שמצויין במסמכים שלהם”, לדברי ג’ון סוויין (Jon Swain) מה”סנדיי טיימס”.

 

 

הכסף שצברו מקורביו של מוגאבה מועבר חלקית לכוחות הצבא, אשר שומרים על שלטון האליטה. בימים האחרונים ראינו שהצבא לא שש להיות תלוי באחרים, והוא עוסק כעת בפינוי שדות היהלומים על מנת שקצינים יוכלו להיעזר בחיילים שלהם כדי לעסוק בכריית יהלומים במקום.

 

 

לפני כמה חודשים, דווח בטור זה כי חלק עצום מיהלומי הגלם שמעובדים בסוראט (Surat) מגיעים מזימבבואה. סוחרי יהלומים מלבנון במוזמביק מעבירים את היהלומים למומביי; משלוחים עד הבית, כמו פיצה. ממשלת הודו מנסה לתפוס את אותם מבריחים. “לאחרונה, נעצרו שני אזרחים מגינאה ומלבנון בגין ‘הברחת’ יהלומים בערך של כמה מאות אלפי דולרים. ידוע כי שניהם נהגו לייבא מדובאי להודו יהלומים ללא תעודות קימברלי, והם עצורים בבית כלא בסוראט. מקומיים אומרים שמאות מקרים דומים לא מדווחים”, כך דווח ב-India Commodity On-Line.

 

 

אולם יהלומים המוברחים מזימבבואה מוצאים את דרכם גם לשווקים אחרים, לא רק לשוק של הודו. השבוע פרסם הלוס-אנג’לס טיימס (the Los Angeles Times), בשיתוף כמה עיתונים יומיים ברחבי ארה”ב, ראיונות עם כמה מבריחים. במאמר נכתב כי “איתאי (Itai), 28, נכנס לעסקי הסחר ביהלומים לפני 18 חודשים. הוא מבריח אותם בפיו לאורך הגבול על מנת למכור לסוחרים לבנוניים וישראליים במוזמביק. הוא רכש שני בתים וחמש מכוניות. לפני שלושה חודשים, לדבריו, הוא ודודתו מכרו תמורת 30,000 דולר יהלום שמשקלו 30 קראט וגודלו כגודל הבוהן של איתאי לסוחר ישראלי בחדר מלון”.

 

 

יהלומים מוברחים רבים מהשוק של זימבבואה מגיעים לשוק עם תעודות קימברלי, כלומר עם ניירות רשמיים שנרכשו במקום כלשהו בדרום אפריקה, במדינות אחרות באפריקה, במזרח התיכון או במקום אחר. ללא ספק, יש לנו בעיה.

 

 

מנדט מוגבל לתהליך קימברלי

מבחינה טכנית, יהלומים אלו לא מסווגים כ”יהלומי מריבה”. הם לא נכרו על ידי מורדים שמשתמשים בכסף כדי להיאבק בממשלות לגיטימיות. על כן, יהלומים אלו עומדים בקריטריונים של תהליך קימברלי. אחרי הכל, הם בסך הכל נכרו על ידי מקורבים של הממשלה ה”לגיטימית” במטרה לשמור על כוחו של המשטר – או רק כדי להתעשר בעצמם.

 

 

זה מגעיל למדי. זימבבואה היא חברה מלאה בתהליך קימברלי, למאות שבאופן רשמי רק יהלומים ממורווה מיוצאים מהמדינה. ב-2007, כך עולה מסטטיסטיקות של תהליך קימברלי, יוצאו מהמדינה יהלומים במשקל של כ-500,000 קראט ובערך כולל של 25 מיליון דולר (47 דולר לקראט). יעדי הייצוא היו בעיקר אירופה, דובאי ודרום אפריקה. יהלומים שהגיעו לשני היעדים האחרונים יכולים לעקוף לחלוטין את תהליך קימברלי.

 

 

על כמה כסף אנחנו מדברים פה? אחד ממקורביו הידועים ביותר לשמצה של מוגאבה הוא נגיד הבנק המרכזי של זימבבואה, גדעון גונו (Gideon Gono), הטוען כי “אם שדות צ’יאדזווה היו מנוהלים נכון, הם היו מניבים 1.2 מיליארד דולר מדי חודש”. הוא התייחס כנראה לדולרים של זימבבואה; אחרת, הנתון יהיה אדיוטי ולא ריאלי. עם האינפלציה המשתוללת במדינה, הנתון של גונו מיתרגם ל-10,500 דולר אמריקאי (דולר אחד שווה ל-115,000 דולרים של זימבבואה). מדובר בנתונים חסרי הגיון מכל זווית שמסתכלים עליהם; בהתבסס על עדויות ועל דיווחים ממרכזי מסחר, אנחנו מדברים על עשרות מיליוני דולרים, אולם בוודאות לא יותר מזה.

 

 

הערכתו של יו”ר מועצת היהלומים העולמית (WDC), אלי איזאקוב (Eli Izhakoff), לפיה “ההפקה של יהלומי גלם בזימבבואה היא בקנה מידה צנוע למדי, ומוערכת בכ-0.4% מהפקת יהלומי הגלם העולמית”, היא ככל הנראה נכונה. אולם זה לא משהו שקורא עיתון ממוצע בלונדון או בסיאטל יידע. אין בידינו את התמונה המלאה. בזמנים הטובים ביותר, ייצוא רשמי נע סביב כ-35 מיליון דולר.

 

 

רוברט דיקסון (Robert Dixon), שדיווח עבור ה”לוס-אנג’לס טיימס” ממוטארה (Mutare) שבלב פרובינציית מניקלנד (Manicaland), ציטט מקור מקומי באומרו כי “משחק היהלומים הוא המלוכלך ביותר בעיר, וכולם משתתפים בו. לא מדובר אפילו בתוהו ובוהו מאורגן למחצה. זו פשוט חבורת גנבים שדוקרים איש את רעהו בגב. מנהיגים רבים של הממשל הפוליטי מעורבים במסחר. יש להם את הכורים והסוחרים שלהם. אבל הכל הולך לחשבונות הפרטיים שלהם. לכולם יש אינטרס קבוע שהתוהו ובוהו יישמר”.

 

 

מה אפשר לעשות?

מועצת היהלומים העולמית מסרה השבוע כי תעשיית היהלומים כבר פועלת ומספקת לרשויות המכס, לבורסות היהלומים ולאנשי תהליך קימברלי הדרכות מטעם מומחים ותצלומים לדוגמא שיסייעו לזהות את סוג היהלומים המיוצאים באופן לא חוקי מזימבבואה. כמו כן, גורמי סחר מתבקשים לנקוט משנה זהירות ועירנות בכל הנוגע למסחר ביהלומי גלם.

 

 

האם אפשר לבצע פעולות אחרות? הארגונים הלא ממשלתיים קראו לאחרונה לחזק את המנדט של תהליך קימברלי במטרה לחסל את הסחר הלא חוקי, כלומר לחסל את ההברחות. ככל שאני מגלה סימפתיה לרעיון מסוג זה, זה לא יכול להתבצע. הברחות הן לא המצאה של תעשיית היהלומים, וקרוב ל-100% מהיקף ההברחות בעולם הוא של מוצרים אחרים. המלחמה בהברחות היא בתחום אחריותן של רשויות אכיפת החוק והמכס במדינות שמהן הן מתבצעות. פעולות אלו אינן בתחום הסמכות של תהליך קימברלי, שמנוהל על ידי נציגים של משרדי החוץ והמסחר של המדינות החברות.

 

 

הברחות הן עבירות שמטרתן להלבין כספים. תכניות מאבק בהלבנות כספים ובמימון טרור (AML/CFT) מיושמות בתעשיית היהלומים, והן מתחזקות. הן גם מוכיחות את יעילותן. עם זאת, יהלומים מוברחים אינם יהלומי מריבה. אם מישהו מבריח חבילת יהלומים של בעל סייט של חברת הסחר ביהלומים (DTC) מחלקה הדרומי של אפריקה לאירופה, אין מדובר ב”יהלומי מריבה”.

 

 

אני האחרון שיגלה סלחנות להברחות, אך גם הראשון להזהיר את הארגונים הלא ממשלתיים שלא לבלבל בטעות בין יהלומים מוברחים לבין יהלומי מריבה, כפי שנעשה במצגות בוועידת תהליך קימברלי שנערכה בניו דלהי. הקינה הזו לא מסייעת כלל לזימבבואה.

 

 

בוכים על זימבבואה

לאחרונה קיבלתי מכתב ארוך מ-E.E.H. בהררה, שאבקש לצטט חלקית: “אני חושב שאלו הימים האחרונים של TKM ו-ZPF. השעה החשוכה ביותר היא תמיד לפני הזריחה. אנחנו מבועתים מהמחשבה מהו הדבר הבא שהם יהרסו… אני מתכוון שהם ממש הורסים בתי מגורים, ולמשפחה עם תאומים בני 10 לא היה סיכוי להציל דבר כאשר 100 שוטרים עם בולדוזרים פרצו לביתם היפה – 5 חדרי שינה ותקרת אורן – והרסו אותו מפני שהיה ‘קרוב מדי לשדה התעופה’. לכן אנחנו חשים כעת חוסר ביטחון מוחלט.

 

 

“אם אתה יודע – אני יודע שזה לא עוזר לך לישון בלילה, אבל אם אתה לא יודע – כיצד תוכל לעזור? אפילו אם אתה חושב עלינו ותשלח את המלאכים השומרים שלך להיות איתנו – זו עזרה – אבל אני מרגיש מנותק מכם, ויודע שלא אוכל לספר מה קורה כאן מפני שתרגישו לא נוח. לא נוכל לעזוב את המקום בשום אופן, ולכן זו איננה אפשרות. אם לדבר בכנות, מדובר ברצח עם בהתהוות, ואם אינך מאמין לי, קרא את דו”ח רצח העם של אמנסטי
(Amnesty) לפיו אנחנו מצויים בדרגה 7 (דרגה 8 היא אחרי שרצח העם התבצע וכולם חיים בהכחשה).

 

 

“הממשלה הזו השתגעה ואתה חייב לסייע לנו לפרסם את הסכנה שאנו עומדים בפניה – אחרת איך נינצל? זו מציאות! התורים לדלק הם מציאות, כיסוי העשן סביב עירנו הוא מציאות, אלפי חסרי הבית שישנים ב-0 מעלות ללא מזון, מים, קורת גג ומיטה הם מציאות. משפחה ניגשה אליי היום, אחיה של אשתו של הגנן שלי עם שני ילדים קטנים. ביתם נהרס ויהיה עליהם לישון בחוץ. אנחנו כבר תומכים בשמונה מבוגרים ובילד, ומחירי החשמל והמים יעלו בחודש הבא ב-250%. כיצד אוכל לטפל בעוד משפחה של ארבעה אנשים – וכיצד מצד שני אוכל לשלוח אותם לישון בחוץ?

 

 

“צנזורה! כבר אין לנו רדיו SW [אשר עדכן אותנו בנוגע לכל מה שהתרחש] מפני שהממשלה סגרה אותו – אין לנו כתבים, ואף אחד לא מורשה לצלם. אם היו כאן כתבים, הם היו חוגגים. אפילו העיתון הראלד (Herald) שתומך בממשלה כתב שאנשים היו מזועזעים, המומים, מבולבלים וחסרי נשימה נוכח ההרס המופקר של בתי מגורים רבים, שאמורים להיות ‘לא חוקיים’, למרות שלחלק עצום מהם דווקא יש רשיונות. בבקשה! גלו חמלה וסייעו לנו באמצעות שליחת המאמרים והדיווחים האישיים כך שמשהו ייעשה או יוכל להיעשות”.

 

 

אנחנו, בעסקי היהלומים, חייבים להתחיל לחשוב על המחר. כאשר מוגאבה ומקורביו יעזבו, כיצד נסייע לסקטורים הלא רשמיים של כריית יהלומים אלוביאלית בזימבבואה לטובת התושבים? כיצד נימנע מתסריט שלפיו ממשלה חדשה תמשיך לפעול בצורה דומה בתחום היהלומים? לממשלות ארה”ב ובריטניה ניסיון ניכר בתוכניות ל”שיקום” ענף הכרייה – אולם השיקום תמיד התבצע לאחר מאבק או מלחמה במדינה.

 

 

אין מלחמה בזימבבואה – חוץ מממשלה שלוחמת בתושביה.

 

באדיבות Idex-Online
מאת: חיים אבן זוהר

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך