הביקוש לתכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה צמח בשיעור של כ-38% והגיע ל-12 מיליארד דולר בשנת 2022, ואילו המחירים רשמו ירידה של כ-20%, במגמה שצפויה להימשך בשנת 2023.
בתחילת 2023, נמשך מומנטום הצמיחה בביקוש ליהלומי מעבדה, וכך גם מגמת הירידה במחירים.
בשנת 2022, יותר ויותר קמעונאים, בארה"ב במיוחד, אגרו יהלומי מעבדה במלאי, וזה הוביל להפצה רחבה בהרבה של יהלומי מעבדה בשוק. את המגמה בארה"ב הובילו ענקית התכשיטים סיגנט (Signet Jewelers) וענקית תכשיטי האופנה פנדורה (Pandora).
סיגנט, הקמעונאית הגדולה ביותר של תכשיטי יהלומים בצפון אמריקה, אמרה כי תאמץ באופן נרחב את יהלומי המעבדה בתחילת 2022; פנדורה, חברת תכשיטי האופנה הגדולה בעולם, הציגה בהמשך השנה תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, הפונים לשוק האמריקאי.
סיגנט מוכרת יהלומי מעבדה לצד יהלומים טבעיים, במוצרי המותגים המובילים שלה, ובהם תכשיטי קיי (Kay Jewelers), זיילס (Zales), ג'יימס אלן (James Allen) ובלו נייל (Blue Nile), שסיגנט רכשה בספטמבר 2022. לפני הרכישה, בלו נייל מכרה באופן בלעדי יהלומי מעבדה של לייטבוקס (Lightbox), בתכשיטי "אופנה" שאינם תכשיטי נישואין.
פנדורה מוכרת רק יהלומי מעבדה, אולם יהלומים בפני עצמם הם קטגוריה חדשה של החברה, שהתפרסמה בזכות צמידי צ'ארם במחירים זולים יותר, ותכשיטים קשורים. לפני השקת קולקציית היהלומים, מחיר המכירה הממוצעת של פנדורה היה פחות מ-100 דולר.
גלובלית, ההערכה היא כי מכירות התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה צמחו לכמעט 12 מיליארד דולר ב-2022, לאחר עלייה שנתית חדה של 38% (ראו גרף). מדובר בעלייה חדה לעומת פחות ממיליארד דולר בשנת 2016.
יש לציין כי בשנת 2022, תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה עקפו לראשונה את הרף של 10% מסך מכירות תכשיטי היהלומים בעולם.
הנתון צפוי לגדול, בעוד מכירות התכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה צפויות להמשיך ולרשום אחוז צמיחה דו-ספרתי בשנים הקרובות. עם זאת, בטווח הבינוני עד הארוך, המכירות של יהלומי המעבדה כאחוז מכלל המכירות של יהלומים טבעיים, צפוי להפוך לנתון פחות רלוונטי.
יש לזכור כי יהלומי מעבדה יוצרים לתכשיטי יהלומים ביקוש נוסף, שאחרת לא היה קיים – במיוחד כשמדובר במחירים נמוכים יותר.
לטווח ארוך יותר, הביקוש הנוסף הזה צפוי להמשיך ולצמוח, והחלק של יהלומי מעבדה שנוגס ישירות במכירות של י הלומים טבעיים יילך ויתייצב.
שיווק המוצר, הן על ידי יצרני יהלומים טבעיים והן על ידי מגדלי יהלומי מעבדה, כמו גם מיצוב המוצר על ידי הקמעונאיות בדוכן התכשיטים, יקבעו בסופו של דבר את מידת ההפרדה בין שני המוצרים, ואת המהירות שבה יתרחש הפיצול ביניהם.
עם זאת, בעוד הפרש המחירים בין יהלומים טבעיים ליהלומי מעבדה ממשיך לגדול, גם האופן שבו הצרכן תופס את שני המוצרים באופן אינטואיטיבי ישתנה באופן טבעי. הרי בסופו של יום, תכשיטי יהלומים הם רכישת יוקרה/מותרות, שמונעת לרוב על ידי רגשות או תחושות, כלומר התפישה הכלכלית של יהלומים כ"מוצר ובלן" ממשיכה לפעול כאן.
בשנת 2016, מחירו של יהלום מעבדה במשקל 1 קרט היה נמוך ב-10% בלבד ממחירו של יהלום טבעי מקביל; בסוף 2022, פעם המחירים גדל ל-80% (ראו טבלה לעיל).
קיבולת הייצור העולמית של יהלומי מעבדה זינקה בשנים האחרונות, והמגמה צפויה להמשיך בשנים הקרובות לפחות. הדינמיקה הזו מגדילה את ההיצע, ומובילה לירידת מחירים.
קיבולת הייצור מושפעת גם מהירידה בציוד ההוני ובעלויות הייצור, ומיותר זמינות של הון לצרכי השקעה. לדוגמה, מקורות מעידים כי ניתן כיום לרכוש בהודו מכונה לייצור יהלומים בשיטת CVD תמורת פחות מ-100 אלף דולר, לעומת כ-300 אלף דולר בשנת 2019.
בנוסף, ממשלת הודו מפתחת סובסידיות ותמריצים להשקעות בציוד הוני עבור יצרניות של יהלומי מעבדה, כחלק מהניסיון להקטין את הגירעון שלה, בעזרת תעשיות המתמקדות בייצוא.
על פי ההערכות, הודו וסין אחראיות יחד על ייצור כשלושת-רבעי מיהלומי המעבדה המיועדים לשיבוץ בתכשיטים, במונחי נפח.
הירידה במחיר של יהלומי מעבדה תמשיך להיות כוח מניע עיקרי, לאופן שבו המוצר מוצג לטווח ארוך יותר.
בתחום התכשיטים, מחירים נמוכים עלולים להרתיע קמעונאים מלהציג את המוצר הזה כחלופה לטבעת יהלום טבעי מסורתית (סוליטר), מחשש לפגיעה בהכנסות.
מצד שני, מחיר זול יותר מגדיל את הגמישות היצירתית של המוצר, מבחינתם של מעצבי התכשיטים.
לדוגמה, יהלום טבעי נחשב ליקר מדי ולכן לא חותכים אותו לצורות "אקזוטיות" המנצלות מעט מהגלם. זו ממש לא בעיה עם יהלומי מעבדה. בנוסף, ניתן לייצר יהלומי מעבדה בווריאציות כימיות וצבעים שאינם בנמצא בטבע, על ידי שינוי ה"מתכון" של הייצור.
הדינמיקה הנוכחית, של עלייה בביקוש ליהלומי מעבדה לצד ירידת מחירים, מנוגדת כביכול לאינטואיציה של תעשיית התכשיטים, שבאופן מסורתי התבססה בעיקר על מתכות ומינרלים טבעיים שאינם מתחדשים. להבדיל, יהלומי מעבדה הם מוצר שניתן לייצר, המבוסס על התפתחות הטכנולוגיה.
מאת פול זימניסקי
