2021 הייתה שנה פנטסטית לתעשיית היהלומים, שרשמה שיא במכירות, מה שלא פסח כמובן על מפיקות היהלומים הגדולות. נתח השוק של דה בירס (De Beers) ואלרוסה (Alrosa) נהנה מהשיפור בסביבה העסקית, וגדל בשנה החולפת.
שתי החברות דיווחו על עלייה דו-ספרתית בנתח השוק שלהן לעומת 2019. למעשה, להוציא את ריו טינטו (Rio Tinto), שסגרה את מפעל ארגייל (Argyle) הענק בדצמבר 2020, כל מפיקות היהלומים המובילות הגדילו את נתח השוק שלהן.
בנתונים שלפניכם שזורות כמה הנחות: ההנחה כי נתוני הפקת היהלומים של תהליך קימברלי (KP) משקפים נאמנה את הפקת היהלומים העולמית, אך זה לא מדויק. הנתונים של קימברלי לא משקללים את הברחות היהלומים, ובכך נעסוק בהמשך המאמר.
כמו כן, שווי נתח השוק מחושב ביחס לשווי ההפקה הכולל לפי נתוני קימברלי, וזה קצת מטעה. עם זאת, אנו מניחים כי הפרופורציות קרובות מספיק, כדי לספק לנו קנה מידה סולידי להשוואה. ולבסוף, היות שחברת קטוקה (Catoca) לא פרסמה את נתוני הפקת היהלומים ב-2021, הנתונים שנוגעים אליה הם בגדר הערכה.
נתח השוק של דה בירס ב-2021
מנתוני תהליך קימברלי עולה כי הפקת היהלומים העולמית הסתכמה אשתקד ב-120 מיליון קרט, בשווי 14 מיליארד דולר. דה בירס מכרה ב-2021 יהלומי גלם בשווי 4.83 מיליארד דולר, ונתח השוק שלה עמד על 34.5% במונחי שווי, ועל 27.8% במונחי משקל.
נתח השוק של אלרוסה ב-2021 עמד על 28.4% במונחי שווי (3.98 מיליארד דולר), ו-37.9% במונחי משקל (45.5 מיליון קרט).
שתי מפיקות היהלומים הגדולות הובילו את השוק במונחי שווי (דה בירס) ומשקל (אלרוסה), ויחד סיפקו לשוק כשני-שליש מהיצע יהלומי הגלם העולמי.
בהשוואה לשנת 2019, נתח השוק של דה בירס רשם עלייה חדה של 17% במונחי שווי ושל קרוב ל-25% במונחי משקל. נתח השוק של אלרוסה עלה אשתקד ב-18% במונחי שווי, ורשם זינוק גדול של 36% במונחי משקל.
יתר החבורה: ארבע מפיקות יהלומים מובילות
בשוק פועלות כמה ספקיות יהלומים משמעותיות נוספות במונחי שווי: ריו טינטו, קטוקה, פטרה (Petra) וג'ם (Gem Diamonds).
יחד עם דה בירס ואלרוסה, שש החברות אחראיות ליותר מ-76% מהפקת היהלומים העולמית. יחד, החברות האלו סיפקו לשוק 94.1 מיליון קרט יהלומים, בשווי 10.67 מיליארד דולר.
הנתון המעניין כאן הוא שבעוד נפח הכרייה של שש החברות היה אשתקד נמוך יותר מב-2019, נתח השוק המשותף שלהן עלה ב-9.4%. הסיבה לכך פשוטה. ב-2019, חברות הכרייה הגדולות ביותר איבדו נתח שוק לקבוצה קטנה של חברות כרייה צעירות, ולכרייה אלוביאלית.
בשנת 2021, המגמה התהפכה. הפקת היהלומים במדינות כמו קנדה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ברזיל ואנגולה – כל המדינות שבהן פועלות חברות כרייה צעירות או כרייה אלוביאלית – ירדה ב-2021 לעומת 2019.
הברחות יהלומים והשפעתן על הנתונים
הברחת יהלומים היא סוגיה כואבת עבור תעשיית היהלומים. בקושי דנים בה ציבורית, למרות שמטפלים בה במגוון דרכים: בעזרת תהליך קימברלי, השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיית מעקב, ונהלים פנימיים במרכזי היהלומים המובילים בעולם.
למרות זאת, חוששים לדון פומבית בנושא, וחבל. התעשייה מנסה לחסל את התופעה בכוחות משותפים, ואין לה במה להתבייש. להיפך, מצבה מבחינה זו טוב יותר באופן משמעותי מתעשיות רבות אחרות.
בשנת 2019, שיעור היהלומים המוברחים בשוק עמד על כ-4% במונחי שווי, כשמדובר בעיקר ביהלומים זולים יותר. מאז סגרי הקורונה, ההערכה היא כי היקף ההברחות ירד.
החשודים המיידיים הם יהלומים שהוברחו מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ומזימבבואה, וכן מהרפובליקה המרכז אפריקאית. לפעמים, זה נובע מנוחות – עבור כורים או סוחרים מקומיים, הגיוני לחצות את הגבול כדי למכור את הסחורה, ובכך לחסוך את הצורך בנסיעות ארוכות וקשות בגבולות המדינה.
האם זה לא חוקי? אין ספק. האם מדובר בהכרח בניסיון זדוני להתחמק ממעקב? לא תמיד.
כך או כך, ההערכה הנוכחית היא כי היהלומים המוברחים מהווים כ-4% מהיהלומים בשוק במונחי שווי, ומעט יותר במונחי משקל.
מבחינת מפיקות היהלומים המובילות, הנזק שולי עד לא קיים. הן לא פעילות במדינות החשודות, והיהלומים הללו לא נגנבים מהמכרות שלהן.
החיסרון הגדול ביותר של ההברחות הוא שהמדינות שמהן מוברחים יהלומים מאבדות הכנסות ממיסים ותמלוגים. סחורה לא חוקית גם נמכרת מטבעה במחיר נמוך יותר, מה שעלול להוביל לירידת מחירים. זה פוגע בכל הפעילויות הלגיטימיות, שלא לדבר על הפגיעה במוניטין.
נתח השוק של אלרוסה ב-2022
על אלרוסה הוטלו סנקציות והיא (במידה מסוימת) יושבת על הספסל, לכן מסקרן לראות מה יהיה נתח השוק שלה ב-2022.
כשבוחנים את התוצאות של דה בירס במחצית הראשונה של 2022, עולה כי החברה העלתה בבירור את מחירי היהלומים. המחיר הממוצע לקרט במחצית הראשונה של 2022 עמד על 213 דולר, לעומת 135 דולר לקרט במחצית הראשונה של 2021. מדובר בעלייה שנתית משמעותית של 57.8%.
ברור כי דה בירס ניצלה את ההזדמנות. אבל האם הייתה כאן באמת הזדמנות? במונחי משקל, אספקת היהלומים של דה בירס התכווצה ב-20%. היא גם לא מילאה את החוסרים שנוצרו בשל הירידה בנוכחות של אלרוסה. למעשה, היא אפילו לא השוותה את היקף המכירות שלה עצמה לפני שנה.
ההזדמנות הייתה הרבה יותר מסורתית, ונבעה מהמחירים הגבוהים של יהלומים מלוטשים. חברות כרייה מעלות בעקביות את מחירי הגלם, כשמחירי היהלומים המלוטשים עולים.
אלרוסה עצמה לא מחוץ למשחק. היא עדיין מוכרת יהלומים, ועוקפת בשקט וביעילות את הסנקציות של ארה"ב.
השורה התחתונה
חברות כריית היהלומים המובילות הגדילו ב-2021 את נתח השוק שלהן. החריגה היחידה הייתה ריו טינטו, שסגרה את מכרה ארגייל. ב-2022, אלרוסה היא זו שצפויה לאבד נתח שוק, אך לא תימחק. היא עדיין עושה עסקים – פשוט בפרופיל נמוך.
היצע יהלומי הגלם אמנם ירד במונחי משקל לעומת 2019, אך השווי הכולל עלה. זה אומר שאלרוסה תחמיץ הזדמנות להגדיל את נתח השוק שלה, בעודה מוכרת בזהירות, כדי לשרוד בשוק היהלומים הבינלאומי.
מאת עידן גולן
