מאת אחמד בין סוליאם, יו"ר מרכז הסחורות בדובאי, ונשיא בורסת היהלומים של דובאי
כשבוחנים את איכותו של יהלום, בוחנים כידוע ארבעה מאפיינים: ליטוש, ניקיון, צבע וקרט (4C’s). בצמיחתה המטאורית של דובאי בענף היהלומים, שלושה מאפיינים נוספים שיחקו תפקיד מרכזי: קהילה, שיתוף פעולה, ואקלים. כתוצאה מכך, איחוד האמירויות כיום היא לא רק בירת יהלומי הגלם העולמית הרשמית, אלא גם מרכז המסחר הגדול ביותר, הצומח במהירות הרבה ביותר, וזאת אחרי שהמסחר ביהלומים מלוטשים זינק ב-52.5%, והמסחר ביהלומים עלה ב-24.7% ל-19.8 מיליארד דולר ברוטו, במחצית הראשונה של 2022.
כמעט 20 שנה אחרי שמרכז הסחורות בדובאי (DMCC) החל את מסעו בתעשיית היהלומים, אני מסתכל אחורה על ההתפתחות שלנו, ועל הגורמים שחיזקו את דובאי, בתחום שפעם היא כלל לא הייתה בו פקטור.
בתחילת שנות ה-2000, התעשייה בדובאי הייתה בתחילת דרכה. לא הפקנו יהלומים, ולא היינו יעד מוכר למסחר ביהלומים. עם זאת, כשבנינו אסטרטגיה לטווח ארוך, דובאי נעשתה רלוונטית למסחר במגוון סחורות, כשליהלומים הייתה חשיבות אסטרטגית. מתוך הכרה באתגרים שהתעשייה העולמית מתמודדת איתם, ובזכות מתן פתרונות משולבים באזור אחד, דובאי השיגה תוך עשרים שנה בלבד, מה שרבות מהמתחרות שלה השיגו במאה שנה. וזה מתחיל בקהילה.
אחרי הקמת בורסת היהלומים של דובאי בשנת 2002, שילוב של גורמים – כולל העלייה בפופולריות של איחוד האמירויות כיעד לחופשות בחגים, אוכלוסיית העובדים הגולים ההולכת וגדלה, והסביבה העסקית הידידותית לעסקים במרכז הסחורות של דובאי – סייע לחזק את מעמדה של דובאי כמרכז למסחר ביהלומים. תוך עשור בלבד, הגדלנו את שווי המסחר ביהלומים מלוטשים ל-12.6 מיליארד דולר, ואת המסחר ביהלומי גלם ל-11.4 מיליארד דולר.
לצד הקמתה של בורסה מצליחה, אין להמעיט בחשיבות של צירוף ארגונים חשובים לקהילת ה-DMCC. במסגרת ועידת היהלומים החמישית של דובאי, שנערכה בהשתתפות מעל 550 בכירים מהתעשייה שדנו ב"עתיד היהלומים", התקיימו גם תערוכת JGT דובאי וגם פגישת הנשיאים של הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB). זה נתן לבעלי העניין הזדמנות לראות ממקור ראשון, איך ומדוע תוכנן האקו-סיסטם של DMCC במגדל אלמס (Almas), כדי לשרת באופן היעיל ביותר את בעלי העניין, ולהציע את המתקנים והשירותים החיוניים, הדרושים בנושא אבטחה ולוגיסטיקה. קצרה היריעה מלציין את כל הארגונים שהצטרפו, אך די אם נזכיר את HRD אנטורפן, הגוף המוביל למתן תעודות דירוג יהלומים באירופה, את IGI, המובילה העולמית בהערכת תכשיטים, ואת פתיחתה של אקדמיית העיצוב של דובאי, המציעה קורסים בעיצוב תכשיטים, המסייעים לדור חדש של מעצבים להגיש את החלומות שלהם, ומחזקים את יכולות התעשייה במורד הערוץ.
במבט לעתיד, אני שמח שיצטרפו עלינו גם המכון הגמולוגי האמריקאי (GIA), שפותח מעבדה חדשה בשם GIA Laboratory DMCC, שתשתרע על פני שתי קומות ומעל 3,700 מ"ר, לתקופה של 10 שנים לפחות. טום מוזס (Tom Moses), סגן נשיא GIA ואחראי מעבדה ומחקר ראשי, אמר כי "חשיבותה הגדלה של דובאי כמרכז יהלומים, והתשתית יוצאת הדופן שלה, הופכים את DMCC לבחירה מצוינת להרחבת הפעילות של GIA. קרבתה של דובאי למרכזי ייצור והפקת יהלומים חשובים, ויכולות שינוע יעילות לשווקי היהלומים בעולם, יסייע ללקוחותינו, ויאפשרו לנו לחזק את המטרה החשובה של הגנת הצרכן" .
אירוח של כמה מהחברים המשפיעים ביותר בקהילת היהלומים העולמית תמך בפעילות שלנו, ושיתוף הפעולה הישיר גם סייע לבסס את מעמדה של דובאי, ואיפשר לקהילה שלנו לשגשג. ממועצת היהלומים העולמית (WDC) – שמינתה אותי ואת עמיתי, ד"ר מרטין ליק (Martin Leake), היועץ המיוחד בנושא אבנים יקרות, לשגרירי יוזמת מערכת הערבויות של מועצת היהלומים העולמית – ועד עבודתנו עם ברינקס (Brinks) בתכנון, פיתוח ובנייתה של הכספת הפרטית הגדולה במזרח התיכון, אנו פועלים במגוון דרכים כדי לשרת או לסייע לבעלי העניין שלנו, תוך שמירה על הסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר.
ניתן לטעון כי שני צעדי שיתוף הפעולה הגדולים ביותר לשיפור פעילותנו, היה עבודתנו עם משרד האוצר, להצגת מנגנון גבייה הפוכה של מע"מ [על ידי הקונה ולא המוכר] שחל על זהב, יהלומים ומתכות יקרות. אני יודע שהזכרתי זאת בעבר, אבל אומר זאת שוב – ללא ההחלטה הזו, לא היו בדובאי תעשיות זהב או יהלומים. נקודה.
שיתוף הפעולה המרכזי השני, והעדכני יותר, הגיע זמן קצר אחרי החתימה על הסכמי אברהם, שבעקבותיהם נפתחו נציגויות בתל אביב ובדובאי, כאשר בורסת היהלומים הישראלית פתחה כאן נציגות במהלך ועידת היהלומים של דובאי. זה איפשר לשתי המדינות לעשות עסקים בקלות רבה יותר, וליהנות ממיקום נוח של המסחר, לא רחוק מאזורים מפיקי יהלומים באפריקה וברוסיה, ומשווקי צרכנות וייצור חשובים אחרים כמו הודו.
בנושא האקלים, דובאי ברת מזל בכל מובן המילה. שילוב של איכות חיים גבוהה, רמת פשיעה נמוכה ומזג אוויר נוח, הפך את DMCC למרכז רב-תרבותי, עם תנועה אווירית ערה למרכזי יהלומים אחרים כמו תל אביב וסוראט, שבו בעלי עסקים מכל המדינות מתקבלים בברכה, ומוזמנים לעשות עסקים באחת מהסביבות העסקיות הבטוחות מסוגן.
איחוד האמירויות גם יכולה להתקדם בנושא שינוי האקלים, וליהנות מהמגמה המתחזקת והאתית של יהלומי מעבדה, עם ביקוש שצפוי לגדול ב-20% בשנה. דובאי בעמדה מצוינת להרוויח מהשוק הזה, שמוערך ב-4 מיליארד דולר.
עם זאת, נדרשת עוד עבודה מצד רשות החשמל והמים של דובאי (DEWA), בנוגע לשני גורמים קריטיים לענף: הקצאת אנרגיה, ועלויות. אבו דאבי ופוג'יירה (Fujairah) יכולות כיום לספק את שני הגורמים האלו, בשעה שתפקידה העיקרי של דובאי עודנו בעולם המסחר, ולא בייצור. אני מקווה שרשות החשמל והמים תמצא דרכים לעמוד בביקוש באופן תחרותי, או תתחיל בשימוש הבלתי-נמנע באנרגיה מתחדשת, כדי לספק את הפתרון המותאם והטוב ביותר.
אקלים זה של דובאי אינו ספציפי לענף יהלומים, וסייע להמריץ גם את הצמיחה של ענפים דומים, כמו למשל תחום אבני החן הצבעוניות. דובאי כבר אירחה בהצלחה מכירות פומביות ממכרה אבני האמרלד השני בגודלו בעולם, וערכה מכירה של אבן רובי שוברת שיאים במשקל 8,400 קרט, בחודש אפריל השנה. במבט קדימה, מרכז הסחורות של דובאי צפוי לארח לקראת סוף נובמבר גם מכירה פומבית עולמית של אבני ספיר.
סביבת המסחר בדובאי הופכת ליותר ויותר תחרותית. איחוד האמירויות כבר חתמה על הסכם פעולה כלכלי הדוק עם הודו ב-2022, וצפויה לחתום על 35 הסכמים דומים כדי להכפיל את הפעילות הכלכלית ולהגדיל את המסחר וההשקעות הזרות הישירות בעתיד הקרוב. לצד הסטטוס הנוכחי שלה, כאחד ממרכזי הסחורות המובילים בעולם, בזכות גורמים כמו מיקום ושותפי סחר, גורמים משלימים וגורמים מוסדיים, גמישותה של DMCC מאפשרת לה להתקדם ולתת מענה לכל היטב של התעשייה המאוד דינמית הזו. כל אלו מבטיחים שאנחנו כאן לטווח ארוך, ונמשיך לשחק תפקיד מרכזי בפיתוח אחראי של התעשייה לטובת עתיד נוצץ ונטול פגמים.
למאמר המקורי לחצו כאן
