התאחדות המטילים והתכשיטנים של הודו (India Bullion and Jewelers Association) ואיגוד הסחר באבני חן ותכשיטים של הודו (All India Gems and Jewelry Trade Federation) קראו לשביתה במגזר אבני החן והתכשיטים במדינה בתגובה להטלת בלו על תכשיטים כפי שהוכרז בהודעת התקציב האחרונה.
מהדיווח בשירותי החדשות המקומיים עולה עוד, כי הכרזתו של שר האוצר ההודי ארון ג׳איטלי (Arun Jaitley), על בלו בגובה 1% או זיכוי מס תשומות של 12% על תכשיטים (למעט תכשיטי כסף, לעומת תכשיטים המשובצים ביהלומים או אבני חן יקרות אחרות), עוררה אכזבה גדולה בקרב תעשיות אבני החן והתכשיטים במדינה.
"אנו חוששים מכניסתו לראשונה זה מספר עשורים של מס בלו על תכשיטים. בהודו, תכשיטים מיוצרים בעיקר על ידי חברות קטנות ובינוניות, והן אינן ערוכות להבנת התנאים הנוקשים של התקנה. הטלת הבלו תשפיע קשות על ייצור התכשיטים בהודו, וכתוצאה יאבדו עובדים מיומנים אך חסרי השכלה בתעשיית התכשיטים את עבודתם״, אמר פראווינשנקר פאנדיה (Praveenshankar Pandya), יו״ר המועצה לקידום יצוא אבני חן ותכשיטים של הודו (GJEPC) וציין, כי ממשלה אחר ממשלה שקלה בעבר את הנושא, אך הבלו לא הוטל על התעשייה.
ה-GJEPC פרסמה תגובה נוספת לתקציב המדינה, בה קידמה בברכה את ייעודם של קודים נפרדים ליהלומים טבעיים ומלאכותיים במערכת התאמת הקודים הממשלתית (Harmonized System), זאת בניגוד למתן קוד HS זהה לשני הסוגים, שהיה נהוג עד כה. ״זהו צעד גדול לעבר מניעת הערבוב של יהלומי מעבדה עם יהלומים טבעיים, וביצירת סביבת סחר הוגנת עם הגדרות ברורות עבור שני הסוגים״, אמר פאנדיה.
אזור הסחר המיוחד (Special Notified Zone או SNZ) נוצר על מנת להקל בניתוב פעילויות של חברות כרייה זרות להודו, ולאפשר מסחר ביהלומי גלם בהודו על ידי חברות כריית היהלומים המובילות בעולם. "GJEPC מכירה בצעד של איגוד חברות כריה זרות על מנת לקדם פעילות הצגת יהלומים לא מלושים (ללא מיון או מכירה) באיזור המיוחד. עם זאת, התעשיה מפצירה בממשלה להתיר מכירת יהלומי גלם באיזור הסחר המיוחד באמצעות הטלת מס של 0.25% על מחזור המכירות של חברות זרות באיזור״, הוסיף פאנדיה.
