אחד הבאים לכנס קימברלי שנערך השבוע בתל אביב היה א. קפנדלה פאייה (A. Kpandle Fayia), סגן השר לנושאי קרקעות, מכרות ואנרגיה בליבריה.
מה המצב של תעשיית היהלומים הליברית?
ליבריה הפכה לחברה בקימברלי ב-2007. הקמנו אמצעי שליטה פנימיים למעקב אחר יהלומים ושרשרת הפיקוח, וזה עובד מצוין.
בהתחלה, המדינה חולקה לאזורים רבים בשל המלחמה – היא נשלטה על ידי קבוצות מורדים שונות – והאתגר היה לאחד את התושבים תחת ממשלה אחת. אחרי הבחירות ב-2005, כאשר הנשיא אלן ג'ונסון סירליף (Ellen Johnson Sirleaf) נכנס לתפקיד, המדינה חברה יחדיו.
האתגר הוא כזה: כאשר המדינה חולקה, אנשים כרו יהלומים באזורים שלהם והיהלומים הועברו מהמדינה ללא שליטה ממשלתית. האתגר שלנו כעת הוא לשלוט בכרייה, כך שהיהלומים יחזרו למסלול. זו הסיבה שהצטרפנו לתהליך קימברלי והקמנו מערכת שליטה. אין לנו פעילות גדולה אבל הביצועים שלנו טובים למדי. עלינו מ-7 מיליון קראט דולר ב-2007 – דולר, לא קראט – ל-9 מיליון דולר ב-2008, ל-9-10 דולר ב-2009 ול-9 מיליון דולר נכון ליוני 2010. אנחנו מוצאים אבנים גדולות, יהלומי פנסי צהובים ו-ורודים, חסרי פגמים ובדרגות ניקיון גבוהות.
האם הם מגיעים מאזור מסויים?
כן, הם ממערב המדינה. יש לנו שלושה מחוזות לכריית יהלומים – המחוז הצפוני, המחוז הדרומי והמערב. במחוז המערבי יש את היהלומים היפים ביותר ואת אבני החן האיכותיות ביותר, ומשם מגיעים היהלומים האלה. בשנה שעברה מצאנו יהלום שנמכר תמורת 500,000 דולר, והשנה מצאנו יהלום שנמכר תמורת 6.7 מיליון דולר.
האם כרייה מקצועית מציבה אתגרים גדולים יותר?
כן, יש אתגרים רבים. היהלומים טמונים עמוק באדמה והמקומיים עדיין נעזרים בידיים, לכן קשה להם מאוד לכרות… הם רוצים להיעזר במיכון כבד, אבל החוק שלנו אוסר עליהם לעשות זאת, לכן אנחנו מנסים לגבש את המערכת הטובה ביותר, שתאפשר להם להיעזר במיכון כבד. אנחנו מנסים לארגן אותם במסגרות יחידות עבודה משותפות, כדי שיוכלו לקבל ציוד ולשפר את התפוקה.
האם יש חברות ישראליות הפועלות בליבריה?
כן, שלוש חברות יהלומים ישראליות מייצאות מליבריה יהלומים, ואחת מהן זכתה לאחרונה בחוזה גדול לכרייה מחצבי ברזל.24
