אחד הרגעים המספקים ביותר בקריירה שלי עד היום, היה אותו לילה בנובמבר 2015, שבו הייתה לי הזכות למכור את "הירח הכחול" (Blue Moon), יהלום כחול במשקל 12.03 קרט, בבית המכירות הפומביות סותבי'ס (Sotheby’s) בז'נבה, תמורת 48.5 מיליון דולר. היהלום עדיין אוחז בשיא המחיר ששולם אי פעם לקרט יהלומים במכירה פומבית – 4.1 מיליון דולר לקרט. דקות לאחר מכירת היהלום, נודע כי הקונה יעניק שם חדש ליהלום שצבעו כצבע האוקיאנוס – "הירח הכחול של ג'וזפין" (Blue Moon of Josephine), לכבוד בתו בת השבע. ואם זו לא השקעה לעתיד, אני לא יודע מה כן.
אני חייב את הצלחתי בעסקים לתעשיית היהלומים, ומאמין כי יהלומים אינם רק פלא עליון של הטבע, אלא גם נכס חלופי ובר-קיימא לטווח ארוך. הייתי מרחיק לכת ואומר כי אחרי שהציבור יבין לחלוטין את ערכם של יהלומים, עד כמה באמת הם נדירים, וכיצד הם מתומחרים ונמכרים, הבעלים של "הירח הכחול של ג'וזפין" – או שמא עליי לומר אביה של הבעלים – יבין כמה מעט שילם עבור היהלום. אחרי הכל, אותו יהלום נקנה במחיר של יצירה זולה של פיקאסו. ההבדל בין עולם היהלומים לעולם האמנות – שבו אנו רואים אנשים שמשלמים 300 מיליון דולר עבור ציור של גוגן ויותר מ-250 מיליון דולר עבור ציור של סזאן – הוא שאספני אמנות יודעים שימצאו קונה אם יבקשו למכור פריט מחדש. אני מאמין שכאשר אנשים יעריכו את יתרונות ההשקעה ביהלומים, "הירח הכחול" יימכר מחדש תמורת 200 מיליון דולר.
אהוד לניאדו, מומחה עולמי ליהלומים, האחראי למכירת שניים משלושת היהלומים היקרים ביותר בהיסטוריה של בית המכירות הפומביות סותבי'ס, מסביר על ההבדל בין השקעות ביצירות אמנות להשקעות ביהלומים – ומדוע יהלומים הם השקעה כדאית לטווח ארוך.
