ארצות הברית, אשר נכנסה לתפקיד יושבת ראש תהליך קימברלי לשנת 2012, מינתה את גיליאן מילובניביץ' (Gillian Milovanivic) לשמש כיושבת הארגון, פורסם ב-AP.
מילובניביץ' בעלת קריירה דיפלומטית, שימשה כשגרירת ארצות הברית למאלי ולמקדוניה, והיא האישה הראשונה שתעמוד בראש תהליך קימברלי. היא גם בעלת ניסיון בדרום אפריקה ובבוצואנה, שתי מדיניות מובילות בייצור יהלומים.
עם מינויה של מילובניביץ', סגן שר החוץ האמריקני, חוזה ו. פרננדז (Jose W. Fernandez), אמר כי הוא מקווה שארצות הברית תטפח את רוח ה"היוועצות, שיתוף הפעולה והשקיפות", במהלך תפקידה ככלב השמירה על קונפליקט היהלומים.
בחודש נובמבר, תהליך קימברלי הגיע להחלטה שנויה במחלוקת, המאפשרת לזימבבואה לייצא יהלומים אשר נכרו בשדות מרנגה (Marange), תוך סיום החרם על ייצוא היהלומים של המדינה. ההחלטה זכתה לקריאות נגד מן הארגון הלא ממשלתי, גלובל וויטנס (Global Witness), שהחליט לפרוש מתהליך קימברלי, בטענה שהקבוצה "נכשלה" בנושא יהלומי קונפליקט.
מועצת היהלומים העולמית (WDC), ענתה להחלטת גלובל וויטנס, ואמרה כי תמיד האמינה שהאופן לסיום הסחר ביהלומי קונפליקט, יגיע באמצעות משא ומתן ושיחות ישירות, ומאמין כי ההחלטה שהתקבלה על-ידי גלובל וויטנס לצאת משולחן הדיונים "אינה מועילה".
"המטרה הכללית של תהליך קימברלי היא להגן על יושר היהלומים וכיצד לתרום לשיפור חייהם של אנשים החיים באזורים בהם נכרים ומופקים יהלומים. המערכת אינה מושלמת, ונמצאת בבקרה שוטפת. עם זאת, לא ניתן לתרום לתהליך אם אינך חלק ממנו", אמר בזמנו נשיא WDC, אלי איזקוב (Eli Izhakoff).
