"שנת 2015 היתה אחת השנים החלשות ביותר בענף מאז שאני בענף היהלומים. אני בענף היהלומים כבר 42 שנה, משנת 1973 וראיתי הרבה עליות וירידות אבל לא מצב כזה", כך אמר לנו בפתח דבריו קובי קורן, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים שהעניק ראיון בלעדי לפורטל מכון היהלומים לסיכום 2015. "המשבר הוא בכל הפרמטרים שלפיהם בודקים את מצבו של הענף, ירידת פעילות, ירידת מכירות, ירידת קניות וירידת אשראי. ההערכה היא שבשלושת התחומים האלו הירידה היא של 30%. כמובן שהירידה מורגשת גם בייצור בישראל".
מי אחראים למצב הקשה לדעתך?
אני תולה את האשמה בשני גורמים: האחד המשבר הכלכלי העולמי בעיקר בסין והשני בהתנהגות מפיקות הגלם הגדולות. מפיקות הגלם לא קראו נכון טוב את המצב בענף ועד לפני כשלושה חודשים, והמשיכו לנהוג כאילו המצב הוא רגיל. בשלושה חודשים האחרונים אנחנו מבחינים בשינוי התנהגות אצלהם: אספקה קטנה יותר, התחשבות במקבלי הסייט וצמצום ההיצע של יהלומי גלם. הם מתחילים לשמור על השוק על ידי צמצום ההיצע והמחירים. אני מקווה שהפעולות שלהן יווסתו את מצב השוק, ישמרו על מחירי הגלם ובעקבותם מחירי המלוטש.
כמו שאמרתי, ענף היהלומים מושפע ממשברים כלכליים כמו מה שקרה בסין וברוסיה, ירידת מחירי הנפט ועוד. אם זאת, אנחנו רואים התאוששות בשוק התכשיטים בארה״ב, השוק המרכזי של יצוא היהלומים מישראל, דבר שמשפיע לטובה. ההתאוששות בארה״ב מכסה קצת על המשבר בענף במזרח אסיה.
להערכתי, וגם לתקוותיי , אני רואה התחלה של יציאה מהמשבר. זה יקח עוד זמן, אבל אנחנו כבר מתחילים קצת לראות התאוששות.
מה אפיין את התעשייה ב-2015 בשונה משנים קודמות?
2015 התאפיינה בירידה בכל הפרמטרים, כפי שכבר אמרתי, משבר כלכלי בעולם בכלל ובשוק של מזרח אסיה בפרט, שוק שהיה מרכזי ביותר בשנים האחרונות.
דבר נוסף היה קריאה לא נכונה של מפיקות הגלם את השוק. בעלי סייט וקוני גלם גדולים דחו את הגלם המוצע והמלאי נשאר אצל המפיקות. בשנים קודמות מפיקות הגלם היו יותר עם האצבע על הדופק. לשמחתי הם התעוררו לקראת סוף השנה והבינו שצריך לבצע הורדת מחירים.
מה שעוד היה בולט השנה הוא רמת האשראי שניתן לענף היהלומים העולמי ע"י הבנקים. חלק מהבנקים עזבו את ענף היהלומים וזה עשוי ליצור מצוקת אשראי. אלו הפרמטרים שאיפיינו יותר את 2015 משנים קודמות.
אז כולם מדברים על המשבר ומחפשים פתרונות, מה המלצותייך לפתרונות לשנה הבאה?
כנשיא התאחדות ויהלומן בעצמי יש לי מספר רעיונות לפתרונות. בשנים האחרונות קיים חוסר רציני בפרסום של יהלומים בעולם. לפני כעשר שנים, מפיקות הגלם, בעיקר דה בירס, השקיעו הרבה כסף בפרסום גנרי-כללי של יהלומים. הפרסום מיצב את היהלומים כמוצר מועדף, יוקרתי ונחשק. בשנים בשנים האחרונות הפרסום ע"י המפיקות ובעיקר דה בירס, הופסק ולא נעשתה השקעה בפרסום ע"י גוף אחר. אני ממליץ בחום לחדש את הפרסום באסרטיביות ולהעלות את המודעות בציבור לרכישת יהלומים.
תחום נוסף שיביא לשיפור היא התנהגות אחראית יותר של מפיקות הגלם. אם הם ימשיכו בקו של אצבע על הדופק, ירגישו את השוק יצמצמו או יגדילו היצע בהתאם, יהיה ויסות של שוק הגלם ונגיע למצב שיהיה ריווחי לייצר.
כמובן שמה שיעזור לכולנו הוא הדבר שלא תלוי בנו וזו ההתאוששות הכלכלית בעולם. אני מקווה בשביל כולם שזו תגיע כבר בשנה האזרחית הבאה.
ומה לגבי ענף היהלומים של ישראל?
הייתי רוצה שהענף בארץ ישים דגש רב על פרסום ושיווק, לנסות לעשות מאמצים מחד לשמור על השוק הקיים ומאידך להגדיל את השיווק. יש לנו נקודות חוזקה שצריך להדגיש אותן. חשיבותה של ישראל כספקית יהלומים מיוחדים וכל מיני דרישות וצרכים מיוחדים. אין לנו יכולת להתמודד עם הייצור ההמוני של יהלומים בהודו אבל, בהזמנות ספציפיות אנחנו בהחלט יכולים להתמודד. היהלומנים הישראלים נותנים שירות טוב יותר טוב מכולם. אנחנו פועלים להחזרת חלק מהיצור לארץ, כמו שהתחלנו עם המרכז ייצור מודרני. אנחנו מתכננים מפעל נוסף, ועל מנת שיהיה גרעין של יצור כאן בארץ, שהמצב ישתפר, יהיה עם מי לעבוד כאן.
ומה תרצה שיקרה בשנת העסקים הקרובה ?
אני מקווה שבשנת 2016 יגמר המשא ומתן עם שלטונות המס על מנת שהענף יוכל לעבוד בשקיפות מלאה, כמו כל ענף במשק. זה יקל על קבלת אשראי מהבנקים, זה ישנה את תדמית הגרועה של הענף, תדמית שדבקה בו שלא בצדק, ונוכל להגיע לצמיחה.
