מדינות מערב אפריקה חוף השנהב, סיירה ליאון, גיני, ליברייה, השתתפו אחה"צ בדיון משותף על פיקוח היהלומים במדינות אלו. נציגים של הגופים האזרחיים הפועלים במדינות אלו הציגו את הנושאים בהם נתקלים בבואם לבדוק את תחום כרייה, מסחר, ייצוא ופיקוח על יהלומים. כל נציג הסביר את הנושאים האופיינים למדינתו, אך כל האזור סובל מבעיות דומות.
על חוף השנהב מוטל אמברגו של האו"ם והיהלומים מהמדינה מיוצאים באופן לא חוקי. עקב המבנה הגיאוגרפי והמצב הפוליטי אין אפשרות לממשלה לפקח על הנעשה במגזר הכרייה. אזורי המכרות נמצאים בידי מורדים.
בסיירה ליאון אין מספיק מפקחים מטעם הממשלה שעוסקים בפיקוח על הכרייה. אלו שכן מועסקים בפיקוח עושים זאת בשכר נמוך מאד. יש אזרחים שנושאים אזרחות כפולה ואין להם בעיה לעבור בין מדינה למדינה.
בגיני יש הברחות יהלומים הן ברמת הכורים העצמאיים והן ברמת המפקחים של הכורים. אין בעיה להעביר יהלומים מגיני ולגיני עקב גבולות פתוחים. עניין נוסף הוא סף מודעות נמוך בקרב האוכלוסיה המקומית לגבי תהליך קימברלי ומשמעותו.
בליברייה יש קשיים בדיווח לגורמים הממשלתיים על הנעשה בשטח, בנוסף סובלים משרדי הממשלה השונים העוסקים בנושא מחוסר תיאום.
הנציגים הרשמיים מטעם כל אחת מהממשלות במדינות אלו ענו לדוברים ואמרו כי הממשלות מודעות לעניין הגבולות הפתוחים, הם עושות מאמצים להשפר את הסחר הרשמי ביהלומים וכן כי כל הממשלות זקוקות למימון ותמיכה טכנית בפיתוח התוכניות שלהם לפיקוח על היהלומים.
מארק ואן בוקסטל יו"ר ועדת המומחים בתהליך קימברלי העיר כי בין המדינות באזור יש הסכמי סחר בינלאומיים שמטרתם לעודד סחר בין המדינות. למעשה אין גבולות והאזרחים של ארבעת המדינות הללו יכולים לנוע בצורה חופשית בין המדינות. מצב זה מעלה נושא שתהליך קימברלי יצטרך להתמודד איתו.
מאת: איריס הורטמן
