המסורת האירופית עתיקת היומין, של הענקת טבעת מתכת לכלה בעת נישואיה, אומצה מזמן ברחבי העולם, כאשר בארה״ב למשל, המנהג הפך מקובל אפילו בקרב גברים כבר בתחילת המאה ה-20.
זהב, צהוב או לבן, הוא המתכת המועדפת עבור טבעות נישואין, כאשר בחלקן הפנימי מופיעה לעיתים חריטה של שמות של בני הזוג, תאריך יום הנישואין או הצהרות אהבה שונות.
אך לא תמיד שימשו טבעות כהצהרות אהבה. בחברות שחיו בתקופה הטרום-תעשייתית, טקס החתונה לווה בהחלפת מתנות יקרות, אשר היוו הצהרה על כינונה של מערכת יחסים פיננסית בין משפחת הכלה והחתן.
אחד המקרים המוקדמים ביותר שתיעדו הענקת טבעת נישואין משובצת יהלומים מלוטשים אירע ב-1477, כשהארכידוכס האוסטרי הציע נישואין באמצעות טבעת. נוכחות החובה של יהלומים בתרבות הפופולרית התרחשה רק אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר קמפיין פרסומי של חברת היהלומים דה בירס הציג אותם כפריט חובה עבור האמריקאי הממוצע. מאז ועד היום יהלומים מלוטשים נחשבים לסטנדרט בטבעות נישואין.
