כרייה אלוביאלית היא כרייה עילית של יהלומי גלם, המתרכזת באיסופם מפני הקרקע. זוהי שיטת הכרייה המסורתית והעתיקה ביותר בענף היהלומים, אשר נוסדה כבר לפני מאות שנים בהודו. שיטה זו נפוצה אף בימינו, בעיקר בברזיל ובאפריקה.
כריית אלוביאלית של יהלומי גלם מתבצעת כיום בשתי דרכים: באופן ידני ולא מאורגן, ובאופן מאורגן על ידי חברות גדולות ובאמצעות מכשור כבד. כרייה ידנית בלתי מאורגנת של יהלומי גלם מתבצעת על ידי חופרים המקבלים ציוד פשוט (לרוב אתי חפירה ונפות) ומזון ממממני הכרייה, ומוסרים להם את האבנים שנמצאו. החופרים פועלים לרוב באזורי סחף, כמו גדות נהרות ולאורך חופים, לעיתים חופרים באמצעות הידיים ועוסקים בסינון חול או אדמה.
כרייה אלוביאלית מאורגנת, לעומת זאת, מתבצעת על ידי חברות גדולות וכלים כבדים. בכריית יהלומי גלם זו, מסולקים מיליוני טונות של חול באפיקי נהרות ובחוף הים, וחומר הסחף, הכולל חצץ, מועבר למיון ולהפרדה. שיטה זו אמנם קלה יחסית, אולם היא מצריכה סבלנות רבה ומתפרסת על פני שטחים עצומים ועל כן יש צורך במכשור כבד ובאמצעים כדי לבצעה.
