למילה 'שרופה' בענף היהלומים יש שתי משמעויות שונות: יהלום שהתחמם יתר על המידה, חבילת יהלומים ש׳הסתובבה׳ זמן רב מדי ב׳שוק׳.
יהלום שהתחמם יתר על המידה
פעולת ליטוש היהלום, המבוססת על חיכוך יהלום באופן המסתובב במהירות גבוהה, יוצרת חום רב, כ-700 – 800 מעלות צלסיוס. על כן הפעולה נעשית לסירוגין – ליטוש והפסקה קלה, ליטוש והפסקה. אם משהים מדיי את משך הליטוש, או מפעילים לחץ גדול מדיי בשעת הליטוש,
היהלום מתחמם מאוד ומאדים, ופני היהלום מתחמצנים, כמו בכל תהליך שרפה. כתוצאה, מתקבל מעטה לבן על פאה אחת או על כולן, פרט לפאה הנלטשת, שאליה לא הגיע החמצן בעת הליטוש. אף כי מנסים למנוע תהליך זה בעזרת נוזל בורקס, היוצר מיסוך מונע כשהוא בא במגע עם היהלום, המניעה האמיתית לשרפת הפאות היא פעולת ליטוש זהירה, ותשומת לב בטרם מגיעים לשלב בו היהלום מאדים.
כאשר נשרפות כל פאות היהלום יש לצחצח מחדש כל פאה ולהסיר את המעטה הלבן. התהליך קל, לכאורה, אך הוא מצריך הרבה תשומת לב ודיוק. אם נמנעים לעשות זאת ולהסיר את המעטה, או ׳שוכחים׳ ומדלגים על צחצוח הפאה, פוגמת הפאה השרופה ביופיו של היהלום. סימני שרפה (Burn Marks) מהווים פגם חיצוני קל, הגורע מערך היהלום.
חבילת יהלומים ש׳הסתובבה׳ זמן רב מדי ב׳שוק׳
חבילת יהלומים ש׳מסתובבת בשוק׳ זמן רב מדיי ׳נשרפת׳. אם יש קונים (של גלם או מלוטש) המסוגלים להיזכר ביהלומים מסוימים בחבילה ולזהות את כולה, היא איבדה מערכה, שכן פירושו של דבר שלא נמצא הקונה שהיה מוכן לשלם את המחיר המבוקש.
לכן, ככל הנראה, היא שווה פחות וערכה יורד. משום כך, כדי שהחבילה לא ׳תישרף׳, יש המקפידים ׳לרענן׳ אותה מעת לעת – לשנות את הרכבה, בעיקר הרכב חבילות של יהלומים בינוניים וגדולים, להחליף את הבריפקה ולשנות את המחיר.
באדיבות: שלום ליסיצקי, מחבר הספר "יהלומית מדוברת"
