ליאונדרו

עשור לסרט "לגעת ביהלום": ענף היהלומים וליאונרדו דיקפריו יוצאים לסיבוב נוסף

ה"רומן" המתוקשר בין ליאונרדו דיקפריו לענף היהלומים ציין לאחרונה עשור. הוא החל בשנת 2006, אז יצא לאקרנים סרטו של דיקפריו, "יהלום הדמים", העוסק ביהלומי מריבה שנכרו בסיירה לאון כדי לממן עימותים צבאיים, ובאנשי עסקים שרוכשים באמצעותם נשק המוביל להרג של רבים, ובהם חפים מפשע.

 

הסרט לא תרם במיוחד למוניטין של תעשיית היהלומים, או לפופולאריות של דיקפריו בקרב גורמים בתעשייה. הוא הציג, במידה לא מבוטלת, את אנשי התעשייה כנצלנים שמחפשים להפיק את מירב הרווחים מכל יהלום, ומתעלמים מהמחיר האנושי. קל להבין את הכעס של תהליך קימברלי (KP), שהוקם שנים לפני כן ופועל לקידום מטרות אלו בדיוק: מניעת מסחר ביהלומי מריבה, לשם מימון פעולות צבאיות וטרור.

 

בשנה האחרונה, עושה רושם שדיקפריו וענף היהלומים עלו שוב על מסלול התנגשות. הפעם, הסיבה לכך אינה גינוי של יהלומי מריבה, אלא השקעה שביצע דיקפריו בחברת Diamond Foundry, והאופן שבו הוא מקדם את החברה מקליפורניה, שהגיעה לדבריה לפריצת דרך בייצור יהלומי מעבדה.

 

זו הסיבה לכך שבפגישת המליאה של קימברלי, שנערכה לאחרונה בדובאי, שמו של דיקפריו עלה לא פעם. ברור כי אם מישהו יציף את השוק ביהלומי מעבדה מסוג חדש, הדבר עלול לפגוע קשות במחירי הגלם. תעשיית היהלומים מודעת לבעיה, ומיטב המוחות מנסים לפענח כיצד להתמודד איתה על הצד הטוב ביותר. זה מזכיר, במידה מסוימת, את הפנינים המתורבתות שנכנסו לשוק בשנות ה-30, ופגעו במרכזי הפנינים המסורתיים.

 

דיקפריו עצמו אמר לאתר Diamond Foundry כי רכישת יהלומי מעבדה ״מפחיתה את המחיר האנושי והסביבתי שגובה תעשיית היהלומים על ידי טיפוח בר קיימא של יהלומים ללא כרייה הרסנית". ד"ר גאייטנו קאבאליירי (Gaetano Cavalieri), נשיא קונפדרציית התכשיטים העולמית ( CIBJO), מתח ביקורת על הדברים, ואמר כי "כשלעצמה, ההצהרה הזו של מר דיקפריו על המחיר האנושי של כריית יהלומים היא בעייתית״. בדברו במהלך המפגש ה-15 של התאחדות הגמולוגים של פריז בחודש יוני, הוסיף נשיא סיבג'ו כי ״אם הדרך היחידה בה אנו יכולים להגן על תושבי יבשת אפריקה ומקומות אחרים, מהשלכותיה של הכרייה, היא באמצעות ניתוקם המוחלט מעסקי הפקת היהלומים, אז המצב בהחלט עגום״.

 

וזו אכן נקודה קריטית, שדיקפריו ואחרים בוחרים להתעלם ממנה. אותם אלו הטוענים כי אחד מיתרונותיהם של יהלומי מעבדה הוא כי ניתן לדעת מה מקורם, וכי בכך הם מסייעים "להציל" את תושבי אפריקה מניצול, למעשה כורים להם בור. אם Diamond Foundry (החברה שאותה מקדם דיקפריו) וחברות דומות אכן יחליפו במידה זו או אחרת את תעשיית כריית היהלומים, תהיה לכך השפעה אנושה על חייהם של מיליוני אנשים באפריקה, שגורלם ופרנסתם תלויים בתעשיית הכרייה.

 

יהלומים אמיתיים שמיוצרים במעבדה. האמנם?

 

חברת Diamond Foundry הוקמה לפני שלוש שנים על ידי מרטין רושייזן (Martin Roscheisen), יזם סדרתי מעמק הסיליקון, שרצה לגדל יהלומים "אמיתיים" במעבדה. אולם להבדיל מיהלומים סינתטיים המיוצרים בתנאי לחץ גבוהים, יהלומי המעבדה של Diamond Foundry מיוצרים משבבים של יהלומים טבעיים אמיתיים, המשמשים כמצע לגידולם.

 

לפני כשנה, ולאחר שנתיים של ניסויים, טענו צוות חוקרי החברה כי פיצחו את הקוד. פריצת הדרך הזו שכנעה כמה מיליארדרים מאצולת עמק הסיליקון להשקיע בחברה, לצד משקיעים מפורסמים אחרים, ובהם דיקפריו.

 

נכון להיום, החברה מייצרת מדי שבוע כ-100 יהלומים, אך ברצונה להגדיל את המספר הזה. לטענתה, היא מסוגלת כעת לגדל במעבדה תוך שבועיים בלבד מאות יהלומים במשקל של עד 9 קרט. לטענה כי זה יוביל לירידת מחירים, משיבה החברה כי גם אם תייצר מאות ואפילו אלפי יהלומים, היא לא תגיע לנפח שישפיע על כלל הביקוש והמחירים בענף. אשרי המאמין.

 

 

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן