כריה

"לגעת ביהלום" של סיירה ליאונה

רקע

סיירה לאונה (Sierra Leone) היא מדינה במערב אפריקה, אשר סבלה בשנים 1991-2002 ממלחמת אזרחים שגבתה את חייהם של רבבות בני אדם. כלכלת המדינה היא מהעניות בעולם ומאופיינת בפערים אדירים בין שכבות האוכלוסייה. סיירה ליאונה אמנם עשירה במחצבים, אך היעדר תשתית חברתית וכלכלית מפותחת פוגעת עד היום בפיתוח הכלכלה. עם זאת, בשנים האחרונות נעשה מאמץ לשקם את הכלכלה ולנצל את משאבי המדינה הטבעיים. יהלומים הם מקור הכנסה מרכזי בסיירה ליאונה: הפקתם החלה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ומסיום מלחמת האזרחים חלה צמיחה ניכרת בייצוא היהלומים משטחה.

 

 

הצטרפות לתהליך קימברלי

למרות העלייה בתפוקת המכרות בסדר גודל קטן ובינוני, רוב היהלומים המופקים בסיירה ליאונה מגיעים מחופרים. הצטרפותה לתהליך קימברלי (Kimberly) הביאה לצמיחה בהכנסותיה מכריית יהלומים: מ-1.2 מיליון דולר בלבד ב-1999 ל-140 מיליון דולר ב-2005. נתון זה ממשיך לצמוח.

 

 

באוגוסט 2007, הכריזה הממשלה על כוונתה לפתח את ענף ליטוש היהלומים, במקביל לייצוא יהלומי גלם, במטרה לעודד תעסוקה ולהפחית את מימדי האבטלה, שעומדים על 60-70%. בספטמבר נבחר לנשיאות ד"ר ארנסט ביי קורומה (Ernest Bai Koroma), שהבטיח להלחם בשחיתות ולרפא את המדינה השסועה ממלחמות האזרחים, ובנובמבר הכריז על כוונת הממשלה לחוקק חוקי סחר ביהלומים כדי להגדיל את ההכנסות ולהבטיח שהיהלומים ילוטשו בשטחי המדינה.

 

 

זהו חלק מניסיונותיה של המדינה לשקם את כלכלתה ותדמיתה, ולנצל את משאביה לשיפור מצבה הכלכלי של האוכלוסיה, ש-75% ממנה חי מתחת לקו העוני. לטענת הממשלה, הסיבה לכך היא שמרבית היהלומים הנכרים במדינה מוברחים משטחה. על מנת לשפר את המצב הושקה יוזמה בשם Extractive Industries Transparency, שנועדה להבטיח שחברות כרייה והממשלה יפרסמו את כל העסקאות המתבצעות בענף.

 

 

כותרות שליליות: "לגעת ביהלום" ופגיעה באוכלוסייה המקומית

תעשיית היהלומים של סיירה ליאונה עלתה לכותרות בסוף 2006, לאחר שיצא לאקרנים סרטו המדובר של ליאונרדו דיקפריו, "לגעת ביהלום" ("יהלום הדמים"), אשר עסק בתופעת יהלומי המריבה באפריקה. הפצת הסרט עוררה ביקורת ברחבי העולם מצד גורמים בתעשייה, שטענו כי הסרט מזיק למאמצים לשקם את כלכלת המדינה, מפני שהוא מרמז כי לא נעשה דבר לשיפור המצב.

 

 

בסוף 2007 המדינה עלתה שוב לכותרות בהקשר שלילי, לאחר שכוחות שיטור ירו לעבר כ-400 מפגינים אשר פלשו למכרה היהלומים של חברת Koidu Holdings בעיר Koidu, והחלו בוזזים ומנתצים ציוד במחאה על כך שחברת הכרייה פוגעת באיכות הסביבה ובאיכות חייהם, ודרשו שתממן את העברתם לאזור אחר. שני מפגינים נהרגו ושמונה אחרים נפצעו מהירי. במרץ 2008 הוגש דו"ח הנוגע לתקרית, ובו צויין כי לא קיים חוק המציין שהמינרלים הם בבעלות האזרחים. הוועדה המליצה אז להבהיר לחברות הכרייה ולמשקיעים כי קיימת שותפות עם האזרחים, שאמורים אף הם להפיק מהיהלומים תועלת.

 

 

הקשר הישראלי: ביקור אלי אבידר בפריטאון וביקור הגומלין של סגן הנשיא בת"א

בתחילת 2008 נפגש מנכ"ל קבוצת מכון היהלומים, אלי אבידר, בבירת המדינה פריטאון (Freetown) עם נשיא סיירה ליאונה, ד"ר קורומה. בפגישה קרא קורומה לחדש את מערכת היחסים בין המדינות, ואמר כי הוא וממשלתו לומדים את נושא היהלומים לתועלת התושבים. אבידר נפגש גם עם סגן נשיא המדינה, סמואל סאם-סומאנה (Samuel Sam-Somana), והזמין אותו להשתתף בכנס הגלם הבינלאומי שנערך בתל אביב ב ב-11-12 בפברואר השנה.

 

 

סגן הנשיא הגיע לכנס הגלם בתל אביב, ודיבר על רצונה של ארצו לחזק את תעשיית היהלומים. לדבריו, האווירה בסיירה ליאונה מעודדת השקעות זרות, שכן בשנים האחרונות שורר שקט במדינה, שבא לידי ביטוי בחילופי שלטון שקטים. עוד ציין כי המדינה מקפידה על יישום תהליך קימברלי וכי כל היהלומים המיוצאים ממנה נקיים מקונפליקט.
בראיון בלעדי למכון היהלומים, אמר סגן נשיא סיירה ליאונה כי "יהלומים מרכיבים 30% מהתמ"ג בסיירה לאונה, ועד 2010 הסקטור יעסיק 900,000 אזרחים. מדובר בחלק חשוב מאוד מהכלכלה שלנו". הוא ציין כי ייצוא יהלומים מהווה 90% מסך הכנסות הייצוא של המדינה, וכי חברות ישראליות רבות כבר השקיעו בארצו. בנוסף, הביע תקווה כי "בזכות מדיניות השוק הפתוח של המדינה, לצד מצב הביטחון המצוין, השלום, וההגנה המובטחת של הממשלה על חברות כריית יהלומים, יצטרפו אליהן חברות רבות נוספות".

 

 

פיתוח הענף וגיבוש סטנדרטים לכריית יהלומים

עדות לפיתוח נושא הכרייה במדינה ניתנה בתחילת השנה, שעה שבינואר התקיימה סדנא משותפת של ה-Diamond Development Initiative וה-NMJD
(Network Movement for Justice and Development) בפריטאון. באירוע השתתפו נציגים בכירים של הממשלה וענף היהלומים, שבחנו הזדמנויות ואתגרים בסקטור הכרייה האלוביאלית. אחד מהיעדים שהוצבו היה למשוך משקיעים רציניים וארגוני פיתוח, במטרה להפוך את הכרייה הבלתי פורמלית לחלק אינטגרלי מכלכלת המדינה.

 

 

לפני כחודש הודיעה חברת היהלומים סטלר (Stellar) כי מכרה לראשונה יהלומים שהופקו בקונו (Kono), שהוא פרויקט כריית היהלומים התת-קרקעית היחיד בסיירה ליאונה. פרויקט יהלומים זה צפוי להגיע לייצור מלא ולרישום בשוק המניות בשנה הבאה, ומנהליו צפויים להגיש בקשה לזיכיון כריית יהלומים מלא ב-2009.

 

 

צעד בולט נוסף בוצע ביוני השנה, כאשר ה-DDI גיבשה מערכת חדשה של סטנדרטים לכריית יהלומים במדינה, שמטרתה לעודד את הממשלה, את ארגוני הפיתוח ואת המשקיעים להציג תכניות יעילות באזורים של עיבוד יהלומים.

 

 

הפנים לעתיד

כריית יהלומים בסיירה לאונה עוברת תהליך מתמשך של שיקום מאז מלחמת האזרחים העקובה מדם, שבמהלכה סייעו יהלומי מריבה לממן מורדים שהיו אחראים לחלק מהזוועות. בשנים האחרונות שורר במדינה שקט יחסי ולפני שנה התבצעו בה חילופי שלטון מסודרים בעקבות בחירות שנערכו במדינה, ובהן נבחר נשיא חדש שהבטיח להלחם בשחיתות לרווחת התושבים.

 

 

נראה כי עם צירופה לתהליך קימברלי, עשתה סיירה ליאונה צעד חשוב בדרכה לתעשיית היהלומים הלגיטימית הגלובלית. חברות הכרייה, הממשלה וכמובן התושבים מקווים כי התעשייה תמשיך להתפתח וכי הסטנדרטים החדשים יסייעו לשפר את מצבה של כלכלת המדינה, בדרכה לעתיד טוב יותר.

 

 

מאת: אורי חביב

כתבות נוספות בנושא

דילוג לתוכן