2024 מתקדמת במהירות, ותעשיית היהלומים הטבעיים נערכת לשלב המתוכנן הבא בסנקציות שהטיל המערב על יהלומים מרוסיה. בספטמבר הקרוב, יורחב האמברגו על יהלומים מרוסיה, ויכלול כל יהלום במשקל 0.5 קרט ומעלה, לעומת אמברגו על יהלומים במשקל 1 קרט ומעלה, שהוטל בחודש מרץ.
עד כה, ההגבלות שהטילו ה-G7 והאיחוד האירופי – המבוססות על סנקציות שארה"ב הטילה כבר ב-2022 – טרם השפיעו באופן ניכר על ההיצע העולמי של יהלומים טבעיים. הסיבות לכך כוללות משתנים רבים, ובהם שרשרת אספקה שסבלה מהיצע עודף בתחילת 2024, פרק הזמן הממושך עד כניסתן לתוקף של הסנקציות המחמירות יותר, שנתן לעולם המסחר זמן להיערך לכך, והעובדה שהמסגרת הנוכחית כוללת רק יהלומים בינוניים וגדולים – וזאת בשעה שידוע שרוסיה מפיקה בעיקר יהלומים קטנים יותר, באופן לא פרופורציונלי.
נזכיר כי רוסיה היא מפיקת היהלומים הגדולה בעולם במונחי נפח, ומפיקה כרבע מההיצע העולמי במונחי שווי. על פי ההערכות, כ-45% מהיהלומים מרוסיה (במונחי שווי) יעובדו ליהלומים מלוטשים במשקל 1 קרט ומעלה, כלומר סבלו מהסנקציות שנכנסו לתוקף בחודש מרץ. כשייכנס לתוקף הרף החדש בחודש ספטמבר, כלומר הסנקציות יורחבו ליהלומים במשקל 0.5 קרט ומעלה, נתון זה צפוי לעלות לכ-60%. זה אומר שבחודש ספטמבר, כ-40% מתפוקת היהלומים של רוסיה לא תסבול מסנקציות, כי מדובר ביהלומים קטנים מדי (או ביהלומים באיכות תעשייה).
בהתחשב באמור לעיל, מתוך היצע יהלומי הגלם העולמי שיופק ב-2025 וצפוי להסתכם ב-15.5 מיליארד דולר, יהלומים בשווי 12.5 מיליארד דולר בלבד יהיו זמינים בשווקי המערב, לאחר ניכוי של היהלומים שיסבלו מסנקציות (ראו גרף לעיל).
כיצד רוסיה תושפע? אלרוסה (Alrosa), מפיקת היהלומים העיקרית במדינה, רמזה כי לא תצמצם את הפקת היהלומים השנה, למרות הסנקציות. בתחילת מאי, מנכ"ל אלרוסה פאבל מריניצ'ב (Pavel Marinychev) אמר לאינטרפקס כי "סנקציות הן לא סיבה לא לעבוד".
עם זאת, בחודש אפריל דווח באינטרפקס כי מאגר המתכות ואבני החן היקרות ברוסיה, גוחראן (Gokhran), רכש את כל היהלומים שהפיקה אלרוסה בחודש מרץ. סגן שר האוצר של רוסיה, אלכסיי מוייסיב (Alexei Moiseev), תיאר את הצעד הזה כ"אחד מכלי התמיכה לאור הסנקציות". יש לציין כי הפעם האחרונה שגוחראן רכשה כמות יהלומים משמעותית כזו הייתה במהלך המשבר הכלכלי העולמי פני 15 שנה.
על פי ההערכות, הפקת היהלומים של אלרוסה הסתכמה בשנתיים האחרונות ב-33-35 מיליון קרט (מדי שנה), לעומת 30 מיליון קרט בתקופת הקורונה ב-2020, ו-37-40 מיליון קרט בשנים שקדמו למגפה.
לאור נפח היהלומים המופק ברוסיה, נראה בלתי נמנע כי הסנקציות בסופו של דבר יובילו למחסור – או לפחות לצווארי בקבוק – בהיצע בקטגוריות מסוימות, במיוחד לאחר שהמלאי העודף הנוכחי בשרשרת האספקה יעובד ליהלומים מלוטשים.
כיצד תגיב תעשיית היהלומים לירידה באספקה? האפשרויות העומדות בפניה כוללות הגדלת קיבולת היהלומים שאינם מרוסיה, השלמת המחסורים בעזרת יהלומי מעבדה, או לאפשר למחירי היהלומים הטבעיים להתאים לרמת ההיצע החדשות.
מאת פול זימניסקי, פורסם באתר GJEPC
