חברת התכשיטים סיגנט (Signet), הנחשבת לקמעונאית היהלומים הגדולה בצפון אמריקה, מסרה החודש כי המכירות באותן חנויות רשמו ירידה שנתית של קרוב ל-8% ברבעון הפיסקלי האחרון, שהסתיים ב-31 באוקטובר.
ההנהלה ציינה כי זה נובע חלקית מ"שינוי בהתנהגות הצרכנים", ורמזה להיחלשות הסנטימנט הצרכני בשל תנאי המקרו הנוכחיים, אך לצד זאת ציינה כי הצרכנים חוזרים גם להוציא יותר על "חוויות", בשעה שהעולם המערבי מסיר בהדרגה את הגבלות הקורונה בשנתיים האחרונות.
מכירות תכשיטי היהלומים בעולם צמחו לכמעט 90 מיליארד דולר ב-2021, בשעה שצרכנים שחשו בטוחים יחסית (בזכות תוכניות התמריצים הממשלתיות) ורצו להעניק מתנות עם משמעות, רכשו יהלומים. תרם לכך היעדר החלופות המסורתיות של הוצאות על חוויות כמו נסיעות ובידור.
מוקדם יותר השנה, הנהלת סיגנט הזהירה כי חלק מההוצאות הפנויות של הצרכנים עלולות לעבור מקטגוריית התכשיטים, "ולשקף את הביקוש העצור לקטגוריות המבוססות על חוויות".
ההקלה בסגרי הקורונה הביאה גם לזינוק במספר החתונות, שרשם שיא ב-2021. זה הוביל את מכירות תכשיטי היהלומים לרמות שיא. מאז, המומנטום החל לחזור לרמות רגילות ברבעונים האחרונים. .
בחודש אוגוסט, סיגנט צמצמה את תחזית המכירות השנתית לרמה של 7.6-7.7 מיליארד דולר, אחרי שחתכה 6% מהתחזית הקודמת, ורמזה כי צפויה ירידה שנתית של 2% במכירות בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2023.
לעומת זאת, המכירות באותן חנויות של החברה השנה עדיין יהיו גבוהות ב-25% ומעלה מרמות המכירות שקדמו למגפה, בסימן לכך שהחברה, והתעשייה במובן הרחב יותר, הצליחו לשמור על חלק ניכר מנתח הארנק שזכו בו בשנתיים האחרונות.
בשעה שבמדינות המערב הוציאו כספים ב-2022, עם היציאה מהקורונה, חברות התכשיטים בסין רבתי עדיין נאלצות להתמודד עם קשיים משמעותיים, לאור מדיניות "אפס קורונה" המחמירה של ממשלת סין.
בחודש מרץ, הוטל עוצר חלקי על העיר הסינית שנזן, בעקבות התפרצות חדשה של הקורונה. כמה שבועות לאחר מכן, נרשמה אמנם הקלה בסגרים, אך בעקבותיהם נרשמו סגרים גם באזורי מטרו חשובים, ובהם חלקים משנחאי ווהעיר ג'ילין (Jilin) בצפון-מזרח סין.
בחודש ספטמבר, העיר צ'נגדו (Chengdu) – בירת מחוז סצ'ואן שבה מתגוררים מעל 20 מיליון איש – עברה לסגר "מלא". ערים מרכזיות אחרות בסין, כולל שיאן (Xian) וגיאנג (Guiyang), סבלו אף הן מסגר השנה. האמצעים האלו פגעו בכלכלת סין, וקטגוריית התכשיטים במדינה לא התעלתה כפי שעשתה ב-2020 ו-2021.
בששת החודשים שהסתיימו בספטמבר, המכירות של חברת התכשיטים הגדולה בסין רבתי, צ'או טאי פוק (Chow Tai Fook), נחתכו ב-8%. בסוף נובמבר, ההנהלה מסרה כי המגמה נמשכת.
LVMH, קונגלומרט היוקרה הגדול בעולם, מסר בחודש אוקטובר כי תנועת הצרכנים בסין "עדיין לא מתקרבת לרמות של 2019". LVMH היא הבעלים של שורה של מותגי יוקרה, ובהם טיפאני (Tiffany & Co) ובולגרי (Bulgari). בשנים האחרונות, סין אחראית לחלק הולך וגדל מהמכירות של LVMH בעולם, העומד כיום על 30% בקטגוריות השונות.
במבט קדימה, כאשר בוחנים את השפעת סגרי הקורונה על העסקים ב-2022, חברת התכשיטים הסינית לוק פוק (Luk Fook) עדיין צופה גידול דו-ספרתי בהכנסותיה בשנת הכספים הנוכחית, המסתיימת במרץ 2023, ומצפה לרשום "רווחי שיא" בשלוש השנים האחרונות, בזכות "המשך ההקלה באמצעי הסגר בסין", ובשל "מחויבות הממשלה ליישם אמצעים לחיזוק הכלכלה ומדיניות לעידוד הצריכה".
הכוונה בכך היא ל"אסטרטגיית המחזור הכפול" של ממשלת סין, ול"תכניות החומש ה-14" במדינה: הראשונה היא מדיניות כלכלית שיושמה בתחילת שנות ה-2000 בסין, במטרה להמריץ את הצריכה המקומית ולשמור על פתיחות למסחר בינלאומי והשקעות זרות. התוכנית השנייה היא האחרונה בסדרה של יוזמות לפיתוח חברתי וכלכלי, שהראשונה שבהן יושמה על ידי ממשלת סין ב-1953.
על פי ההערכות, ארה"ב אחראית לכ-50% מהביקוש העולמי לתכשיטי יהלומים, וסין מתקרבת ל-20% מהביקוש העולמי.
מאת פול זימניסקי
