נשיאת מועצת היהלומים העולמית (WDC), פריאל זרוקי (Feriel Zerouki), היא האשה הראשונה העומדת בראש גוף זה, המאגד את כל הארגונים החשובים בתעשיית היהלומים. בריאיון לאתר Rough&Polished, היא מסבירה על העבודה החשובה של ה-WDC, ומדברת על האתגרים העומדים בפני המועצה ותעשיית היהלומים בכלל.
מה תפקידה של מועצת היהלומים העולמית?
מועצת היהלומים העולמית היא איגוד בתעשייה, המחויב לשמירת היושרה של שרשרת אספקת היהלומים הטבעיים. המשימה שלנו היא לקדם סורסינג אחראי, לחזק את אמון הצרכן, ולהניע פיתוח חברתי-כלכלי בתוך תעשיית היהלומים. היסטורית, אנחנו מזוהים מאוד עם תהליך קימברלי (KP), ומייצגים בו את התעשייה, בשותפות משולשת עם ממשלות והחברה האזרחית, ומילאנו תפקיד מרכזי בהקמת תוכנית ההסמכה של תהליך קימברלי (KPCS).
העבודה שלנו כוללת תמיכה ברפורמות של תהליך קימברלי והשתתפות פעילה בקבוצות עבודה שונות של התהליך, כגון הובלת קבוצת העבודה של צוות מומחי היהלומים.
בנוסף לתהליך קימברלי, פיתחנו מנגנוני פיקוח עצמי, כמו מערכת הערבויות (SoW), שמשלימה את תכנית ההסמכה של קימברלי, על ידי קידום סורסינג אחראי לכל אורך שרשרת ערך היהלומים. מועצת היהלומים העולמית היא אמנם גוף לא פוליטי, אך חברינו מגיעים מכל הסקטורים בתעשיית היהלומים העולמית – מכרייה, עבור בחיתוך וליטוש, ועד מסחר וקמעונות. מכיוון שאנחנו מייצגים כל שלב בשרשרת אספקת היהלומים, אנחנו לעיתים קרובות ממלאים תפקיד מוביל בתיאום תגובות מטעם התעשייה כולה, כמו למשל בדיונים על הסנקציות של מדינות ה-G7 [על יהלומים מרוסיה], שבה איחדנו את הקולות שנשמעו בתעשייה כדי לעבוד מול מקבלי החלטות בקנה מידה עולמי.
במה שונה תפקידה של ה-WDC מגופים בינלאומיים אחרים כמו WFDB, IDMA ו-CIBJO?
חשוב להדגיש כי הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB), התאחדות תעשייני היהלומים הבינלאומית (IDMA) וקונפדרציית התכשיטים העולמית (CIBJO) כולן חברות במועצת היהלומים העולמית. למעשה, WFDB ו-IDMA היו חלק בלתי נפרד מהקמת המועצה, ו-CIBJO היה אחד החברים הראשונים בה. המעורבות שלהם חשובה, כי הם מביאים את הפרספקטיבה היסודית של תעשיית היהלומים לעבודה שלנו, באמצעות החברות המשמעותית שלהם בארגון. בנוסף, WDC מונה איגודים מרכזיים רבים אחרים בתעשייה החברים בה, כגוף המייצג באופן קולקטיבי מאות אלפי חברות ויחידים ברחבי העולם.
מה שמייחד את ה-WDC הוא תפקידנו הייחודי בייצוג של תעשיית היהלומים בתהליך קימברלי. במשך כמעט 25 שנים, בנינו מומחיות ייחודית בדיונים ושיתופי פעולה עם ממשלות וארגוני החברה האזרחית. הניסיון המקיף הזה מציב אותנו בעמדה ייחודית במסחר העולמי, במיוחד בכל הנוגע לעניינים רגולטוריים ודיונים בנושאי מדיניות, המשפיעים על התעשייה כולה.
מהם הנושאים המרכזיים שעמם מתמודדים המועצה וחבריה? מה הדאגות העיקריות שמעלים החברים?
אחד האתגרים הדחופים ביותר הוא ההכרה הגוברת בכך שנהלים עסקיים אחראיים אינם בגדר אופציה יותר, אלא הכרחיים להבטחת הערך של המוצרים שלנו. לצרכנים של היום יש מודעות חברתית, ועלינו לעמוד בציפיות שלהם כדי לשמור על אמונם. החברים שלנו מאמצים יותר ויותר סטנדרטים אתיים מוכרים, אך עולים חששות בנוגע לאיזון שבין ציות לבין הפרקטיקה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. בעוד שחלק מגופי הרגולציה, כמו תהליך קימברלי, לא תמיד מתואמים עם הדרישות הנוכחיות מצד השוק, גופים אחרים כופים דרישות קפדניות שעלולות להיות מאתגרות מבחינה כלכלית, במיוחד עבור שחקנים קטנים יותר.
נושא קריטי נוסף הוא התפישה של יהלומי מעבדה (LGD) כחלופה "ירוקה" יותר ליהלומים טבעיים. אנו רואים בכך מיתוס שיש לנפץ, במיוחד כי יהלומים טבעיים ממקורות אחראיים מייצרים יתרונות משמעותיים למדינות שבהן הם נכרים, במונחים של פיתוח בר-קיימא – יתרונות שפשוט אין ליהלומי מעבדה.
ב-WDC, אנו מנווטים בין המורכבויות הללו, בשם התעשייה. אנו פועלים להרחבת ההגדרה של יהלומי מריבה בתוך תהליך קימברלי, כך שתתאים למציאות העדכנית, אך גם מחפשים אמצעים מעשיים לאמת את מקור היהלום, כדי לאפשר לכל חברי התעשייה לעמוד בדרישות החוק במדינות ה-G7 בדרך הוגנת ושוויונית.
כיצד התפתחה WDC בשנים האחרונות, ואיך היא מתמודדת עם האתגרים במסחר העולמי?
מועצת היהלומים העולמית התפתחה משמעותית מאז שהוקמה בשנת 2000. במקור, זו הייתה קואליציה של איגודים וחברות בתעשייה, שהתאחדו בעקבות משבר יהלומי המריבה. מאז, עברנו ארגון מחדש כדי להבטיח קיימות לטווח הארוך במונחי ניהול, מימון ואופן הפעילות. בשנת 2014, עברנו למודל מימון המבוסס על המשתתפים, במטרה לעודד את חברות מכל סדר גודל להשתתף בפעילות, לאורך כל שרשרת הערך. הניהול שלנו כיום נשען על מועצת מנהלים מגוונת בת 20 חברים, המייצגים את כל הסגמנטים בתעשיית היהלומים, מכרייה ועד קמעונאות.
ארגון זה מחדש הוביל בתחילה לירידה במספר החברים בארגון, אך ככל שחיזקנו את תפקידנו המוביל, והראינו תוצאות מוחשיות, חברי התעשייה הבינו שאנחנו לא רק מראים תוצאות, אלא גם מהווים כלי שמאפשר להם להשמיע את קולם ולשלוט בעתידם.
אני גאה לומר שמאז ינואר 2023, מספר החברים בארגון צמח ב-86%, וכולל שחקנים מרכזיים לצד עסקים קטנים ובינוניים, מעבדות גמולוגיות, חברות שילוח, ובנקים. רבים מחברי המועצה הם איגודים לאומיים או בינלאומיים, המייצגים מגוון רחב של בעלי עניין בתעשייה.
כפי שציינתי קודם, WDC ממשיכה לייצג את כל תעשיית היהלומים הטבעיים, ומהווה פלטפורמה לפעולה מתואמת בנושאים מרכזיים המשפיעים על היושרה של שרשרת האספקה שלנו. אנחנו אמנם לא מחליפים את תחומי האחריות של גופים אחרים, אך מבטיחים כי כל הקולות בתעשייה יישמעו, ומאפשרים לתעשייה להציג חזית מאוחדת בנושאים גלובליים.
איך היית מתארת את החוויה שלך כנשיאת מועצת היהלומים העולמית?
זה ללא ספק אחד משיאי הקריירה שלי, במידה רבה כי אני מאמינה בלב שלם שאנו נמצאים בצד הנכון של ההיסטוריה – לא רק בהבטחת העתיד של המוצר והתעשייה, אלא גם בהעצמה ושיפור חייהם של אנשים המתגוררים במדינות שבהם נכרים יהלומים.
מה שמספק במיוחד הוא עבודת הצוות. לא רבים מבינים כמה זמן, מחשבה, מחקר ומאמצים נדרשים כדי לעשות את מה ש-WDC עושה, ועד כמה אנחנו תלויים זה בזה. אני מתרשמת ומקבלת השראה כל הזמן מהעמיתים שלי, שתורמים מעצמם, לטובת הכלל.
בשנה וחצי שאני נשיאה, ראיתי נכונות גוברת בקרב החברים שלנו, ובמיוחד מצד נציגים צעירים יותר, לקחת חלק פעיל בקביעת המדיניות. צוות המשימה של תהליך קימברלי, שהוא הוועדה של WDC המתכננת אסטרטגיה ואז משתתפת בישיבות של קימברלי ובקבוצות עבודה, גדל והפך למגוון וצעיר יותר. אלו אנשים שמוכנים להשקיע זמן ומשאבים אישיים עבור התעשייה כולה.
זה נותן לי תקווה גדולה לגבי הכיוון המשותף שלנו.
אני חייבת לציין גם את הגאווה האישית שלי, בתור האישה הראשונה שעומדת בראש איגוד בינלאומי בתחום היהלומים. למעשה, אני מאמינה ש-WDC היא הגוף הבינלאומי היחיד ששתי נשים עומדות בראשו – אני כנשיאה ואלודי דאגוזן (Elodie Daguzan) כמנהלת. יחד, אנו גאות לקדם שוויון מגדרי – לא רק כעיקרון אלא גם כמציאות. אנו מוכיחות שהובלה בתעשיית היהלומים יכולה וצריכה לשקף את כוח העבודה המגוון בתעשייה.
תוכלי להסביר מהי מערכת הערבויות (SoW) של WDC ומהי חשיבותה למסחר העולמי?
בעיקרו של דבר, מערכת הערבויות (SoW) של WDC מבטיחה שהיהלומים הנסחרים לאורך שרשרת האספקה – מהמכרה ועד החנות – עומדים בדרישות של תהליך קימברלי. בעוד תכנית ההסמכה של תהליך קימברלי מתמקדת אך ורק ביצוא של יהלומי גלם, ה-SoW מרחיבה את הערבויות האלו לאורך כל שרשרת האספקה, ודורשת כי כל עסקה למכירת יהלומי גלם, יהלומים מלוטשים ותכשיטים המשובצים ביהלומים, תכלול הצהרת ערבות. הצהרה זו מבטיחה כי היהלומים מגיעים ממקור לגיטימי, העומד בדרישות קימברלי.
מאז 2021, מערכת הערבויות הורחבה, על מנת לכלול נהלים עסקיים אחראיים כגון הגנה על זכויות אדם, מאבק בשחיתות, ועמידה בדרישות המאבק בהלבנת הון. חשוב לציין שכדי להוציא תעודת SoW, חברות נדרשות להירשם באתר ייעודי שלנו ולהשלים תהליך של הערכה עצמית, תוך שימוש בערכת כלים מקיפה שלנו. עם השלמת התהליך, חברות מקבלות מספר מזהה ייחודי לשימוש בחשבוניות ומסמכי ממו, ומספקות בכך שקיפות וביטחון ללקוחותיהם. יישום של דרישות ה-SoW דורש יותר מהצהרה בלבד.
מה המצב הנוכחי של יהלומי מריבה במסחר העולמי?
טכנית, המדינה היחידה שכעת מפוקחת כמקור אפשרי של יהלומי מריבה, היא הרפובליקה המרכז-אפריקאית (CAR). עם זאת, קיים מנגנון שמאפשר לייצא יהלומים משמונה אזורים מאושרים המוגדרים "אזורים ירוקים" במדינה, המפוקחים על ידי צוות המעקב של רפובליקה המרכז-אפריקאית, שגם בו ה-WDC לוקחת חלק.
תהליך קימברלי שלח משלחת ביקורת בינלאומית בספטמבר לרפובליקה המרכז-אפריקאית, שבה השתתפנו, כדי להעריך ולהבין את המצב בשטח. אנו אסירי תודה לממשלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית על קבלת הפנים החמה, ועל הנכונות המתמשכת לשתף פעולה עם תהליך קימברלי. דו"ח בנושא נכתב בימים אלו, ויוצג בקרוב בפני תהליך קימברלי.
חלק ניכר מתשומת הלב שלנו מושקע במה שאנחנו מקווים כי יוביל בסופו של דבר להרחבת ההגדרה של יהלומי מריבה. במשך שנים רבות, WDC תמכה בפומבי במהלך זה, בטענה כי ההגדרה המקורית – שמגבילה יהלומי מריבה ליהלומי גלם שמשמשים למימון מלחמות אזרחים כנגד ממשלות לגיטימיות – אינה מתאימה לאיומים ולמשברים של ימינו.
הנושא אמנם לא חדש, אך קשה במיוחד לפתרון, לאור תהליך קבלת ההחלטות בתהליך קימברלי, הדורש הסכמה מוחלטת של כל המדינות המשתתפות.
WDC מובילה את צוות המשנה בוועדת החקירה אד-הוק לבחינת ההגדרה. זהו נושא רגיש במיוחד, ולמשתתפים יש דעות נחרצות. קלה מאפולה (Kele Mafole), המכהנת כראש צוות המשנה מטעם WDC, מנהלת את התהליך בקפידה ובשקיפות, ודואגת לכך שכל המשתתפים ירגישו ששומעים את החששות שלהם, ומכבדים אותם. אנחנו גם מבקשים לשמוע דעות חיצוניות, כאשר נציגים של קהילות במדינות המפיקות יהלומים דיברו לפני צוות המשנה, והביעו את דעתם ודאגותיהם. קשה עדיין להעריך אם נצליח בסופו של דבר, אך אני מרגישה שנרשמה התקדמות בנושא, וכי יש נכונות אמיתית להשיג תוצאות.
מה צפוי לקרות בנושא הסנקציות של מדינות ה-G7?
ה-WDC מאמינה כי כל חברי התעשייה חייבים לפעול בהתאם לחוקי המדינות שבהן הם פועלים, ובמדינות ה-G7, באיחוד האירופי ובמדינות נוספות שבהן מוטלות סנקציות. זה אומר שיש לעמוד באופן מדויק בכל הסנקציות וההגבלות על המסחר, אשר בתוקף.
עמדתנו מתחילת התהליך, הייתה לתמוך בהכנסת מנגנון אפקטיבי, שכל סוחרי היהלומים המקפידים על החוק יוכלו ליישם באופן שוויוני. זו הסיבה שלא הרגשנו בנוח עם ההצעה לפיה כל היהלומים המגיעים לשווקי ה-G7 יעברו דרך נקודת גישה אחת בבלגיה, כי הרגשנו שזה לא יהיה יעיל, ויפגע במדינות מפיקות היהלומים באפריקה, ובמיוחד בכורים ידנית ובקנה מידה קטן, וכן בצרכני התכשיטים, שיצטרכו בסופו של דבר לממן את העלויות הנוספות הללו.
מערכת ההגבלות על הייבוא צריכה להיות הוגנת ולשקף את המציאות בשטח. עקרונית, אנחנו לא מתנגדים לשילוב של טכנולוגיות שיחזקו את המעקב אחרי יהלומים, ויאמתו את מקורם של היהלומים. למעשה, התעשייה עובדת על פיתוח מערכות דיגיטליות לאימות המקור, כמו פלטפורמת Tracr של דה בירס, שתהיה זמינה לשימוש עבור כלל התעשייה. עם זאת, אנחנו במועצה ספקנים בנוגע לקידום מערכות שהיעילות שלהם טרם אומתה, או שטווח השימוש בהן מוגבל.
עם הזמן, כשהתברר כי רבים מהחששות שלנו מוצדקים, נראה כי מתגבשת גישה חדשה. דחיית הדדליין להצגת תוכנית מעקב על ייבוא יהלומי גלם ויהלומים מלוטשים טבעיים באיחוד האירופי מעידה על כך, וכך גם ההכרה של מדינות ה- G7 בצורך לשתף פעולה עם מפיקות יהלומים באפריקה, כדי למזער את ההשפעות השליליות על איכות החיים של תושביהן.
צעד נוסף הוא ההכרה של המדינות החברות ב-G7 כי "יהלומים ותיקים" (grandfathered diamonds) – כלומר, מלאי ישן – לא ייצרו הכנסות לרוסיה, ובכך ייפלו מחוץ לתחום של הסנקציות. אנו ממשיכים לקרוא להכרה הדדית, כלומר שיהלומים העומדים בדרישות בשוק אחד של ה-G7 יקבלו הכרה אוטומטית גם בשווקים האחרים.
לבסוף, אנו קוראים למדינות ה-G7 לתמוך בהתקדמות המוצלחת של תהליך קימברלי מאז מאי האחרון, המאפשרת למדינות להשתמש בזכותן הריבונית כדי לאשר את מקור היהלומים עבור חבילות מעורבות. זו תוצאה ישירה של הצעה שהעלתה ה-WDC, התומכת בעמדתנו כי יש לתעד את מקור היהלומים, כדי לצמצם את הסיכון לזיהום המסחר, וליצור מנגנון הוגן הכולל את מפיקות היהלומים מאפריקה, שיתמוך בהנפקת תעודות עצמאיות באופן יעיל.
מאת אברהם דיין, אתר Rough&Polished
