דלג לתוכן המרכזי
מכון יהלומים ישראלי
the israel diamond industry logo

תהליך קימברלי במבוי סתום. לאן הולכים מכאן?

במוקד המחלוקת: הרחבת ההגדרה של יהלומי מריבה, וגיבוש עקרונות של סורסינג אחראי
כריית יהלומים במכרות אפריקה
צילום: Fancy Color Research Foundation

קואליציית הארגונים האזרחיים (CSC) החברה בתהליך קימברלי, מסרה לאחרונה שבכוונתה לפנות לאו”ם, לאור המבוי הסתום בנוגע להגדרה החדשה של יהלומי מריבה, ולעקרונות של סורסינג אחראי.

 

נציג קואליציית הארגונים האזרחיים, שמיסו מטיסי (Shamiso Mtisi), מסר כי הגיע הזמן שהאו”ם יתערב ישירות בסוגיה החשובה, ויכתיב לתהליך קימברלי כיצד לנהוג.

 

לדבריו, פנייה מצד הקואליציה לאו”ם תפנה את תשומת לב ארגון האומות המאוחדות לתחומים העיקריים שבהם חברות כריית יהלומים, גורמים ממלכתיים, גורמי אבטחה פרטיים ומרכזי מסחר ביהלומים, לכאורה מעורבים בהפרת זכויות אדם, במטרה להשיג רווחים.

 

כריית יהלומים תת קרקעית
צילום: Alrosa

מטיסי טוען כי למרות מאמציה של רוסיה (ולצדה בוצוואנה) להעלות לסדר היום בפגישת קימברלי האחרונה את ההגדרה החדשה של יהלומי מריבה ואת עקרונות הסורסינג האחראי, חלק מהמשתתפים בפגישה התנגדו לכך, והעלו חששות פרוצדורליים על מנת לעצור את הדיונים בנושא.

 

נציג קואליציית הארגונים האזרחיים טען כי מדובר באשמתו של תהליך קימברלי, שלא נקט פעולה, וכי ללא עדכון ההגדרה של יהלומי מריבה וקידום סטנדרטים של סורסינג אחראי, התהליך ימשיך לאשר ללא הצדקה כי יהלומים הנגועים באלימות נרחבת או שיטתית, הם כביכול יהלומים שאין חשש כי מעורבים בעימותים.

 

מת’יו ניאונגאווה מאתר Rough & Polished דיבר לאחרונה עם כמה גורמים בתעשיית היהלומים, כדי לקבל את תגובתם בנוגע לקיפאון הנוכחי בדיונים: מנכ”ל בוצוואנה דיאמונדס, ג’יימס קמפבל (James Campbell); דובר דה בירס, דיוויד ג’ונסון (David Johnson); אנליסט התעשייה העצמאי, פול זימניסקי (Paul Zimnisky); ונשיא מועצת היהלומים העולמית (WDC), אדוארד אשר (Edward Asscher).

 

כרייה ידנית אלוביאלית
צילום: Free Wind 2014 / Shutterstock.com

קואליציית הארגונים האזרחיים בתהליך קימברלי מסרה לאחרונה כי בכוונתה לפנות לאו”ם, בשל המבוי הסתום בהגדרה החדשה של יהלומי מריבה ועקרונות של סורסינג אחראי. מה דעתך על שני הנושאים, הקשורים זה בזה?

 

מנכ”ל בוצוואנה דיאמונדס, ג’יימס קמפבל: תמיד הייתי מעט ציני בנוגע לתהליך קימברלי, בשל העדר ‘שיניים’, והגדרה מעט ‘מעורפלת’ למה נחשב יהלום מריבה ומה לא, לכן אני תומך בכל מהלך שנועד להדק את שני ההיבטים האלו. מדובר לא רק בנתיב הנכון מוסרית ואתית, אלא גם במשהו שהצרכן רוצה, במיוחד בקרב בני הדור המגלה יותר מודעות לנושאים חברתיים.

 

עמדה זו תואמת גם את הדגש הגובר והחשוב על אמצעי ESG בפעילויות כרייה, שניתן להגדיר כ’רישיון חברתי’ לפעול. לכן, בתחומים שבהם יש הנחיות ESG ברורות, בעקרונות המשווה (Equator Principles) וכלים דומים נוספים, תהליך קימברלי צריך להתקדם ולעשות אותו דבר בתחום היהלומים, שאחרי הכי מייצגים את הרגשות העמוקים והטהורים ביותר שלנו.

 

כריית יהלומים ידנית איכות הסביבה
צילום: Shutterstock.com

דובר דה בירס, דיוויד ג’ונסון: תהליך קימברלי אמנם הצליח להשיג את המטרות הספציפיים שקבע לעצמו, בכל הנוגע לטיפול בסיכון כי יהלומי מריבה יחדרו לשרשרת הערך, אולם אנו תומכים לחלוטין ברצון להרחיב את ההגדרה של תהליך קימברלי, כך שתתייחס באופן נרחב יותר גם לזכויות אדם ונהלי סורסינג אחראי.

 

תעשיית היהלומים כבר פיתחה מגוון תוכניות הפתוחות לכל העסקים בענף היהלומים [כמו קוד ההתנהגות של המועצה לנהלים אחראיים בענף התכשיטים (RJC), ומערכת הערבויות של מועצת היהלומים העולמית (WDC)], לצד תוכניות שיצרו עסקים שונים [כמו הנהלים העסקיים המיטביים (BPP) שלנו]. אלו אמצעים מובילים ויעילים מאוד, לתמיכה בנהלים עסקיים אחראיים וחיזוק אמון הצרכן ביהלומים.

 

עם זאת, קביעת הגדרה רחבה יותר לתהליך קימברלי, על מנת לייצר זירת מסחר הוגנת לכלל היהלומים, תיטיב עם הענף באופן נרחב יותר, ותסיע לעגן ולהבטיח נהלים עסקיים אחראיים בכל חלקי התעשייה. אנו תומכים גם בעקרונות של סורסינג אחראי, שקידמו יו”ר וסגן יו”ר קימברלי.

 

יהלומי גלם דרום אפריקה
צילום: Diamcor Mining

הענף התקדם רבות בביסוס עקרונות, סטנדרטים וערובות לעסקים אחראיים, ואנו מאמינים שחשוב כי ההתקדמות הזו תזכה להכרה נרחבת, לטובת כל העסקים האחראיים בענף היהלומים, וכל המדינות שפיתוחן הסוציו-אקונומי תלוי בהכנסות מיהלומים.

 

אנליסט היהלומים פול זימניסקי: המצב הנוכחי מדגיש לדעתי כמה קשות לפעמים הן קואליציות, במיוחד כזו שמורכבת מ-82 מדינות. עם זאת, חשוב שהדיונים האלו ימשיכו להתקיים, כי לרוב המשתתפים יש מטרה משותפת, לשפר את התנאים בתעשייה.

 

עם זאת, ככל שמנדט קימברלי גדול ורחב יותר, כך ביצוע המשימה של הקואליציה הופך למורכב יותר, וזה לדעתי מה שקורה כאן.

 

בדומה לשקיפות בשרשרת אספקה ויוזמות כלליות לזיהוי מקור יהלומים, בעולם מושלם הצרכנים יוכלו בסופו של דבר לבחור היכן וממי הם קונים את היהלומים שלהם, בתקווה שזה יתגמל את החברות המיישמות נהלים הולמים וגובות מחיר גבוה יתר, ובכך יוצרות מנגנון חיזוק חיובי.

 

יהלומי גלם דרום אפריקה
צילום: Diamcor Mining

נשיא מועצת היהלומים העולמית, אדוארד אשר: לצד קואליציית הארגונים האזרחיים וכמה ממשלות החברות בקימברלי, אנו קוראים נחרצות מזה שנים להרחיב את ההגדרה של יהלומי מריבה, כך שתכלול יהלומי גלם הקשורים ישירות להפרות זכויות אדם, מעבר להגדרה הצרה יותר של מימון מלחמות אזרחים, וממשיכים לתמוך בכך.

 

בנוגע לסורסינג יהלומים אחראי, אנחנו תומכים מאוד בשבעת העקרונות שנקבעו בהצעה המשותפת שהציגו יו”ר קימברלי, רוסיה, וסגניתה בוצוואנה. מבחינתה של מועצת היהלומים העולמית, זו הדרך הנכונה להתקדם, על מנת לחזק את אמון הצרכן.

 

ידיים מחזיקות יהלומי גלם
צילום: Alrosa

כפי שהדגשתי בכנס קימברלי, העולם משתנה ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור. באופן הולך וגובר, מבחינת הצרכן, יושרתו האתית של מוצר כבר אינה יעד שאפתני, אלא חלק אינטגרלי מהצעת הערך שלו. לכן, לתהליך קימברלי יש תפקיד מפתח למלא, על מנת להבטיח את המשך הכדאיות הכלכלית של היהלום. אנחנו מקווים מאוד שבעזרת דיונים וגילויי מנהיגות, נשיג קונצנזוס בנושאים החשובים ביותר הללו.

 

מאת מת’יו ניאונגאווה (Mathew Nyaungwa), עורך חטיבת אפריקה, Rough&Polished

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך