דלג לתוכן המרכזי
באנר גנרי גט דיאמונדס
simplified man
the israel diamond industry logo

הצומת המכריעה של ענף היהלומים בהודו

ביטול השטרות, רפורמת המיסוי, הלחצים מבית והתחרות החיצונית: לאן פניה של יצרנית היהלומים הגדולה בעולם?
כלה תכשיטי זהב הודו
צילום: Sofia Zhuravetc / shutterstock.com

“ענף היהלומים עשה דרך ארוכה. עם זאת, הוא עדיין רחוק מהמקום שאליו הוא צריך להגיע. התחום החזק שלנו הוא ליטוש. במונחי ערך עולמי, נתח השוק שלנו קטן בהרבה ממה שעליו להיות. העתיד גדול בהרבה מליטוש גרידא. יש לנו פוטנציאל רב שטרם מוצה”, כך לאחרונה אמר ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי (Narendra Modi), שקרא ליהלומנים המקומיים: “לכו מעבר לליטוש, והפכו את הודו למרכז ייצור”.

 

עסקי היהלומים בהודו, המבוססים על מזומנים, נקלעו לתוהו ובוהו ב-8 בנובמבר 2016, עם כניסתה לתוקף של תכנית הדמונטיזציה, שבמסגרתה בוטלו השטרות של 500 ו-1,000 רופי. באותם ימים, אלפי ברוקרים של יהלומים מצאו עצמם כמעט בלי עבודה כלל, בעקבות הצעד שעליו החליט מודי, במטרה להקשות על העלמות מס והלבנות כספים, ולהיטיב עם הכלכלה המקומית.

 

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי
צילום:Frederic Legrand – COMEO / shutterstock.com

 

עם זאת, תעשיית היהלומים בהודו חושבת כי החלטת הממשלה להטיל מס של 0.25% על ייבוא יהלומי גלם, כחלק ממס הסחורות והשירותים (GST) החדש, תפגע בתחרותיות של הודו, ורואה במיסוי צעד לאחור. בנוסף, ההחלטה תפגע גם בייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו, שיהלומים הם מחומרי הגלם העיקריים המשמשים אותה.

 

לחצים על אמצע הערוץ

 

הודו מייצאת קרוב ל-95% מהיהלומים שהיא מייצרת, ומתמודדת ללא הרף עם לחצים מצד כלכלות מתחרות. מדינות רבות באסיה, למשל, ממשיכות להעניק פטור ממס ליהלומי גלם. התעשייה ההודית מצפה, אם כן, שהממשלה תשקול מחדש את החלטתה למסות את הייבוא של יהלומי גלם, כחלק ממס הסחורות והשירותים החדש. ממשלת הודו צריכה לבחון ברצינות את הנושא, כי הטלת המס על יהלומי גלם יפגע בתחרותיות של תעשיית היהלומים ההודית, שבין כה נאלצת להתמודד עם לחץ משמעותי על שולי הרווח.

 

כאשר נשאל על הטענה התמידית, לפיה אמצע הערוץ אמנם שיפר משמעותית את יעילות שרשרת האספקה, אך ממשיך להתקשות בהשגת שולי רווח ברי-קיימא, מנהל קיראן ג’מס (Kiran Gems), ראג’ש לקהאני (Rajesh Lakhani), אמר בביטחון רב כי “העסקים נותרו לא צפויים, בפרספקטיבה לטווח הקצר. לטווח ארוך, אנחנו מאמינים שהיסודות חזקים. השוק יציב, וצומח לאט, מה שמוביל לתחזיות טובות יותר לעתיד”.

 

נכון להיום, החלטת הממשלה בנוגע למס הסחורות והשירותים נותרה בעינה, וכוללת גם מס של 2% על זהב (1% מס בלו ו-1% מע”מ), במקביל לתשלום מס של 3% על יהלומים, וכאמור מס של 0.25% על ייבוא יהלומי גלם.

 

תכשיטי זהב הודו
צילום:NadyaRa / shutterstock.com

 

מאנוג’ דוויודי (Manoj Dwivedi), מזכיר משותף במשרד המסחר המאוחד של הודו, אמר בנושא כי “בשלב זה, נרשם שיפור בגירעון הנוכחי במאזן, וההחלטה הזו (להוריד את מס הייבוא) צריכה להילקח בחשבון במסגרת התקציב. משרד המסחר ממליץ בפני משרד האוצר להוריד את המס על ייבוא זהב”.

 

שיווק יהלומים גנרי

 

שיווק גנרי הוא ללא ספק צו השעה, ואיגוד מפיקות היהלומים (DPA) לוקח חלק ברמת הקידום. בעקבות השקת הקמפיין בארה”ב, האיגוד מתמקד כעת בשווקי צרכנות אחרים, כמו סין והודו. המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו (GJEPC) תורמת את חלקה למאמץ, ותרמה לאחרונה סכום משמעותי לתקציב פעילויות הקידום של איגוד מפיקות היהלומים. בהשקה שנערכה לאחרונה לקמפיין של האיגוד בהודו, עודד יו”ר ה-GJEPC, פראווין שנקר פאנדיה (Praveen shankar Pandya), את המאמצים, ואמר כי “אנחנו צריכים לפחות 100 מיליון דולר בשנה הבאה כדי להשפיע על השוק העולמי. העברנו לאיגוד מפיקות היהלומים 2 מיליון דולר, שיושקעו בקידום יהלומים בינלאומי השנה. נמשיך לעשות זאת גם בשנים הבאות”.

 

אך האם המאמצים של איגוד מפיקות היהלומים יספיקו לבדם כדי להעניק לתעשייה את הדחיפה הנדרשת, ולקדם יהלומים בשווקים המרכזיים? אולי, עד גבול מסוים. אך האם חברות הכרייה הן האחראיות היחידות ליצירת תיאבון ליהלומים, או שהתעשייה כולה צריכה להשתתף במאמץ? האם כל בעלי העניין בשרשרת הערך צריכים לקחת בכך חלק? אין הסכמה בנוגע לתשובה לשאלות הללו.

 

ועם זאת, תשובה קונקרטית לבטח תיטיב עם תעשיית היהלומים.

 

ארונה גאיטונד (Aruna Gaitonde), עורך ראשי של מחלקת אסיה

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

יהלומים קניה / מכירה

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך