דלג לתוכן המרכזי
Moti Israeli Diamonds
the israel diamond industry logo

מי מפקח על היהלומים הסינתטיים?

השוק יזנק תוך שש שנים ל-28 מיליארד דולר - אך לא מעט שאלות נותרו פתוחות
יהלום סינתטי קושן
צילום: Johnny Leung and Tony Leung (GIA)

שוק היהלומים הסינתטיים העולמי יגיע לשווי של כ-28.26 מיליארד דולר עד שנת 2024, בעיקר בזכות ביקוש גובר ליהלומים סינתטיים בפעילות ליטוש וקידוח, וכן בשל עלייה בהשקעות בתחום – כך דווח ב-Rough&Polished. עם זאת, נראה כי כמה שאלות כבדות משקל הנוגעות למסחר ביהלומים סינתטיים עדיין לא קיבלו מענה.

 

שוק היהלומים הסינתטיים בצפון אמריקה, למשל, הסתכם ב-2016 בכ-3.89 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות, בזכות התאוששות ענף הייצור, ושימוש ביהלומי מעבדה בתהליכי כרייה. הצמיחה המהירה ביותר של היהלומים הסינתטיים צפויה באזור אסיה-פסיפיק, שירשום צמיחה שנתית ממוצעת (CARG) של 9.1% עד שנת 2024. ביקוש ליהלומים סינתטיים צפוי להירשום בתעשיות רבות, ובהן תעשיית האלקטרוניקה, וכן תעשיית התכשיטים, שצפויה להשתמש יותר ויותר ביהלומים סינתטיים בשנים הקרובות.

 

סוגיית יהלומי המעבדה לא מפסיקה להעסיק את ענף היהלומים. יכולת הייצור משתפרת בהתמדה, ונפח הייצור גדל מדי שנה. ההערכה הנוכחית היא כי יהלומים סינתטיים מהווים כיום כ-2-3% מהתפוקה העולמית, ומדי שנה נמכרים כמה מיליוני קרט. במקביל, נרשם שיפור עקבי באיכות וגודל היהלומים המיוצרים במעבדה.

 

איש אינו יודע כמה יהלומי מעבדה מיוצרים כיום בעולם, ויצרניות רבות מבקשות להסתיר את נפח הייצור שלהן. לפי חלק מהטענות, תכשיטים רבים המיוצרים מהודו בימינו כבר משובצים ביהלומי מעבדה. נושא זה מעלה שורה של שאלות חשובות, שעוד לא זכו להתייחסות מספקת – מהו המידע שחובה למסור לצרכן? אילו רשויות שולטות בנושא? אילו פעולות יש לנקוט במקרים של הפרות? והאם קיימת חקיקה לפיקוח על יהלומי מעבדה, או שמדובר באחריותם של גופים בתעשיית היהלומים בלבד?

 

יהלומי גלם סינתטיים
צילום:סרגיי לזון

 

עד היום, רק שתי בורסות יהלומים בעולם לקחו על עצמן תפקיד הובלה בתחום הסינתטיים: בורסת היהלומים של בהראט ובורסת היהלומים הישראלית. הבורסה בבהראט מודעת היטב לטענות בדבר ערבוב יהלומי מעבדה ויהלומים טבעיים בהודו, והורתה על איסור גורף לסחור ביהלומים סינתטיים בתחומה. בבורסה בישראל, לעומת זאת, מותר לסחור ביהלומים סינתטיים במשרדים פרטיים של חברי הבורסה, אך אסור לסחור בהם בקומת המסחר.

 

מינוחים אוניברסאליים

 

מועצת היהלומים הבינלאומית (IDC) הוקמה ב-1975 במטרה לספק למקימיה – הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB) והתאחדות תעשייני היהלומים הבינלאומית (IDMA) – מערכת אוניברסאלית של מינוחים מקובלים ליהלומים מלוטשים במסחר הבינלאומי.

 

המועצה ברורה מאוד בהגדרותיה וחוקיה, הקובעים כי יהלומים סינתטיים חייבים להיות מלווים בגילוי נאות כי מדובר ב”יהלומים סינתטיים”. בנוסף, יש את תקן 18233 של ISO (ארגון התקינה הבינלאומי), בנושא תכשיטים, המספק סדרה של הגדרות שנועדו לספק הבהרות לסוחרים, ולשמור על אמון הצרכן בתעשיית היהלומים בכללותה. התקינה מאשרת את המינוחים “יהלומים סינתטיים”, “יהלומים שגודלו במעבדה” ו”יהלומים שיוצרו במעבדה” כדי לתאר מוצרים מלאכותיים, בעלי אותם הרכב כימי ואיכויות פיסיות (כולל אופטיות) של יהלומים טבעיים.

 

“חשיבות התקינה טמונה בעובדה שהיא קובעת את מערכת המינוחים המותרת ואסורה לשימוש ברכישת ומכירת יהלומים, יהלומים מטופלים ויהלומים סינתטיים”, מסביר נשיא ה-WFDB, ארני בלום (Ernie Blom). “תקן ISO מדגיש בבירור את הנקודות שה-WFDB מדגישה מזה זמן: הצורך ביושרה ושקיפות, בכדי להבטיח את אמונו המלא של הצרכן במוצרים שלנו. לקונים לרוב אין את הידע הטכני הדרוש כדי להבין את ההיבטים הרבים הנוגעים ליהלומים, לכן הם תלויים בהגדרות נכונות וכנות”.

ארני בלום, נשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים (WFDB)

צילום:DMCC

לדברי נשיא ה-WFDB, המהלכים הראשונים ליצירת תקן ISO החלו כבר לפני שבע שנים באירופה, והארגון תרם לגיבושו, לצד בעלי עניין אחרים בתעשייה, ובהם קונפדרציית התכשיטים העולמית (סיבג’ו – CIBJO).

 

גוף ממשלתי אחד ויחיד

 

במפתיע, רק גוף ממשלתי אחד עוסק ברגולציה והנחיות הנוגעות למסחר ביהלומים ותכשיטים, בדגש על יהלומי מעבדה. שלא במפתיע, גוף זה יושב ופועל בארה”ב – השוק הגדול בעולם, עם כמחצית מכלל מכירות התכשיטים העולמיות. מדובר בנציבות הסחר הפדראלית (FTC), המפרסמת מדריך הנחיות לתעשיות התכשיטים והמתכות, הקובע שורה ארוכה של מאפיינים שמשווקים מחויבים להציגם בצורה מדויקת.

 

המדריך מציין בין היתר איך להימנע מהטעיית צרכנים בנוגע למתכות יקרות, יהלומים, אבני חן ופנינים, ומתי חובה לספק גילוי נאות בנוגע למוצרים. המחלקה להגנת הצרכן במועצת הסחר הפדראלית חוקרת ותובעת חברות או יחידים שעוברים על החוק, ומדריכה גם צרכנים ועסקים בנוגע לזכויות ותחומי האחריות שלהם. מאז 1992, מועצת הסחר מבצעת סקירה קבועה ושיטתית מדי עשר שנים של הנחיותיה, כדי להבטיח כי הן עדכניות מחד, ואינן מכבידות שלא לצורך מאידך.

 

יהלומים “מתורבתים”?

 

הסוגיה הבוערת ביותר כיום בנושא המינוח, היא ההצעה לאפשר ליצרניות יהלומי מעבדה להשתמש במונח “מתורבתים” לתיאור המוצר, כל עוד המונח ילווה את אחד מהביטויים המותרים: “יוצר במעבדה”, “גודל במעבדה”, “יוצר על ידי חברת X” או “סינתטי”.

 

ארגון תכשיטני אמריקה (Jewelers of America) טוען כי המונח “מתורבת” מבלבל, אפילו לצד הביטויים המותרים, כי צרכנים נוטים להאמין שהמונח “מתורבת” מרמז כי מדובר במוצר “טבעי”. יהלומים סינתטיים הם אמנם קטגוריה לגיטימית הולכת וגדלה, וספקי וקמעונאי תכשיטים יכולים לבחור לעבוד איתם, אך הצורך בגילוי נאות קריטי להגנה על אמון הצרכן. לדברי הארגון, השימוש במילה “מתורבת” מטעה, כי הוא מרמז שיהלומים סינתטיים נוצרים בסביבה טבעית, בדומה לפנינים מתורבתות.

 

מעבדה לייצור יהלומים סינתטיים של scio diamond
צילום:Scio Diamond Technology Corporation

 

גם הוועדה לערנות תכשיטנים (Jewelers Vigilance Committee) מתנגדת למינוח זה. משלחת מטעם הארגון אף טסה במיוחד לוושינגטון הבירה, כדי להציג את עמדתה של תעשיית התכשיטים, לפיה ההגדרה “מתורבתים” עלולה לבלבל ולפגוע באמון הצרכן.

 

ססיליה גרדנר (Cecilia Gardner), שכיהנה כנשיאת ה-JVC במשך 18 שנה, אמרה כי “נשאלתי שוב ושוב אם הבטחה כללית של ספקים אמורה להספיק לקמעונאי שמוכר תכשיטים, ולאחר מכן מגלה כי שובצו בהם יהלומים סינתטיים. התשובה שלי זהה לזו שנתתי ב-18 השנים האחרונות – לא. ההגנה היחידה היא תכנית להבטחת איכות. יהלומים סינתטיים הם עדיין חלק קטן מהשוק, אך חלקם גדל, והסוגיה מטופלת על ידי ארגוני היהלומים הבינלאומיים”.

 

מבוסס על מאמר מאת אברהם דיין, שפורסם ב-Rough& Polished. למאמר המלא לחצו כאן

 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך