דלג לתוכן המרכזי
מכון יהלומים ישראלי
the israel diamond industry logo

השקעות אחראיות: ענף היהלומים לפני כולם

מגוון יוזמות מחזקות את מוניטין הענף, כמוביל בתרומה לסביבה ולקהילה
דה בירס יהלומים הסביבה
צילום: De Beers

בסוף חודש יוני, חברת היהלומים לוקרה (Lucara), המפעילה את מכרה קארווה (Karowe) בבוצוואנה, פרסמה את “דוח הקיימות” השנתי התשיעי שלה. זו היתה תזכורת נוספת לכך שענף היהלומים מעורב מזה שנים ביוזמות של השקעות אחראיות (ESG) לשמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי, עוד הרבה לפני שהן נכנסו לאופנה. הדוח של לוקרה משרטט את האופן שבו חברת הכרייה הבינונית בגודלה, פועלת לצמצום השפעת פעילותה על הסביבה, ולמקסום התעסוקה המקומית והתועלת החברתית, בקהילות שבהן היא פועלת. 

 

יהלום לוקרה לולו אנגולה
צילום: Lucara

השקעות אחראיות (WSG) הן כלי לאומדן “המודעות הקולקטיבית” של חברה או תעשייה לסוגיות חברתיות, סביבתיות ותאגידיות. היוזמה הוקמה כקריטריון טכני להשקעות אחראיות, על ידי האו”ם לפני כשני עשורים. עם זאת, לאחרונה נעשה שימוש בה שימוש פחות פורמלי, לתיאור יוזמות ומאמצים כלליים בתחומים של “אחריות” או “קיימות”, מצד חברות ותעשיות, כקונספט שזוכה לפופולריות הולכת וגוברת. 

 

נושא ההשקעות האחראיות עולה לכותרות בתעשיות שונות בכל העולם, ותעשיית היהלומים תרמה את חלקה לקידום נהלים עסקיים אחראיים לאורך שרשרת האספקה, כולל מפיקות יהלומים, לוטשים וסיטונאים, וקמעונאים. 

 

מן הצד של חברות הכרייה, דה בירס (De Beers) מקדמת יוזמה ללכידת ואחסון פחמן דו-חמצני, בעזרת שיירים מסלעי קימברליט, באתרי כריית יהלומים. התהליך התגלה לפני כחמש שנים על ידי דה בירס, בשיתוף מוסדות אקדמיים שונים, שבדקו את הפעילות באתרי הכרייה מטרתה של דה בירס, בסופו של דבר, היא להפוך למסחרי את הפרויקט, שממותג כ-“CarbonVault” (כספת פחמן). תיאורטית, הוא עשוי להוביל למאזן פחמן נייטרלי, או אפילו שלילי, בפעילויות לכריית יהלומים.

 

משאית בלילה במכרה ונשיה של דה בירס
צילום: De Beers

הבעלים של דה בירס, קונגלומרט הכרייה אנגלו אמריקן (Anglo American), מובילה שינוי באמצעות פיתוח משאיות הובלה מונעות מימן, שאותן היא מתכננת להשיק מסחרית ב-2024, במכרה פלטינה בדרום אפריקה. בסופו של דבר, הטכנולוגיה תשמש גם אתרים לכריית יהלומים. אנגלו אמריקן, חברת הכרייה המגוונת השלישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, מתכננת להגיע למאזן פחמן נייטרלי עד שנת 2040.

 

יהלומי מעבדה מהווים כיום רק חלקיק מהיצע תכשיטי היהלומים העולמי, אולם יצרניות יהלומי המעבדה משתמשות בעיקר באנרגיה מתחדשת במפעלי הייצור שלהם, או לפחות מתכננות לעשות זאת בעתיד הקרוב. חברת WD Lab Grown Diamonds הייתה הראשונה בתחום לקבל תעודת “תקן ליהלומים ברי-קיימא”, מגוף צד שלישי בשם SCS Global Services, בחודש פברואר.

 

ייצור יהלומי מעבדה סינתטיים
צילום: Lightbox Jewelry

מצד הלוטשים והסיטונאים, חברת טכנולוגיות היהלומים שרין (Sarine) ממנפת את ההתקדמות שרשמה, כדי לעקוב אחר יהלומים באופן אמין, מהמכרה עד השוק. יוזמת “Diamond Journey” (“מסע היהלומים”) של שרין, שהושקה ב-2019, נעזרת במערכת מיפוי תכלילים קניינית, ובנתונים נוספים, כדי להעניק לכל יהלום מעין “תעודת זהות”, המאפשרת לעקוב אחריו לאורך שרשרת האספקה, בעזרת “מערכת מאובטחת מבוססת ענן”. יוזמות מסוג זה, למעקב אחר יהלומים, מאפשרות לקמעונאים ולצרכנים לרכש יהלומים באופן אמין מחברות כרייה או יצרנים ספציפיים, שפעילותם מתאימה לערכים שלהם.

 

בצד הקמעונאי, בשנת 2019, ענקית התכשיטים טיפאני ושות’ (Tiffany & Co) החלה למסור “מידע על מקור גיאוגרפי”, על כל יהלום במשקל 0.18 קרט ומעלה, והפכה לחברת התכשיטים הגדולה הראשונה שעושה זאת באופן גורף. במקביל, טיפאני התחייבה לא לרכוש יהלומים ממקורות לא ידועים. בשנה שעברה, טיפאני החלה גם לספק את ה–craftsmanship journey (“מסע אומנות”) של היהלומים שלה, כולל מידע היכן לוטשו.  

 

טיפאני תכשיטים ניו יורק
צילום: littleny

גם חברת התכשיטים הגדולה בארה”ב, סיגנט (Signet Jewelers) – הבעלים של זיילס (Zales), קיי (Kay) וג’יימס אלן (James Allen) – מציינת בגאווה כי מחצית מדירקטוריון החברה מורכב מנשים, וכי מעל מ-40% מתפקידי ההנהלה הבכירה בחברה מאוישים על ידי נשים. כמו כמו כן, כ-82% מכוח העבודה של החברה עונה לדרישות של גיוון מגדרי או אתני. ענקית התכשיטים אף הודיעה כי תעלה בשנה הבאה את שכר המינימום בחברה ל-15 דולר לשעה. זאת, לעומת שכר המינימום הפדרלי בארה”ב, שעומד על 7.25 דולר בלבד. 

 

מאת פול זימניסקי 

 

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך