מרטין רפפורט יצא במאמר מקיף על תעשיית היהלומים הסינתטיים ותעשיית היהלומים הטבעיים. המאמר מתייחס לסוגיות שונות הקשורות לסינתטיים, כמו ערכם הכספי, כמה אפשר להרוויח במכירתם, פלח השוק שאליו הם פונים, משבר הזהות של ענף היהלומים הטבעיים, ועוד. רפפורט מסיים עם שלל המלצות לטיפול בנושא. לפניכם המאמר המלא, באדיבות מרטין רפפורט.
היהלומים הסינתטיים מהווים איום של ממש על ענף היהלומים הטבעיים. הם הרבה יותר מאשר מוצר מתחרה כגון אבני חן, פנינים או תכשיטי זהב. הם מוצר חלופי.
המשווקים שלהם קוראים בראש חוצות: אל תקנו יהלומים טבעיים, קנו יהלומים סינתטיים משום שהם אתיים יותר. זולים יותר. הם בונים את שוק היהלומים הסינתטיים באמצעות הריסתו של שוק היהלומים הטבעיים.
ענף היהלומים הטבעיים מבולבל ומפוחד. מערכת הפצת היהלומים שלנו נתונה במתקפה חסרת רחמים, כשהקמעונאים נאלצים להתאים את מחיריהם למחירים הנמוכים יותר שמציעים המוכרים במערכת ההפצה המקוונת, שעלויות התפעול שלה נמוכות יותר.
יתרה על כך, הספקים משתמשים באינטרנט כדי למכור ישירות לצרכנים, כשהם מדלגים בדרך על הקמעונאים. התחרות מפחידה, שולי הרווח נמוכים ואנשים נוטשים את הענף.
לא רק ההפצה היא הבעיה. היהלומים הטבעיים עצמם נתונים במתקפה ישירה. מוכרי הסינתטיים יוצאים במסעי שיווק ויחסי ציבור, כדי לשכנע את הצרכנים שהיהלומים הטבעיים רעים. לטענתם, היהלומים הטבעיים משחיתים את כדור הארץ וכופים עבודת ילדים. הם משחיתים את המוניטין של היהלומים ושל הענף שלנו בתודעתו של הצרכן.
משבר זהות
הענף שלנו עובר משבר זהות. האם הסינתטיים אתיים יותר? האם הם מוצר טוב? האם עלינו למכור סינתטיים? אם כולנו נמכור סינתטיים, מה זה אומר עלינו ועל היהלומים הטבעיים שלנו?
מסע השיווק של הסינתטיים אינם אלא קצה הקרחון. מה שקורה באמת הוא ניסיון לגנוב את הזהות של היהלומים הטבעיים ולשנות את הסיבה הגורמת לאנשים לקנות יהלומים.
משווקי הסינתטיים לא אומרים: "קנו סינתטיים משום שהם יפים יותר, נוצצים יותר או מלוטשים היטב". הם אומרים: "קנו סינתטיים משום שהם אותו הדבר כמו יהלומים טבעיים, אולם האתיקה שלהם טובה יותר והמחירים נמוכים יותר". הם נכנסים לנו מתחת לעור בניסיונם ללכוד את הרעיון העומד מאחורי היהלומים הטבעיים וההבטחה הגלומה בו.
הסינתטיים הם פרזיטים המתעלקים על המסר השיווקי לפיו יהלומים טבעיים יקרי-המציאות הם המתנה האחת שאין שנייה לה להבעת אהבה ומחויבות.
הסינתטיים מנסים לגנוב את "חלום היהלומים". אין להם מסר משל עצמם. הסינתטיים אינם אתיים יותר (1). הם לא תורמים לפיתוח יציבות כלכלית במדינות מתפתחות. והחשוב מכל אין להם ערך כשלעצמם.
מחירי הסינתטיים
אחד הנימוקים החזקים של מוכרי הסינתטיים הוא שהיהלומים הסינתטיים והיהלומים הטבעיים הם "בדיוק אותו הדבר" (2). אולם, טיעון זה אינו נכון.
לאספקה של יהלומים סינתטיים אין מגבלה טבעית. ניתן להפיק אותם בכמות בלתי מוגבלת, ולייצר אותם כל עוד הם נושאים רווח. כיוון שהשוק תחרותי, יעלו הכמויות ותגבר האספקה של היהלומים הסינתטיים עד שייוותר פער קטנטן בלבד בין עלויות הייצור למחיר המכירה. המחיר הסיטונאי (B2B) של הסינתטיים מוגבל לעלויות הייצור פלוס רווח הפצה קטן.
עלויות הייצור של היהלומים הסינתטיים הולכות ופוחתות (כיום: כ-300-500 דולר לקרט). את ההתקדמות הטכנולוגית בייצור הסינתטיים דוחפות ממשלות וחברות עסקיות, המעוניינות לפתח קשת רחבה של טכנולוגיות עתידיות לייצור יהלומים סינתטיים, שאין שום קשר בינם לבין תכשיטים. למשל, שבבים של יהלומים סינתטיים למחשבים קוונטיים, לייזר פחמן דו-חמצני בהספק גבוה, ואפילו יישומים ביולוגיים במימון מחלקת ההגנה של ארצות הברית (3). מימון נרחב של פיתוחים כגון אלה ייצור טכנולוגיה חדשה שתפחית עוד יותר את עלויות הייצור של הסינתטיים. חוק מור (Moore's law) על סטרואידים.
כמו כן יש בסין עשרות אלפי מכונות HPHT (לחץ גבוה חום גבוה) שעוברות מייצור יהלומים סינתטיים לייצור גלם סינתטי לנוי. ובל נשכח מה קרה לאמרלד, הרובי והספיר הסינתטיים: מחיריהם צללו כשהאספקה גדלה בעקבות ייצור בלתי מוגבל.
מכל הסיבות דלעיל, הגיוני ומציאותי לחזות, שבשנים הקרובות תחול ירידה משמעותית במחירי היהלומים הסינתטיים. למעשה, על פי דו"חות אחדים, ברבעון האחרון לבדו נפל המחיר של קרט סינתטי ביותר מ-20% .
לעומת זאת, אספקת היהלומים הטבעיים – בעיקר היהלומים הגדולים היקרים – מוגבלת בהתאם לתפוצתם בטבע. אי אפשר פשוט לשלוף אותם החוצה. המחירים של היהלומים הטבעיים מבוססים על הנדירות שלהם ועל כן, מחירו של היהלום עולה ככל שהוא גדול יותר ואיכותו טובה יותר. ככל שהוא נדיר יותר, כך הוא יקר יותר.
ערכי הסינתטיים
תכשיטנים, השוקלים מכירה של טבעות אירוסין משובצות ביהלומים סינתטיים, חייבים להביא בחשבון את ההשלכות של מה שיקרה כאשר הלקוחה תחזור בעוד שנים אחדות ותגלה, שהיהלום בשווי של 30,000 דולר שווה עכשיו 3,000 או 300 דולר. מה תוכל לומר? מה תעשה? האם נראה לך שהלקוחה תסמוך עליך שוב אי פעם בעתיד? האם נראה לך שהיא תקנה בעתיד יהלום כלשהו, סינתטי או טבעי, ממך או ממישהו אחר?
איש אינו מספר לצרכנים על הערך הכספי ההולך ופוחת של היהלומים הסינתטיים. התכשיטנים מציגים את היהלומים כמוצר שמחירו נמוך בהשוואה למחיריהם של היהלומים הטבעיים, על אף שלא ניתן להשוות ביניהם בכל הנוגע לשימור הערך. תכשיטנים וחברות תכשיטים אלה מוליכים שולל את הצרכנים, החושבים שהם קונים יהלום השומר על ערכו כמו היהלום הטבעי. כך גונבים את הדעת ואת "האתיקה" של כל דור המילניום.
למרבה הצער, הענף שלנו מנצל את המוניטין של היהלומים הטבעיים. אנחנו הורסים את השם הטוב של היהלומים כשומרי ערך, כדי לזכות ברווחים לטווח קצר המתקבלים ממכירת היהלומים הסינתטיים. מזעזע לראות כה רבים בענף שלנו המעוניינים לעשות סיבוב על הלקוחות, מבלי ליידע אותם לירידת הערך הצפויה של היהלומים הסינתטיים.
חלום היהלומים
מהו, אם כן, חלום היהלומים? מדוע אנשים קונים יהלומים? מהי ההבטחה הגלומה ביהלומים?
בואו נדבר על טבעות אירוסין משובצות ביהלומים. כאשר גבר מעניק יהלום לאשה (4) הוא מביע משהו שהוא מעבר למחווה הפיזית של הענקת מוצר, בדיוק כשם שכאשר זוג מתחייב למערכת יחסים, קורה ביניהם משהו שהוא מעבר לחוויית טינדר חד פעמית.
אנו מעוניינים לרומם את הקשר הפיזי שלנו באמצעות שילוב רגשות עזים במערכת יחסים רוחנית. אנו רוצים לעשות אהבה, לא רק סקס. טבעת האירוסין המשובצת ביהלום היא מתנה רגשית ורוחנית, ההופכת את היהלום הפיזי למבע של מחויבות לאהבה נצחית.
הסמליות האוניברסאלית שבהענקת טבעת האירוסין דומה למשמעות שנושאת טבעת הנישואין, השווה הרבה יותר ממשקלה בזהב. בערכה של טבעת הנישואין גלומה ההשקעה הרוחנית והרגשית של בני הזוג. כך גם באשר לטבעת האירוסין.
בעבור נשים צעירות רבות, חלום היהלום הוא הביטוי למשאלתן להתאהב בבוא העת. בבוא היום המיוחל, יגיע אליה נסיך חלומותיה, ויבקש ממנה להינשא לו, כשהוא מעניק לה טבעת יהלום, חותם אהבתם. היא חולמת על היום המאושר מגיל צעיר – 10 , אולי 12 -והחלום נמשך שנה אחרי שנה לאורך כל ימי חייה. גם אחרי שנישאה היא תתבונן בטבעת היהלום מדי יום, נזכרת באהבה שהיא מייצגת.
טבעת האירוסין היא הבסיס לביקוש יהלומים. הגבר אינו מעניק טבעת אירוסין רק משום שהיא נוצצת. הוא מעניק לזוגתו הרבה יותר ממוצר פיזי. הוא מעניק לה את הבטחתו להיות שם בשבילה, כל ימי חייה.
בטקסט לעיל אנו מדברים על גברים ונשים, ועם זאת אנו מביאים בחשבון זוגות להט"בים רבים בעלי יחסים מגדריים שונים.
ערך הערכים
המסחר ביהלומים הטבעיים עושה עוול לעצמו כשהוא מקדם את שיווק היהלומים באמצעות המחיר. אם הדבר החשוב ביותר ביהלום הוא המחיר שלו, מדוע שהגבר לא יעניק לאשה מזומן? סוחרי יהלומים רבים אינם יודעים איך לשווק את הערך הרגשי שביהלום, ובמקום זאת הם מוכרים מחיר הנחה. סביר להניח, שחברות אלה יאבדו את חלקן בשוק לטובת משווקי יהלומים סינתטיים.
האשה המקבלת יהלום לא רוצה להסתפק במחיר היא רוצה ערך. היא לא רוצה עסקת-סחר. היא רוצה שמערכת היחסים עם האהוב שלה תהיה יותר מאשר עסקת מכר. היא רוצה שהגבר ייתן לה משהו בעל ערך, משום שהיא רואה בערכו של היהלום בבואה של ערכה היא. היא רוצה לחשוב, "הוא כל כך כל כך אוהב אותי, הוא בזבז עליי כל כך הרבה כסף". מובן, שהיא רוצה את היהלום הגדול ביותר והטוב ביותר שהם יוכלו להשיג בעבור כספם, אולם חשוב מכך היא רוצה שהוא יראה לה את אהבתו באמצעות רכישת משהו – יקר. משהו שאין לו שום שימוש אחר מלבד לגרום לה להרגיש טוב ולחוש בטוחה – באהבתו.
עקב אכילס של היהלומים הסינתטיים הוא שאין אפשרות לשמור על ערכם, זאת בשעה שמרכיב חשוב בחלום היהלומים הוא הרעיון שלמתנה המוענקת לאשה יש ערך והיא תישאר בעלת ערך לנצח. זה מה שהיא חושבת ולזה היא מצפה. עוול גדול גורמת העובדה שאיש אינו מספר לאשה על ירידה הערך הצפויה של היהלום הסינתטי שלה.
חלום היהלומים מכיל בחובו הבטחה לאהבת אמת, המבוססת על רגשות אמת, הבאים לידי ביטוי ביהלום אמיתי השומר על ערך אמיתי. חלום היהלומים אינו עוסק בטכנולוגיה קרה, בציון חגיגי לעסקה כספית או ביהלום סינתטי שאינו שומר על ערכו. אין דבר כזה שקוראים לו חלום היהלום הסינתטי.
רווחי הסינתטיים
על פי המחקר שערכנו, יכולים הקמעונאים לגזור רווחים נאים ממכירתם של היהלומים הסינתטיים. בטבלה 1 ניתן לראות מחירים סיטונאיים (B2B) וקמעונאיים (B2C) של יהלומים טבעיים ושל יהלומים סינתטיים. בטבלה 2 אנו מדגימים את הניתוח של מחירי היהלומים הטבעיים והסינתטיים על פי מחירון רפפורט. בהדגמה השתמשנו בפרמטרים כדלקמן: Triple-Ex במשקל של קרט אחד, צבע G, ניקיון VS2, איכות ליטושfine .
בהתבסס על מחירים מקוונים B2B ל-B2C, הרווח ברוטו עבור קרט אחד של אבן יהלום סינתטי בצבע G, ניקיון VS2 הוא 50% לעומת 13% בלבד עבור יהלום טבעי. הפער גדול משמעותית באבנים קטנות יותר. למשל, הרווח של יהלום סינתטי במשקל של 0.30 קרט יעמוד על 105% בהשוואה ל- 29% ביהלום טבעי. לא רק שזול יותר להשיג יהלומים סינתטיים (69%- במחירי B2B), ושקל יותר למכור אותן (50%- במחירי B2B) – אלא שהם גם הרבה יותר רווחיים ברמה הקמעונאית. המחיר והרווח של היהלומים הסינתטיים הורגים את היהלומים הטבעיים.
אחת הסיבות לכך היא שהקמעונאים לא מגלגלים את העלות הנמוכה יותר של היהלומים הסינתטיים ברמת ה-B2B לצרכנים. הם מתמחרים את היהלומים הסינתטיים בהשוואה ליהלומים הטבעיים, וגורמים לצרכנים לחשוב שהשיגו עסקה טובה. אחת משאלות המפתח היא, אם ייקור המוצר יחזיק מעמד עם גבור התחרות ברמת ה-B2C, שתגרום לירידה במחירי ה-B2B. שאלה אחרת היא, אם חנויות הרחוב יכולות להשיג עלייה משמעותית ברווחיות של היהלומים הטבעיים, הודות ליכולתן לספק שירותים המקנים להן ערך מוסף ומבדלים את ערכם של היהלומים הטבעיים.
נוכח המחירים הנוכחיים ומבנה הרווח של היהלומים הסינתטיים, קשה לקמעונאים להתעלם מהאטרקטיביות שלהם בטווח הקצר. יש לראות לאן מתפתחת המגמה. עם ההשפעה על השוק של הופעתה של טכנולוגיה חדשה ועליית האספקה, תחול ירידה משמעותית במחירי ה-B2B. התחרותיות, בעיקר המקוונת, תניע ירידה במחיריהם של הסינתטיים וברווחיות שלהם ברמת ה-B2C. היהלומים הסינתטיים יימכרו בשוק במגמת ירידה, עם תחרות מחירים נמשכת.
אין ספק, שפיתויים קצרי-טווח יעודדו קמעונאים רבים למכור יהלומים סינתטיים יקרים. מה הם יאמרו ללקוחות שלהם כאשר יקרה ליהלומים הסינתטיים מה שקרה לאמרלד, הרובי והספיר הסינתטיים? כולנו בענף היהלומים מתמודדים עם האתגר האתי: רווחיות לטווח הקצר לעומת יושרה לטווח הארוך. ליאונרדו דיקפריו הוא שחקן גדול, והטיטניק היא אנייה גדולה. אולם האם עלינו לשקוע במצולות ביחד עם הטיטניק של ליאונרדו?
מלס סינתטי ותכשיטי אופנה
התייחסנו עד כה לטבעות אירוסין יקרות ולחלום היהלומים. אולם מה עם מלס סינתטי והשוק של תכשיטי אופנה לא יקרים?
הדאגה המרכזית שלנו בעניין חוסר היציבות של הערך הכספי של היהלומים הסינתטיים היקרים אינה רלוונטית לשוק תכשיטי האופנה הלא יקרים. דה בירס קבעה מחיר של 800 דולר לקרט ברמת ה-B2C עבור יהלומים סינתטיים מלוטשים בגודל של עד קרט אחד. אם נניח, שעלויות הייצור של הגלם עומדות על כ-300 דולר לקרט, על התמחור להביא בחשבון רק את עלויות הליטוש, השיווק וההפצה לצרכנים. יתרה על כך, הצרכן של תכשיטי האופנה הלא יקרים לא יתרגש מירידת מחיריהם גם אם תחול נפילה משמעותית במחירי המלס. אנחנו לא מדברים על השקעה רגשית בטבעת אירוסין שמחירה 5000 דולר ומעלה.
בשעה שתכשיטים ברמה גבוהה ומותגי שעונים ימשיכו לרכוש רק יהלומי מלס טבעיים באיכות גבוהה, השוק של המלס הטבעי באיכויות בינוניות ונמוכות, יימצא תחת לחץ מתמשך. הלחץ התחרותי של המלס הסינתטי יגבר עם הירידה הנמשכת במחירי היהלומים הסינתטיים הודות לפיתוחים טכנולוגיים וייצור הולך וגדל של גלם המגיע מיצרני HPHT בסין. בהיעדר שיווק אגרסיבי מצדו של איגוד מפיקי הגלם (DPA – Diamonds Producers Association) לא יתנו רוכשי תכשיטי היהלומים דעתם על כך אם התכשיטים משובצים ביהלומים סינתטיים או טבעיים. המראה הוא הקובע.
אם היהלומים הסינתטיים יהיו בסופו של דבר מאוד מאוד זולים, אולי נראה מובחנות בביקוש למלס טבעי. בינתיים, המאבק על המובחנות באיכויות הנמוכות של המלס הטבעי נראה אבוד. המלס הטבעי לא מקבל תמיכה שיווקית. להיפך, המשווקים, כולל דה בירס, תומכים במלס סינתטי בגדלים של עד קרט אחד לשיבוץ בתכשיטי אופנה. בהיעדר מובחנות שיווקית והקשיים הקיצוניים הכרוכים בבדיקות מתמידות של מלס טבעי בתכשיטים לא יקרים, סביר להניח שיחול מיזוג בין שוקי המלס הסינתטי והטבעי. חבילות מעורבות של יהלומים סינתטיים ויהלומים טבעיים יהפכו לנורמה. אם לצרכן לא אכפת, מדוע שהקמעונאים או הסוחרים ישברו את הראש?
יצרני תכשיטים באיכות גבוהה המשתמשים במלס לשיבוץ היקפי או שיבוץ מיקרו-פאווה או שיבוצים אחרים יצטרכו לדאוג לבקרות קפדניות לאורך שרשרת האספקה לשם הבטחת עקביות באספקת יהלומים טבעיים המיועדים למוצרים שלהם. באופן כללי, אנו מצפים להקפדה הולכת וגוברת של הבקרה בשרשרת האספקה לתכשיטים באיכות גבוהה. אחד התחומים העשויים להרוויח מהבלבול הוא שוק יהלומי המלס הממוחזרים, העשוי לשגשג לאור ההדגש הגובר והולך על האתיקה של התכשיטים שמקורם בספקי הסינתטיים.
המלצות
חשוב להכיר בכך, שעל פי המדיניות של ה-FTC האמריקאי (US Federal Trade Commission), היצע נרחב של מוצרים ושירותים משרת היטב את טובתם של הצרכנים. משום כך, הכשרת מכירתם של היהלומים הסינתטיים מתאימה למדיניות ה-FTC, בתנאי שיש גילוי נאות מלא על טיבו של המוצר.
למרבה הצער, ה-FTC והארגונים הענפיים שלנו (5) לא מצליחים בדרישותיהם לגילוי נאות מלא של היהלומים הסינתטיים.
1. יש לדווח לצרכנים ש"המחירים של יהלומים מגודלי מעבדה נתונים בסיכון גבוה לירידת מחירים כתוצאה מכך שניתן לייצרם בכמויות בלתי מוגבלות. המחירים של יהלומים מגודלי מעבדה יכולים להיות שונים משמעותית ממחיריהם של היהלומים הטבעיים, המבוססים על נדירות הקשורה לגודל ולאיכות היהלומים."
2. כיוון שה-FTC קבע שיהלומים סינתטיים ויהלומים טבעיים הם "יהלומים", יש להתייחס לאלה ולאלה באופן זהה בכל הנוגע לטיפולים. אין שום הצדקה להוצאת היהלומים הסינתטיים מחובת הגילוי הנאות בכל הנוגע לטיפולים. ברגע שהיהלום הסינתטי יוצא ממתקני ה-HPHT או ה-CVD, חלה חובת הגילוי על כל טיפול אחר שנעשה בו, ויש ללוותו בהודעה: "יהלום מגודל מעבדה מטופל". אין זה הוגן להטיל את חובת הגילוי הנאות של הטיפולים על יהלומים טבעיים בלבד, ולפטור מכך את היהלומים הסינתטיים.
3. ה-FTC חייב לחקור את ההתחייבויות של חברות יהלומים סינתטיים ה"מבטיחות את ערך היהלום שלך". התחייבויות כגון אלה מדרבנות קניות נוספות של יהלומים סינתטיים. הן אינן מבטיחות את הערך או את המחיר ששולם עבור היהלומים. יתרה על כך, יש להסיר מאתרי האינטרנט את הצהרותיהם של לאונרדו דיקפריו ואחרים המתייחסים אל יהלומים סינתטיים כאל "יהלומים אמיתיים".
4. יש לברך את איגוד מפיקי הגלם (DPA) על המחקר החשוב "ההשפעות הסוציו-אקונומיות והסביבתיות של כריית יהלומים רחבת היקף" (6). ועם זאת, על האיגוד להגן בעצמו על שוק היהלומים הטבעיים הגדולים, במיוחד שוק טבעות האירוסין. האיגוד חייב להדגיש את הבידול בין היהלומים הטבעיים והסינתטיים בנושא שימור ערך היהלום. על הצרכנים לדעת שיהלומים סינתטיים אינם משמרים את ערכם משום שכמויות האספקה שלהם בלתי מוגבלות.
5. ארגוני יהלומים ענפיים חייבים להתייחס לנושא של יהלומי מלס שאי אפשר לבדוק אותם בגלל הגודל הקטן, הצבע, הגוון והערך הנמוך. יש להטיל חובת גילוי נאות מלא על חבילות מעורבות של יהלומים סינתטיים וטבעיים או חבילות שלא נבדקו.
6. ענף היהלומים חייב במאמצים נוספים כדי לשלול קיומם של "יהלומים בספק" בערוץ האספקה. יצרני היהלומים הסינתטיים נושפים כל העת בעורפנו בטענות על מקורות בלתי מקובלים. הסתמכות על תהליך קימברלי להבטחת הלגיטימיות של היהלומים שוב אינה נחשבת למספקת או מקובלת. יש לדרבן וליצור ללא דיחוי מערך חדש של תיעוד מקור המבטיח את האתיקה של שרשרת האספקה. יש להוציא ממעגל הסחר הלגיטימי חברות ופרטים שאינם מקפידים על האתיקה.
לסיכום
יהלומים סינתטיים מאיימים על היושרה של הסחר ביהלומים טבעיים באמצעות קידום מכירות של יהלומים סינתטיים יקרים מבלי לחשוף את העובדה שאי אפשר להבטיח שמירה על ערכם של היהלומים הסינתטיים. יש הטעיה של הצרכנים בנוגע לערך של היהלומים הסינתטיים בטווחים הבינוני והארוך. בהיעדר גילוי נאות מלא והוגן סביר להניח שברגע שהצרכנים יגלו את בעיית "השמירה על הערך", הם לא ישובו לגלות עניין ברכישת יהלומים כלשהם, לרבות יהלומים טבעיים.
כאשר דור המילניום יגיע לגיל הנישואין, אנו עלולים לאבד דור שלם של צרכני יהלומים בגלל הכשלון שלנו לייצר מובחנות בין יהלומים טבעיים ליהלומים סינתטיים, בהתבסס על שמירת הערך ומרכיבים אחרים. יש צורך בל ישוער במיקוד שיווקי טוב יותר ביתרונות של היהלומים הטבעיים בהשוואה ליהלומים הסינתטיים.
נראה שהפסדנו את הקרב בשדה יהלומי המלס באיכות נמוכה. היתרונות של יהלומים טבעיים המשובצים בתכשיטי אופנה לא יקרים אינם ברורים. אצל Swarovski , Diamond Foundry ואחרים אנו רואים יותר ויותר מאמצים שיווקיים למיתוג ומכירת תכשיטי יהלומים סינתטיים. שום דבר דומה לא קורה בשדה היהלומים הטבעיים.
כולנו בענף היהלומים מתמודדים עם דילמה אתית: האם עלינו למכור יהלומים סינתטיים או להימנע ממכירתם? גם אם יהיה גילוי מלא בנוגע לשמירת הערך, עדיין תהיה לנו בעיה בהתמודדות עם לקוחות שיחזרו בעוד שנים אחדות עם יהלומים סינתטיים חסרי ערך.
כדי להעיר או להציע, אנא בקרו ב-library.rapaport.news/synthetics
מאת מרטין רפפורט
המאמר הינו תרגום מאנגלית – המאמר המקורי באנגלית הוא הקובע
(1) ר' דו"ח מאת Trucost ESG Analysis :
א. יהלומים טבעיים מייצרים פליטה ממוצעת של 160 ק"ג דו תחמוצת הפחמן לקרט מלוטש בהשוואה ל- 511
ק"ג שמייצרים יהלומים שגודלו במעבדה – למעלה מפי שלושה.
ב. הדו"ח כולל מידע נוסף על היתרונות האתיים של יהלומים טבעיים.
(2) "יהלומים מגודלי מעבדה הם בדיוק אותו הדבר כמו יהלומים שיצאו מהמכרה" – אתר האינטרנט של New Dawn Diamonds (newdawndiamonds.com)
(3) "Quantum-assisted Nano-imaging of Living Organism Is a First". darpa.mil/news-events/2013-05-02
(4) בטקסט לעיל אנו מדברים על גברים ונשים, ועם זאת אנו מביאים בחשבון זוגות להט"בים רבים בעלי יחסים מגדריים שונים.
(5) הארגונים הענפיים כוללים את: Jewelers of America (JA), the American Gem Society (AGS), the Diamond Dealers Club (DDC), the Diamond Manufacturers & Importers Association of America (DMIA), the World Federation of Diamond Bourses (WFDB), the International Diamond Manufacturers Association (IDMA), and the World Jewellery Confederation (CIBJO)
(6) diamondproducers.com/app/uploads/2019/05/Trucost_Socioeconomic_and_Environmental_Impact_of_Large-Scale_Diamond_Mining.pdf
