התנאים בתעשיית היהלומים תוארו לאחרונה כ"משבר". בכמה מענפי התעשייה נשמעו אנקדוטות כי "אין עסקים", וכן כי "אין ביקוש" לקטגוריות יהלומים מסוימות. נציג של קבוצת יצרני יהלומים בהודו אמר לאחרונה כי ה"מיתון" הנוכחי "גרוע מזה שנרשם ב-2008-2009", בשנות המשבר הכלכלי העולמי.
מכירות יהלומי הגלם של דה בירס (De Beers) רשמו בחודש יוני ירידה שנתית של 17% לעומת החודש המקביל אשתקד. המכירות של אלרוסה (Alrosa) ירדו בתקופה זו ב-33%. על פי מחירון יהלומי הגלם העולמי של זימניסקי, מחירי יהלומי הגלם ירדו עד ה-20 ביולי השנה ב-2.3%, ומצויים כעת ברמתם הנמוכה ביותר ב-52 השבועות האחרונים.
האתגרים בתעשייה מובנים, ונכתב עליהם לא פעם: מלאי גדול בשרשרת האספקה, צמצום המינוף של לוטשי יהלומים, אשראי מצומצם ליצרני יהלומים, אי-ודאות בנוגע למידת ההצלחה בשוק של תכשיטים המשובצים ביהלומי מעבדה, וסנטימנט חלש במורד הערוץ, הקשור גם לגורמים מקרו-כלכליים וגיאו-פוליטיים.
נכון ל-18 ביולי, החברה-האם של דה בירס, אנגלו אמריקן (Anglo American), צמצמה את תחזית הפקת היהלומים השנתית ב-2019 לכ-31 מיליון קרט, לעומת טווח קודם של 31-33 מיליון קרט. עם זאת, גם אם היה מגיע לקצה העליון של הטווח הקודם, נפח ההפקה של דה בירס צפוי היה לרשום ירידה שנתית של 8%, כי יושפע באופן בלתי נמנע מסגירתם של המכרות ויקטור (Victor), וורספוד (Voorspoed) ואליזבת ביי (Elizabeth Bay). בנוסף, תזמון המעבר לכרייה תת-קרקעית בוונשיה (Venetia) צמצם עוד את נפח הכרייה השנתי.
ניתן אמנם לטעון שלתחזית הכרייה העדכנית יש השפעה זניחה על נפח הכרייה הגלובלי השנתי, המוערך השנה בכ-143 מיליון קרט, אולם זוהי תזכורת חשובה לכך שהתעשייה פועלת מיוזמתה כדי להגן על עצמה. עם פרסום ההודעה, הבהירה דה בירס כי צמצום נפח הכרייה המתוכנן הוא אסטרטגי מטבעו, וזאת "בתגובה להיחלשות תנאי המסחר", בשעה שהחברה "ממשיכה לכרות בהתאם לביקוש בשוק".
לטווח ארוך, הפקת יהלומי הגלם העולמית צפויה על פי ההערכות לרדת מדי שנה, עד שנת 2021 לפחות. זה אמור לסייע לתעשייה להתמודד עם הסביבה המאתגרת הנוכחית. בנוסף, למרות החשש בנוגע למצבה של תעשיית הליטוש, המלאי באמצע הערוץ ממשיך לרדת בהתאם להערכות, ומתקרב לרמות רגילות יותר (ראו גרף 2).
עתיד הביקוש הצרכני העולמי ליהלומים מצוי באי-ודאות, בשל השפעת המקרו הפוטנציאלית של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, ההפגנות בהונג קונג, המתחים עם איראן, הברקזיט בבריטניה, מחאת האפודים הצהובים בצרפת, שיעורי הריבית השלילית באירופה ועוד. ועם זאת, גם אם הצמיחה אינה גבוהה, היא עדיין נראית חיובית. חברת התכשיטים הגדולה בעולם, טיפאני ושות' (Tiffany & Co), עשויה לתת רמז למצבו של השוק העולמי, כאשר פרסמה תחזית לעלייה של "אחוז חד-ספרתי נמוך" במכירות בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2020.
ארה"ב – שוק הצרכנות הגדול ביותר של התעשייה, עם כ-50% מכלל מכירות תכשיטי היהלומים בעולם – ממשיכה ליהנות ממצבו של שוק המניות, שמצוי בשיא של כל הזמנים, אשר תומך בסנטימנט הצרכני החשוב מאי פעם. ב-16 ביולי, משרד המסחר האמריקאי מסר כי המכירות הקמעונאיות בחודש יוני (כולל תכשיטים) רשמו עלייה חודשית של 0.4%, בנתון טוב יותר מהתחזיות של רבים מהכלכלנים. עד כה השנה, עלו המכירות הקמעונאיות בארה"ב בשיעור שנתי של 3.4%.
בנתון שאולי נראה מנוגד לאינטואיציה של מי שקרא את הפסקה האחרונה, השווקים הפיננסיים לא מתייחסים במיוחד להורדת ריבית הבסיס בארה"ב בשיעור של 0.25% לפחות, שצפויה בפגישה שתיערך ב-30-31 ביולי. זו תהיה הורדת הריבית הראשונה בארה"ב מאז אמצע 2007. חשוב לציין כי הורדת שיעור הריבית אמנם תמריץ באופן תאורטי את כלכלת ארה"ב, אך נוטה להחליש את הדולר. זה עשוי לחזק את הביקוש ליהלומים מחוץ לארה"ב, שנחלש בשנים האחרונות במידת מה, בשל הדולר החזק.
התפתחויות חיוביות נרשמות גם בשווקים חשובים אחרים של התעשייה. חברת התכשיטים הגדולה בסין רבתי, צ'או טאי פוק (Chow Tai Fook), פתחה 549 חנויות חדשות בשנת הכספים שהסתיימה ב-31 במרץ – מספר שיא של חנויות חדשות בהיסטוריה של החברה, שכעת מחזיקה ב-3,134 חנויות תכשיטים בסך הכל (גרף 3). העלייה במספר החנויות מצביעה על אמון החברה בכך שצריכת התכשיטים בסין תצמח בשנים הבאות. כמו כן, הנהלת החברה מסרה ב-5 ביוני כי "נמשיך להעמיק את החדירה שלנו לשוק… בשלוש עד חמש השנים הבאות", וצופה המשך לתכניות ההתרחבות. לטווח קצר יותר, ציינה החברה כי היא צופה שהסיכונים הגיאו-פוליטיים העיקריים יאוזנו באופן חלקי לפחות עם התמריצים הכלכליים הנוכחיים בסין.
בהודו, נציגים של חברת פוראברמארק (Forevermark) מסרו לאחרונה כי ההכנסה בשוק המקומי עלתה ב-36% במחצית הראשונה של 2019. המכירות של פוראברמארק, מותג התכשיטים של דה בירס, מסתכמות על פי ההערכות בכמיליארד דולר ברחבי העולם. על פי אותם הערכות, המכירות בהודו מהוות כרבע מכלל המכירות העולמיות של המותג.
הסנטימנט הכללי בתעשייה אמנם לא מזהיר כרגע, אך נראה כי עיקר האתגרים מתמקדים בהיצע העודף, ולא בהיעדר ביקוש מצד צרכן-הקצה. ניתן לטעון כי זו בעיה נוחה בהרבה לניהול, מאשר מצב הפוך. ובשעה שכל סגמנט בתעשייה עובר קתרזיס משלו, עושה רושם שהבעיות הנוכחיות מורגשות בעיקר בענף הליטוש, או הייצור, בשרשרת האספקה – וזה ללא ספק הופך את התעשייה לפגיעה יותר לכל האטה בביקוש הצרכני.
ועם זאת, ניתן לטעון שהתעשייה מתקרבת לשלבים האחרונים של המעבר לשרשרת אספקה יעילה יותר, בעקבות צמצום המינוף המתמשך בשנים האחרונות. השחקנים החזקים ביותר מוכנים לשרוד, ומכינים את הבמה למערך רזה יותר של התעשייה, הנשען על הבסיס היציב שהיה לתעשייה מזה שנים – אולי מדובר בגרסה של תעשיית היהלומים לענף הפיננסים בארה"ב, בעידן שלאחר ליהמן ברדרס (Lehman Brothers) ובר סטרנס (Bear Stearns) ב-2008-2009.
מאת פול זימניסקי. למאמר באנגלית לחצו כאן
