הסיפור המוביל בסדר היום של תעשיית היהלומים בימים אלו הוא מכירתה של דה בירס (De Beers). אחרי חודשים של שמועות בנושא, אנגלו אמריקן (Anglo American) הודיעה רשמית שזה קורה, ובכך הניעה חרושת שמועות חדשה, סביב השאלה מי יהיה הבעלים החדש של החברה.
רשימת הקונים הפוטנציאליים – קצרה
דיונים רבים עוסקים בשאלה, האם הקטארים הם רוכש פוטנציאלי. אכן, דה בירס פלרטטה עם כסף מהמפרץ הפרסי ב-15 השנים האחרונות. במהלך המשבר הכלכלי של 2008-2009, מנכ"ל דה בירס דאז, גארת פני (Gareth Penny), בחן על פי הדיווחים אפשרויות מימון, כדי לצלוח את התקופה הקשה.
במקרה אחר, משפחת אופנהיימר ניהלה שיחות עם גופים מהמפרץ הפרסי, בערך בתקופה שבה המשפחה מכרה את חלקה בדה בירס.
לצד קטאר ומדינות ערביות נוספות מהמפרץ הפרסי, גם קרנות השקעה גדולות הוזכרו כרוכשות פוטנציאליות. זו אמנם אפשרות, אך קרן ריבונית או מערבית קרוב לוודאי תדרוש לצדה שותף אסטרטגי, כדי לנהל את החברה.
רוכשת פוטנציאלית נוספת היא ממשלת בוצוואנה. היא כיום הבעלים של 15% בחברת דה בירס, ומעוניינת לנהל את העניינים בשונה מהאופן שבו החברה מתנהלת כיום. עם זאת, גם בוצוואנה תזדקק לשותף אסטרטגי.
אפשרות נוספת היא קבוצה של בעלי סייט מהודו. הם מכירים את החברה, יש להם שאיפה להפיק יותר ערך מיהלומים, והם בעלי יכולת כלכלית לרכוש את דה בירס.
לתעשיית היהלומים ההודית יש מסורת ארוכה של שיתופי פעולה, שנועדו להגדיל את הערך ולהגן על התעשייה המקומית. לפני שנים, כשדה בירס הקצתה לשוק המשני 10% מתפוקתה השנתית, קבוצה של סוחרי יהלומים גדולים מהודו הקימה את DIL – Diamonds India Ltd. יחד, הם רכשו יהלומי גלם מדה בירס, והציעו אותם לחברות קטנות יותר בהודו, שהתקשו לרכוש אותם ישירות מדה בירס.
עם גישה כזו, מה מונע מ-3 עד 10 החברות הגדולות ביותר מלהתאגד ולחזק את האינטגרציה האנכית שלהן?
גארת' פני עודד מאוד סיטונאים ולוטשים בתעשיית היהלומים להגביר את האינטגרציה האנכית שלהם. יהיה אירוני אם זה יתממש בכך שבעלי הסייט יפנו למעלה הערוץ, וירכשו את דה בירס עצמה.
מכשולים לרכישת דה בירס
דה בירס היא הסמל של תעשיית היהלומים, ויש לה הרבה מה להציע. יש לה הבנה ייחודית בשוק היהלומים, ופעילויות בכל היבט של השוק – החל מכרייה, עבור בטכנולוגיות יהלומים ועד לקמעונות. בכל התחומים מלבד ייצור.
לידע הפנימי של דה בירס אין מתחרים, ונכסי הכרייה שלה הם מהטובים והעשירים בעולם.
עם זאת, דה בירס מצויה בעיצומה של תקופה מאתגרת, בעיקר בשל כוחות חיצוניים. אחרי עליית שיא בביקוש הצרכני ליהלומים בשנים 2021-2022, כיום הביקוש נמוך מהרמות שקדמו לקורונה, במיוחד בשל חולשתה של כלכלת סין.
התחזקותם של יהלומי המעבדה (LGD) – שנתפסים כמוצר שגורם לקניבליזציה בשוק – מאיימת על היהלומים הטבעיים, ועלולה להרתיע חלק מהרוכשים הפוטנציאליים של דה בירס. אך מלבד כל השפעה שלילית שיהלומי המעבדה עלולים לגרום ליהלומים טבעיים כיום, יש לקחת בחשבון היבט נוסף, והוא לא ירתיע קונים מתוחכמים יותר.
מחירי יהלומי המעבדה יורדים במהירות, וזה פוגע בערך הנתפס שלהם. למעשה, הפער בין תכשיטי יוקרה המשובצים ביהלומים טבעיים לבין תכשיטי אופנה המשובצים ביהלומי מעבדה הולך וגדל. כרגע, הסוגיה העיקרית שעל הפרק היא תכשיטי נישואין, כשקרוב לחצי מטבעות האירוסין המשובצות ביהלומים שנמכרו בארה"ב בחודש מאי האחרון, שובצו ביהלומי מעבדה.
בסופו של דבר, כל הסכם רכישה יהיה חייב לקבל קודם כל את אישורה של בוצוואנה.
מה יקרה?
רכישתה של דה בירס דורשת חזון ארוך-טווח. יש להציג כל הצעה בפני ממשלת בוצוואנה, ולקבל את אישורה. לאחר מכן, צריך יהיה לפתח שותפויות נכונות, כשלכל רוכש צריכה להיות יכולת להעניק ערך לתעשייה. בלי המרכיבים החיוניים הללו, הרוכשים צפויים להיכשל.
אלו כמה אפשרויות, בקצרה:
הנפקה. יתרון: הערכה גבוהה פוטנציאלית. חסרונות: יקר. אנגלו אמריקן תישאר שותפה, כשברצונה למכור, ולא לשמור. דעתי: הסיכוי להנפקה לציבור נמוך, במיוחד כמהלך מיידי. ייתכן שזו דרך עבור אנגלו אמריקן לאותת לרוכשים פוטנציאליים כי עליהם להגיש הצעות גבוהות ומהר, כי יש לה חלופות, והזמן לצדה.
קונסורציום הודי. יתרונות: יש להם את הכסף והידע כדי למכור את התפוקה ולהוסיף ערך באמצעות פעילות הייצור. חסרונות: אין להם את הרקע הנדרש בכרייה. הימנעות מהשקעה משמעותית במאמצי השיווק לצרכן עלולה בסופו של דבר לפגוע במאמצים שלהם. והכי חשוב, בוצוואנה עלולה להתנגד לתוכנית כזו, שכן היא מנוגדת לתוכניות ה-beneficiation המקומיות שהיא רוצה. דעתי: אלו יותר דיבורים בשוק, מאשר אפשרות ממשית.
קרן מקטאר/מדינות המפרץ. יתרונות: יש להם את הכסף והתיאבון. הם עשויים לקבל את תמיכתה של בוצוואנה, אם יבטיחו לחזק את ה-beneficiation המקומי, על ידי הגדלת הייצור בבוצוואנה והשקעה בתשתית המקומית. חסרונות: היות שאין להם ניסיון בכרייה, הם יצטרכו שותף אסטרטגי לניהול החברה, וסביר להניח שלא יגלו סבלנות בציפיה לתוצאות מהירות. דעתי: זו אמנם נתפסת כאפשרות הסבירה ביותר, אך אני בספק אם הם ילכו על זה לבד.
ממשלת בוצוואנה. יתרונות: יש לה את הרצון להרחיב את שליטתה במשאביה הטבעיים. רכישת דה בירס תואמת את מטרתה לבסס את Botswana Made, ולהגביר את פעילות ה-beneficiation. חסרונות: עבור בוצוואנה, הליכה עד הסוף על משאב טבע סופי, עלולה להתברר כצעד קצר רואי. עליה למנף את עושר היהלומים שלה כדי לגוון את עתידה לטווח ארוך. למעט מקרים נדירים, ממשלות אינן טובות בניהול עסקים, כי היעדים שלהן שונים מהיעדים של עסקים. דעתי: זו אפשרות עם סיכויים נמוכים, אך תפנית כלשהי עשויה לגרום לזה לעבוד.
אפשרות סבירה
התפנית האפשרית הזו עשויה לכלול עסקת קומבינציה של שותפים אסטרטגיים, מימון חיצוני (בנק SoftBank?), והגדלת אחוזי השליטה של בוצוואנה בדה בירס.
מאת עידן גולן
