תהליך קימברלי (Kimberley) ביצע בשנים האחרונות מהפכה של ממש בעולם היהלומים. התהליך, המתיר לסחור אך ורק ביהלומים שאליהן מצורפות תעודות המאשרות כי נכרו באופן חוקי, הסדיר את המסחר ביהלומים והצליח לשפר את התדמית של ענף היהלומים בעיני הציבור הרחב. ישראל, כמעצמה בענף, תכהן השנה כיושבת ראש קימברלי ותוביל את המאבק העולמי ביהלומי מריבה.
השבוע הוכיחה ישראל שוב את מחוייבותה לסחר הלגיטימי ביהלומים, כאשר בית המשפט העליון אישר החלטה להחרים יהלום במשקל 14 קראט שמחירו 71,500 דולר, אשר נתפס על ידי רשויות המכס ללא תעודת קימברלי. ההכנסות ממכירת היהלום צפויות להיתרם לקרן קימברלי הבינלאומית. "האינטרס הציבורי מחייב נקיטת יד קשה על מנת למגר את התופעה", כתבה השופטת עדנה ארבל בפסיקה. "תופעת יהלומי הדמים הולידה עימה ביטויים חמורים במיוחד של אלימות על כל גווניה, כל זאת עבור בצע כסף ותוך הרס המערכות הכלכליות במדינות שבהן היא פשתה".
היהלום המדובר, שמשקלו 14.32 קראט, יובא לישראל בפברואר 2007 ממאלי, אשר במערב אפריקה. מאלי אינה חברה בקימברלי, ועל כן היהלום הגיע לארץ ללא תעודה. רשויות המכס לא הרשו להכניס לישראל את אבן החן, שהועברה לידי המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת.
במאי 2008 החליטה החברה הישראלית שייבאה את היהלום לבטל את העסקה. אולם לטענתה, סירב המפקח להחזיר לידיה את היהלום בטענה כי תהיה זו הפרה גסה של חוקי קימברלי, אשר עלולה לסכן את תעשיית היהלומים בכללותה. המפקח, מצדו, טען כי לא הורה לשלוח את היהלום בחזרה למאלי, אלא העניק לחברה זמן נוסף להמציא תעודה ליהלום, מה שלא הצליחה לעשות.
הנושא הגיע לבית המשפט, שהיה צריך להכריע אם לשיקול דעתו של המפקח ניתן משקל רב מדי. בפסיקה שפורסמה השבוע, קבע העליון כי מדובר בשיקול דעת סביר, והוסיף כי בעתיד בתי משפט שיתמודדו עם מקרים דומים יימסרו החלטתם על סמך תום לבה של היבואנית: במידה שייבאה יהלום ללא תעודת קימברלי בתום לב או בשל כשל טכני, היא תזוכה. במידה שהייתה סיבה משמעותית להיעדר תעודה, היהלומים יוחרמו על ידי המפקח.
הוראות המכס של התמ"ת קובעות כי אסור להכניס יהלומי גלם לישראל אם אינם מלווים בתעודת קימברלי. פקידי המכס רשאים להפעיל שיקול דעת ולהעביר את היהלומים לידי היבואן, בתנאי שסיפק ערובה משכנעת כי מדובר בכשל טכני וכי ישיג תעודת קימברלי בוודאות "בתוך פרק זמן הנקבע על ידי המפקח". אחרת, רשאי האחרון על פי חוק להחרים את היהלומים השנויים במחלוקת.
מאת: רועי קלב ואורי חביב
