דלג לתוכן המרכזי
Moti Israeli Diamonds
the israel diamond industry logo

סקירה: העלויות הכלכליות של תהליך קימברלי עבור ממשלות והתעשייה

מזל טוב, תהליך קימברלי (KPCS) חגג בר מצווה, וזה הזמן לבחון את העלויות הכרוכות בתהליך מבחינת ערוץ היהלומים. חיים אבן זוהר מעלה נקודות למחשבה מתוך מחקר מקיף בנושא.
יהלומי גלם DTC קימברלי
צילום: Kimberley Process

מזל טוב, תהליך קימברלי (KPCS) חגג בר מצווה, וזה הזמן לבחון את העלויות הכרוכות בתהליך מבחינת ערוץ היהלומים. חיים אבן זוהר מעלה נקודות למחשבה מתוך מחקר מקיף בנושא, שבוצע על ידי Tacy Ltd. וחברת הייעוץ Pharos Beam, במטרה לעודד דיונים חיוביים בנוגע לעלויות ויעילותה של המערכת, כחלק מהדיון הכללי על יחסי העלות-תועלת של תהליך קימברלי.
הדיון אם תהליך קימברלי מועיל, וליתר דיוק עד כמה הוא תורם להשגת מטרתו – לחסל את המקרים שבהם יהלומים משמשים קבוצות מורדים במצבי עימות – התקיים תמיד, ולאחרונה במיוחד. במידה שהתהליך מועיל, נשאלת השאלה האם יש בו עדיין צורך כיום, לאור העובדה שנוספו תקנות רבות בנושא. במחקר זה אנו מתייחסים כעובדה קיימת לקביעה כי תהליך קימברלי הצליח. העולם (למעשה) נקי מיהלומי מריבה – קשה לאמוד כמה מזה ניתן לייחס לתהליך קימברלי, וניסיון כזה קרוב לוודאי חסר סיכוי. יש סיבות להאמין כי לתהליך קימברלי יש השפעה מועילה רחבה יותר על המדינות מפיקות היהלומים שבהן הוא פועל.

 

 

 

מדד איברהים

מדד איברהים
צילום:DIB

 

בהקשר זה, שימושי לבחון את תוצאות מדד איברהים לממשל באפריקה (Ibrahim Index of African Governance). מדד זה, שהוקם על ידי קרן מו איברהים (Mo Ibrahim), ארגון לא-ממשלתי אפריקאי מקומי, מאגד את אוסף הנתונים המקיף ביותר בנושא ממשל באפריקה. המדד מדרג ממשלות לפי 14 תתי-קטגוריות ו-93 גורמים, באמצעות 33 מקורות עצמאיים.

מעניין לבחון את תוצאות המדד הזה בשש המדינות אשר מפיקות יהלומים באפריקה, שהיו הפגיעות ביותר לעימותים, ותהליך קימברלי נועד בין היתר להיטיב עמן.

עלייה נרשמה במדד של כמעט כל המדינות הללו, כשהרפובליקה המרכז-אפריקאית (CAR) היא יוצאת הדופן. מעניין לציין כי תהליך קימברלי הגיב גם למצב זה, והחלטה מנהלית בנושא הרפובליקה המרכז-אפריקאית התקבלה במאי 2013, כמעט מיידית לאחר התחדשות העימות במדינה. עם תחילת העימות, נרשמה צניחה פתאומית בציון המדד של הרפובליקה המרכז-אפריקאית.

גם במקרה של זימבבואה, המדד צנח כשמשלוחי היהלומים פסקו. לאחר מכן, נרשמה מגמת עלייה במדד, שהתחזקה עם חידוש ייצוא היהלומים מן המדינה.

יש לשבח את כל המדינות החברות בקימברלי, על כך שהראו כיצד פיקוח עצמי של תעשייה עשוי להשיג תוצאות מוחשיות, ולהשפיע באופן חיובי על הממשל התקין במדינות המשתתפות.

 

 

הלוגיקה של המחקר

כל ענף היהלומים הושפע על ידי תהליך קימברלי, שהוסיף צעדים להתנהלותן היומיומית של חברות, וכן הוסיף עלויות עבור ערוץ היהלומים. היות שהתהליכים של קימברלי הם כעת בגדר שגרה מבוססת, ייתכן שמדובר בעיתוי טוב לבחינת העלויות הנוספות שהמערכת הכניסה לערוץ היהלומים.

העלויות הכרוכות ביישום תהליך קימברלי נפלו בעיקר על כתפי ממשלות. העלויות הכרוכות בעצם הקמת המערכת היו שונות, בהתאם למדינה. העלויות היו תלויות גם במורכבותם של הגופים הממשלתיים המעורבים, וכמובן, באמצעים השונים שתוכננו כדי לעמוד בסטנדרטים המינימאליים. אין תבנית אחידה. כמה “מדינות חזקות” תמיד נחלצו לעזרתם של צדדים “חלשים יותר כלכלית”.

 

סוגים של עלויות כלכליות

האתגר הראשון הוא לקבוע מהם סוגי העלויות השונים, שנולדו ישירות מיישום תהליך קימברלי. בקביעת העלויות הללו, יש לזכור כי יבוא וייצוא יהלומים, גלם ומלוטש כאחד, התקיימו לפני שנהגתה המערכת של תהליך קימברלי. עסקאות יבוא וייצוא התבצעו בערוצים הרגילים; וכן התקיימו נהלי מכס פורמאליים במדינות הרלוונטיות.

לשם ניתוח זה, התמקדנו בעלויות הנוספות, כלומר בתהליכים ובצעדים שנוספו בעקבות יישום מערכת קימברלי, ומכאן בעלויות שנולדו כתוצאה ממנה. עלויות של שירותים קיימים, כמו מכס או תהליכים רגילים של יבוא-יצוא, לא נכנסו לחישוב, שכן אינם עלויות נוספות כתוצאה מקימברלי.

 

 

סיווג עלויות כלכליות

 עלויות מוניטין של תהליך קימברלי
צילום:DIB

ניתן בגדול לסווג את העלויות הכרוכות ביישום קימברלי בהתאם לפרמטרים הבאים:

1. האם העלויות הן עלויות עסקה או עלויות תקורה/מנהלה.

א. עלויות עסקה הן עלויות שנובעות ישירות מתנועת יהלומי גלם. ניתן להעריך עלויות אלו למעשה כעלויות התלויות ישירות בעסקה המתבצעת.

ב. עלויות מנהלה או עלויות תקורה הן עלויות שלא נגבות במהלך עסקאות. מדובר בעלויות קבועות מטבען, לפחות בטווח בקצר. הן בלתי נמנעות, וגם אם הן עשויות להשתנות בטווח הארוך, הן נגזרות במידה רבה מעצם ההחלטה ליישם את קימברלי. לדוגמא, מדינות המחליטות לקחת חלק בקימברלי נדרשות להקים רשות מטעם קימברלי, ואין לכך קשר למספר העסקאות שיתבצעו.

2. האם העלויות מוטלות על הממשלה או על התעשייה.

א. עלויות לתעשייה הן עלויות שהתעשייה נושאת בהן כתוצאה ישירה מציות למערכת קימברלי. מדובר למשל בחיובים, או בימים נוספים המתווספים לכל עסקה, וכרוכים בעלויות ריבית.

ב. עלויות ממשלתיות מתייחסות לעלויות עבור הממשלות השונות. למשל, העלויות הכרוכות בהנפקת תעודות, נתוני מעקב ונתונים משלימים, עלות השתתפות בפגישות קימברלי, וכן הלאה.
יהלומים

לסיכום הנושא, ניתן לזהות ארבעה סוגי הוצאות שונים הנובעים מקימברלי:
1. עלויות עסקה של התעשייה
2. עלויות עסקה של ממשלות
3. עלויות תקורה של התעשייה
4. עלויות תקורה של ממשלות

התפלגות העלויות מתוארת בטבלה משמאל.

בנוסף לארבע הקטגוריות הללו, ישנה עלות נוספת, והיא העלות של סיכונים למוניטין, כתוצאה ישירה מתהליך קימברלי. תהליך קימברלי הוא מערכת ייחודית שלא שוכפלה באף מקום אחר בעולם. עם זאת, כמערכת, היא גם מעמידה עצמה כיעד. מבקרי המערכת – או של תעשיות אחרות, כגון יהלומים סינתטיים – יכולים לנצלה כדי לבקר את תעשיית היהלומים. מדובר בעלויות עיוניות, אך ניתן לקרוא להן “עלות מוניטין” של תהליך קימברלי, שכן נעשה שימוש בקימברלי ובתהליכים הנלווים לו כדי לתקוף את התעשייה.

 

 

השוואה של ערוץ היהלומים

עלויות כלכליות של תהליך קימברלי
צילום:DIB

 

יש להשוות את העלויות לסך העלויות בערוץ, כדי לקבל מושג מהו אחוז העלויות. אלו הם נתוני הערוץ לשנת 2015:

מכירות מהמכרות לתעשייה – 13.3 מיליארד דולר
מכירות יהלומים מלוטשים – 19.2 מיליארד דולר
מכירות תכשיטים – 75.8 מיליארד דולר

עיקר העלויות של תהליך קימברלי מוטלות על מעלה ואמצע ערוץ היהלומים. על כן, המכנה הנכון יהיה מכירות של מלוטש. העלויות של תהליך קימברלי, אם כך, מהוות יותר מ-1% מכלל המכירות בערוץ היהלומים. יש לזכור זאת כששוקלים להרחיב את המנדט של תהליך קימברלי.

 

עלויות כלכליות של תהליך קימברלי – ממשלות לעומת התעשייה

היבט חשוב נוסף הוא כי ערוץ היהלומים מאבד בעקביות נתח שוק. כשמשווים את צמיחת התעשייה לגידול בתמ”ג העולמי או לאינפלציה, עולה תמונה עגומה למדי.

הנתונים מצביעים על כך שהמכירות בתעשייה – כלומר מכירות תכשיטים, מכירות מלוטש ומכירות גלם – הציגו ביצועי חסר אפילו לעומת האינפלציה העולמית, שלא לדבר על צמיחת התמ”ג. על כן, העלויות צמחו יותר מההכנסות.

 

צמיחת התמ"ג העולמי לעומת פרמטרים בתעשייה
צילום:DIB

כאשר העלויות של קימברלי וערוץ היהלומים נבחנות בהקשר זה, הן הופכות רלוונטיות יותר עבור ממשלות והתעשייה, כי לעלויות יש מנהג ידוע לשמצה, תמיד לעלות. אפילו אם העלויות היו עומדות בקצב האינפלציה העולמי, המשמעות היא כי עבור התעשייה, העלויות הנוספות של קימברלי עלו מכ-0.85% מכלל ערוץ המלוטש, ליותר מ-1%. עבור תעשייה שנראית יותר ויותר כמו ארגון עולמי שאינו למטרות רווח, זה מחיר גבוה לשלם.

 

למעשה, כל המנגנונים החוקיים והאתיים מצויים בשינוי תמידי. התפתחו כלים חוקיים והמלצות למאבק בשחיתות, הלבנות כספים, העלמות מס, מחירי העברה ושוחד, ורבים מהם מכסים כעת את כל השלבים של שרשרת ערך היהלומים שלנו. בתעשיית הבנקאות, תקנות באזל 3 הוצגו בטרם מדינות רבות יישמו את תקנות באזל 1 ו-2. שינויים מתרחשים אפילו מהר יותר. מונחים כמו FATF (כוח המשימה הפיננסי למאבק בהלבנת הון), BSA (חוק סודיות הבנקים), OFAC (משרד הפיקוח על נכסים זרים) הפכו מוכרים לכל, בדיוק כמו תהליך קימברלי.

יש רק הבדל אחד – תהליך קימברלי הפך לארכאי למדי, בטח בהשוואה לכמה תקנות אחרות המחייבות לחשוף את המקור של מחצבים מסוימים. אם לא ניתן לערוך רפורמה או “לעדכן” את תהליך קימברלי, כך שיעמוד באתגרים של ימינו, הרי ש”צריך לערוך קצת חשיבה מחדש”. בכל כיוון שאליו קימברלי יתפתח, או לא יתפתח, יש לקחת בחשבון כגורם את העול המוטל על כתפיו של אמצע ערוץ היהלומים.

 

 

מאת: חיים אבן זוהר

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך