דלג לתוכן המרכזי
Moti Israeli Diamonds
the israel diamond industry logo

בלגיה – ‘המדינה לא חייבת לבצע הערכה ליהלומים שהוחרמו’

"החלפה" או "הגניבה" לכאורה של יהלומים, שנלקחו על ידי משטרת בלגיה מבתיהם ומשרדיהם של יהלומנים, התאפשרה בשל פרצות במערכת המשפט הבלגית.
כיכר השוק הגדולה אנטוורפן בלגיה
צילום: Mihai-Bogdan Lazar

 

“החלפה” או “הגניבה” לכאורה של יהלומים, שנלקחו על ידי משטרת בלגיה מבתיהם ומשרדיהם של יהלומנים, התאפשרה בשל פרצות במערכת המשפט הבלגית. להוציא מקרים שבהם היהלומים נתפסו כדי להסדיר חובות מסוימים. החוק בבלגיה לא דורש להעריך את שווי היהלומים בעת תפיסתם! – או בכלל.

 

כשהמשטרה “תופסת סחורה”, כפי שכינו זאת היהלומנים שהתראיינו לכתבה, היא מחוייבת רק בדו”ח המציין כי היהלומים הוחרמו ונאטמו בשקית, בנוכחות הבעלים שלהם. המשטרה צריכה לתאר את הסחורה, לדוגמה האם מדובר ביהלומי גלם, ביהלומים מלוטשים או בשניהם. השוטרים מורשים לציין פרטים נוספים במידת הצורך, אך באופן כללי נמנעים מלעשות זאת.

 

כך נוצר מצב שאין מידע ודאי איזה יהלומים נתפסו ומה ערכם. יהלומנים שהסחורה שלהם נתפסה מדווחים כי בבואם לקבל את הסחורה חזרה, לעיתים יותר מ-90% מהיהלומים שנתפסו פשוט “נעלמו”.

 

יהלומנים פנו לבית המשפט הבלגי ותובעים את מדינת בלגיה בגין היהלומים שנעלמו. כמה תיקים הנוגעים ליהלומים כאלו שנעלמו, עדיין נידונים בבית המשפט. היהלומן הוא שנרשם כתובע, ואילו הנאשמים הם מדינת בלגיה ובעלי תפקיד לא ידועים, או פלונים-אלמונים.
כאשר משטרת בלגיה תופסת יהלומים, היא יכולה להחזיק בהם, אבל אין כל דרישות מיוחדות לאיפסון יהלומים שנתפסו, אפילו אין חובה לשים אותם בכספת מאובטחת. המשטרה מחזיקה ביהלומים במספר דרכים, בתחנת המשטרה או בחדר אחסון בבית כלא וכן ישנו מקום מרכזי נוסף, שבו ניתן לאחסן את הסחורה: משרד החרמות המרכזי של בלגיה (COIV).

 

מרכז זה – “מרכז מיומנויות” מייעץ לרשויות השיפוטיות בנושאים פליליים הנוגעים לתפיסת נכסים. המשרד מעניק סיוע בתביעות הנוגעות להחרמות, ומסייע בביצוע פסקי דין בנושא החרמות. ה-COIV הסכים, במקרים יוצאי דופן מסוימים, להיות אחראי על יהלומים שנתפסו – אשר, כל עוד לא הוחרמו רשמית, נשארו בבעלותו של היהלומן הרלוונטי.

 

חובתו החוקית של ה-COIV היא גם לנהל את כל כספי המזומן שהוחרמו. תפקיד האפוטרופוס הזה מתבצע בשיתוף עם בנק ING. על כן, הכספות בבנק ING בבריסל שומרות הן על יהלומים שנתפסו והן על יהלומים מוחרמים.

 

DIB נתקל בהכנת כתבה זו בסוגיות סבוכות של “אחריות משפטית”, ונושאים כגון ביטוח. הכספת בבנק ING מבוטחת בסכום של כ-50 מיליון אירו, כסף קטן לעומת שווי היהלומים המאופסנים בה. אך זה בדיוק הנושא: נראה כי איש לא באמת יודע מה ערכם של היהלומים המאופסנים…

 

מהראיונות שקיימנו, נראה כי קיים שוני מהותי בין התיאוריה לפרקטיקה. בתיאוריה, יהלומים שנתפסו צריכים להישאר בשקיות אטומות עד שיוחזרו ליהלומן או יוחרמו. זאת התיאוריה. למעשה היהלומים שנתפסו, לכאורה, הוחלפו או נגנבו. חברות קטנות ובינוניות רבות פשטו רגל זמן קצר לאחר שהיהלומים שלהן נתפסו. חברות ענק שורדות – והחלפות היהלומים עלולות להיעשות גם שם.

 

מעצרו המתחדש והממושך של המפקח הראשי של יחידת היהלומים במשטרה הפדראלית של בלגיה, אגים דה ברויקר (Agim De Bruycker), הפחית במידת מה את גורם הפחד בקהילת היהלומים. בהדרגה, יותר יהלומנים חושפים את ההתנסות האישית שלהם במקרי שוחד וסחיטה, ומספרים על יהלומים שהוחלפו או נגנבו לכאורה, כאשר היו תחת משמורת של המשטרה או הממשלה. בשבועות האחרונים, ובחודשים הקרובים, יוגשו לבית המשפט תיקים נוספים נגד משטרת בלגיה, בחיפוש אחר צדק ופיצוי.

 

עבור עיתונאי חוקר, הסיפורים הללו מהווים שדה מוקשים משפטי. ברוב המקרים, מדובר בחברות ואישים שהורשעו בביצוע פשע מסוים וריצו תקופת מאסר בכלא, שילמו קנסות, והוחרמו להם נכסים. גזרי הדין בבלגיה נוטים להחמיר. במקרים אחרים, בית המשפט דחה את התביעות, ישירות או בהמשך לעתירה, או הרשיע את החשודים בפשעים שאינם קשורים לאישומים הראשונים, אשר בגינם נעצרו. בהיעדר הוכחה לאישום בדבר יהלום מריבה או הברחה, עבירה פיסקאלית עשויה עדיין להצדיק החרמה ו/או עונש מאסר.

 

וכמובן, ישנם גם מקרים אחרים שבהם נתפסו יהלומים – ואז החשוד שוחרר, מבלי שהוגשו תלונות, והיהלומים שנתפסו הוחזרו ליהלומן. במקרים רבים, מדובר ביהלומנים בעייתיים בעלי “היסטוריה”. כמה מהם לבטח לא יתנגדו לנקום באלו שכלאו אותם.

 

החלפות, במובנים רבים, מאפשרות לסוכני משטרה חסרי מצפון לבצע פשע מושלם, שלעולם לא יתגלה. הרשו לי להציג דוגמא (לא כל כך) היפותטית. חבילה בשווי 20 מיליון דולר נלקחת מידיה של חברת יהלומים. דיוני המשפט ועתירות החשודים אורכים 10 שנים. בשל החלפות וגניבות, שווי החבילה ירד ל-4 מיליון דולר. עשר שנים לאחר מכן, כחלק מפסק הדין הסופי, היהלומים שנתפסו מוחרמים רשמית. המדינה מוכרת את מה שבידיה – עבור הערך שביכולתה להשיג. הגניבה מעולם לא נחשפה. הפשע המושלם!

 

מקרים אחרים המתרחשים בתדירות נמוכה יותר הם שאחרי עשר שנים, התיק נסגר ובית המשפט מורה להחזיר את היהלומים שנתפסו. בשלב זה, הטיוח מחמיר את פשע הגניבה. המשטרה מציגה אישומים חדשים ומפוברקים, לעיתים קרובות פיסקאליים בטבעם, במטרה אחת ויחידה – להשיג פסק דין הקובע שיש להחרים את הסחורה – אפילו אם המשמעות היא שיהלומן יישלח לכלא.

 

“היא [המשטרה] תעשה ככל שביכולתה כדי להימנע מהחזרת היהלומים”, אמר קורבן אחד. אפילו אם נרשם רק מקרה אחד עד כה – זה מקרה אחד יותר מדי. DIB נמנעה מלהיכנס לשדה המוקשים המשפטי, אלמלא נתון מטריד אחד: ישנם לפחות בין 50 ל-100 משרדי יהלומים באנטוורפן, שמהם נלקחו היהלומים, שעדיין מוחזקים בידי המדינה!

 

ישנן, עם זאת, כמה התפתחויות מעודדות המבשרות טובות לתעשיית היהלומים הבלגית. רבים מהפגמים, הרעות החולות והקשיים זוכים בהדרגה להכרה מצד הדרגים הפוליטיים. שאילתות של הפרלמנט, ותגובות עומק מקיפות של שרים, נותנות סיבה להאמין כי יינקטו הצעדים הנכונים.

 

לפני כמה שנים, כבר השתנו כמה נהלים, וכעת, באופן כללי, שני שופטים חוקרים צריכים לחתום על צווים לתפיסת יהלומים. ואכן, נרשמת ירידה במספר הפשיטות על משרדים ובתי מגורים.

 

מבוסס על מאמר מאת חיים אבן זוהר. המאמר המלא התפרסם ב-DIB 874

 

 

מאת: חיים אבן זוהר

עוד מאמרים שיעניינו אותך

אינסטגרם

קבלו מאיתנו עדכונים חמים

תודה על רישומך