קנדי המוטניה (Kennedy Hamutenya), יו"ר ועדת הקבלה של תהליך קימברלי, המשתתף בכנס קימברלי בישראל, העניק למכון היהלומים ראיון קצר.
מהן המטרות של נמיביה בנוגע לתהליך קימברלי השנה? האם יש מטרה מיוחדת שתרצו להשיג?
נמיביה היתה יושבת הראש בשנה שעברה. השנה התפקיד העיקרי שלנו הוא לעמוד בראש ועדת הקבלה. ברור שמבחינה זו המטרה העיקרית היא לצרף חברות חדשות. אנחנו רוצים שתהליך קימברלי יכלול עוד חברים, ולהרחיבו כך שיכלול מדינות רבות נוספות.
נכון לעתה 19 מדינות הביעו עניין להצטרף לתהליך קימברלי, והמשימה שלי היא לעודד אותן, לעמוד מולן בקשר, ולהקל את כניסתן החלקה לתהליך. משמעות הדבר כי עלינו להבטיח שהן יקדמו חקיקה חדשה ויעמדו בדרישות המינימליות של התהליך.
סווזילנד הגישה טופס קבלה לקימברלי ומדינות נוספות כגון מאלי, קניה, מוזמביק, רמקון ורבות נוספות רוצות להצטרף, כך שאקדיש את ארבעת החודשים הקרובות בארגון הנושא ובעבודה שתבטיח כי נכניס אותן למסגרת של תהליך קימברלי.
ברור שאנחנו מנסים גם להחזיר את ונצואלה למסגרת העבודה של קימברלי, ומנסים להגיע אליה.
האם היו התפתחויות בנושא ונצואלה?
מה שלמדנו הוא שוונצואלה עובדת עם ברזיל.. וכי הם מודעים לאופן שבו ברזיל פועלת במסגרת קימברלי. ברור כי ונצואלה עסוקה בקידום החקיקה במדינה ובכינון מערכת שתעמוד בדרישות קימברלי. הם השעו עצמם מהתהליך לחלוטין לפני שנתיים, וברגע שיהיו שם המערכות הנדרשות הם יוכלו להצטרף בחזרה.
האם לוונצואלה לא היו המערכות הנדרשות בזמן שהיתה חברה בקימברלי?
ובכן, היו היבטים מסויימים שבהם ברור כי הם לא עמדו בדרישות, במיוחד בהגשת מידע סטטיסטי… חברי קימברלי, במיוחד הארגונים הלא ממשלתיים, הציעו לגרש את ונצואלה בגלל שלא עמדה בדרישות, אך היא השעתה עצמה. כפי שאתם יודעים, תהליך קימברלי הוא מערכת מרצון, כך שזימבובאה השעתה עצמה, ועשתה זאת כדי לקחת את הזמן הדרוש כדי לסדר מה שצריך במדינה.
אנחנו מבינים שזה מה שהם עושים עכשיו. הם לא כאן בישראל, ואנחנו לא בטוחים אם יגיעו לפגישת המליאה בנובמבר. עם זאת, נמשיך לפנות אליהם כדי לראות איזו התקדמות הם עושים במונחי חקיקה וכינון המערכות הדרושות, ולעודד אותם להציג בפנינו כל צעד שכבר נעשה.
תהליך קימברלי קיים כבר כמה שנים, האם יש היבטים מסויים שתרצה לשנות בנוגע לוועדת הקבלה, שינויים מבניים משמעותיים כלשהם?
יש אנשים שתומכים בפיתוח תהליך קימברלי. המערכת גובשה אחרי דיונים בין מספר מדינות, ולא היה קל להביא להסכמה של 75 מדינות על מערכת כזו. ברור כי כל שינוי דרמטי בתהלך קימברלי ידרוש שכולם יחזרו לארצם כדי לקבל מנדט, לכן קל יותר לדבר מלעשות במקרה זה.
כמה מדינות מגלות סימני עצבנות בנוגע לשינויים, ולכך שהמנדט של תהליך קימברלי יכלול גם תחומים נספים, אשר לא נכללו בו בהתחלה. אני לא אומר שעל תהליך קימברלי להישאר סטטי, אבל ברור שאחרי כמה שנים צריך לבחון ולראות מה עובד ומה לא. אני חושב שקימברלי עשה התקדמות רבה. אני אופטימי מטבעי ורואה את חצי הכוס המלאה. אני חושב שמבחינת רבות מהמדינות החברות, תהליך קימברלי הפך לדרך לעשות עסקים, זה הפך לחלק ממערכות הייבוא והייצוא ותרם משמעותית לצמצום ההברחות מהן. כעת אירופה ומדינות אחרות דורשות תעודה מטעם קימברלי. התהליך צימצם את המסחר הלא חוקי ביהלומים, לא רק ביהלומי מריבה – גם ביהלומים לא חוקיים. קימברלי עשה התקדמות רבה, ואנחנו רואים שארגונים לא ממשלתיים רוצים להתמקד בנושאים כמו זכויות אדם, וברצוננו להקים מזכירות אדמיניסטרטיבית שתטפל בהרבה נושאים, כגון מימון – מי מממן אותם? מהיכן הם? למי הם מדווחים? גם כשהאו"ם הקים בירוקרטיה זה לא היה פשוט. לפעמים יש אי-יעילות בדרך. לכן אנחנו צריכים להמשיך להקשיב להצעות הללו ולראות לאן הולכים מכאן.
האם אתה יכול לספר לנו קצת מה קורה בתעשיית היהלומים של נמיביה, במיוחד בצל המשבר הכלכלי?
ספגנו מכה רצינית מהמשבר הכלכלי. נמיביה היא אחת המדינות שנפגעו במיוחד. מהמחצית השניה של השנה שעברה ועד תחילת השנה הנוכחית, לא מכרנו בכלל יהלומים. היה לנו קשה מאוד. היה עלינו לנקוט באמצעים כדי להגן על התעשייה מהתמוטטות.
למרבה המזל, מכירות חג המולד היו טובות עבורנו. המחירים עולים שוב ואנחנו מקווים כי מגמה זו תימשך. יכולת התפוקה שלנו נפגעה, והתפוקה הימית נפגעה קשות… הצלחנו להפיק 2 מיליון קראט, וכעת המקסימום שביכולתנו להפיק זה 1.5 מיליון קראט יהלומים. הפעילות היבשתית שלנו מצטמצמת באופן טבעי, לכן הפעילות הימית היא עתיד התעשייה שלנו.. אנחנו גם מבצעים חיפושים… וממשיכים להחזיק אצבעות.
