ממשל טראמפ פרסם בסוף השבוע מתווה חדש של מכסים על עשרות מדינות, לאחר שפג תוקפם של המכסים הגלובליים בשיעור של 10% שהוטלו בחודש פברואר השנה. הצעדים החדשים מבוססים על ממצאי חקירות שערך משרד נציג הסחר של ארצות הברית (USTR) במסגרת סעיף 301 לחוק הסחר האמריקאי, הבוחנות את עמידתן של מדינות שונות בדרישות הנוגעות לאיסור עבודת כפייה.
ההתפתחויות האחרונות יוצרות תמונת מצב חדשה עבור ענף היהלומים והאבנים היקרות, כאשר מדינות מסוימות נהנות מהקלות משמעותיות ואחרות ניצבות בפני עלויות נוספות.
חשוב לזכור כי מדובר במצב דינמי, וכי חקירות נוספות שמנהל ה-USTR עשויות להביא לשינויים נוספים במכסים על מדינות שונות בעתיד.
בהתאם להודעת ממשל ארצות הברית, ישראל נכללת ברשימת המדינות שעליהן יוטל מכס של 12.5% על יצוא לארה"ב, ללא החרגה ליהלומי גלם או ליהלומים מלוטשים. להחלטה עשויות להיות השלכות משמעותיות על פעילות היצוא של ענף היהלומים הישראלי לשוק האמריקאי, המהווה את יעד היצוא המרכזי של הענף.
מדינות נוספות שמושפעות מהשינויים:
בוצוואנה, נמיביה ולסוטו
שלוש המדינות, הנחשבות ליצרניות יהלומי גלם מרכזיות, נפגעו בגל המכסים הראשון שהוטל באפריל 2025, אך לא נכללו בחקירות הנוכחיות לפי סעיף 301. כתוצאה מכך, יבוא יהלומי גלם ויהלומים מלוטשים שמקורם במדינות אלה יהיה פטור ממכס בארצות הברית.
פטור דומה חל גם על סיירה לאון, זימבבואה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
יש לזכור כי לצורכי מכס, מקורו של יהלום נקבע לפי המדינה שבה בוצעו החיתוך והליטוש, ולא לפי מקום כרייתו. מאחר שכ-95% מהיהלומים בעולם עדיין מלוטשים בהודו, מרבית הייצור העולמי אינו נהנה מהפטור החדש. עם זאת, בוצוואנה ונמיביה משקיעות בשנים האחרונות בפיתוח תעשיות ליטוש מקומיות, וההקלות עשויות לחזק מגמה זו של הקמת מפעלי ליטוש.
אנטוורפן
גם מרכז היהלומים של אנטוורפן נמנה עם הנהנים מההחלטה. לאחר שהאיחוד האירופי וארצות הברית חידשו את הסכם הסחר ביניהם, שב לתוקפו הפטור ממכס על יבוא יהלומים טבעיים מהאיחוד האירופי.
הפטור הוענק לראשונה בספטמבר 2025, אך בוטל לאחר שבית המשפט העליון בארצות הברית פסל את המכסים המקוריים שהטיל ממשל טראמפ. כעת, עם חידוש ההסכם, חוזר גם הפטור לתוקף.
למרות שמעמדה של אנטוורפן כיום הוא בעיקר כמרכז מסחר עולמי ולא כמרכז ליטוש, בלגיה ייצאה בשנת 2024 יהלומים מלוטשים לארצות הברית בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר. המשמעות היא חיסכון פוטנציאלי של כ-200 מיליון דולר בתשלומי מכס ליבואנים האמריקאים.
לדברי מנכ"לית מרכז היהלומים העולמי באנטוורפן (Antwerp World Diamond Centre – AWDC), הרגולציה המחמירה החלה על סחר היהלומים – ובכלל זה מנגנוני הפיקוח של מדינות ה-G7 ותהליך קימברלי – תרמה לכך שהענף זכה לפטור במסגרת בחינת סוגיית עבודת הכפייה.
יצרניות אבני החן באפריקה
זמביה, קניה וטנזניה, שלא נכללו בחקירות ה-USTR, יוכלו לייצא אבני חן לארצות הברית ללא מכס, בתנאי שהאבנים נחתכו ולוטשו במדינות אלה.
מתכות יקרות
גם יבוא של זהב, כסף, פלטינה, פלדיום ומתכות יקרות נוספות לארצות הברית ימשיך להיות פטור ממכס נוסף, דבר המיטיב עם בתי הזיקוק והיציקה בארצות הברית.
המדינות שנפגעו
הודו
הפגיעה המשמעותית ביותר בענף היהלומים היא בהודו, שבה מלוטשים כ-95% מהיהלומים בעולם. למרות המגעים המתקיימים זה תקופה בין ארצות הברית להודו לגיבוש הסכם סחר, ההערכה היא כי ההסכם לא יושלם בחודשים הקרובים. לפיכך, יצוא יהלומים מלוטשים מהודו ימשיך להיות כפוף למכס בשיעור של 10%.
ישראל ומדינות נוספות
ישראל, איחוד האמירויות, אנגולה, טורקיה, קנדה ודרום אפריקה יחויבו במכס של 12.5% על יצוא לארצות הברית, ללא כל החרגה ליהלומי גלם או ליהלומים מלוטשים.
גם על רוסיה הוטל מכס בשיעור זה, אף שבפועל יבוא יהלומים רוסיים לארצות הברית אסור ממילא.
שווייץ
שווייץ תחויב אף היא במכס של 12.5%, מה שימשיך לייקר את יבוא השעונים השווייצריים לשוק האמריקאי. מנגד, יהלומים ואבני חן צבעוניות זכו לפטור ממכס, אם כי השפעתו המעשית מוגבלת.
תאילנד וסרי לנקה
תאילנד, אחת המדינות המובילות בעולם בליטוש אבני חן צבעוניות, תהיה כפופה למכס של 12.5% ללא פטור עבור אבני חן. סרי לנקה תחויב במכס של 10%, גם היא ללא החרגה לענף אבני החן.
סימני שאלה
ברשימת המדינות שקיבלו פטור ממכס עבור אבנים יקרות נכללות גם ירדן, אל סלבדור, ארגנטינה, בנגלדש ואקוודור. מאחר שכמעט ולא מתקיימת בהן פעילות משמעותית של חיתוך וליטוש אבני חן, לא ברור מה עמד בבסיס ההחלטה להעניק להן פטור זה.
המשמעות לסחר היהלומים בעולם
השינויים האחרונים במדיניות המכסים של ארצות הברית ממחישים פעם נוספת את חוסר הוודאות המאפיין כיום את הסחר הבינלאומי. בעוד שמרכזי ייצור מסוימים באפריקה ובאירופה נהנים מהקלות משמעותיות, הודו – המהווה את מרכז ליטוש היהלומים הגדול בעולם – ממשיכה להיות כפופה למכסים, וישראל נמנית עם המדינות שעליהן הוטל מכס של 12.5%.
בהיעדר הסכמי סחר חדשים או החלטות נוספות מצד ממשל ארצות הברית, צפויים המכסים החדשים להמשיך ולהשפיע על דפוסי הסחר העולמיים ועל שרשרת האספקה של ענף היהלומים בתקופה הקרובה.
מאת עודי שינטל
