מדינות ה-G7 הכריזו ביום רביעי ה-בדצמבר באופן רשמי על הטלת סנקציות על יהלומים מרוסיה, כך דווח ב-IDEX Online.
בהצהרה שפורסמה על ידי הבית הלבן, מסרו מנהיגי ה-G7 כי "אנו עומדים להגביל את ייבוא היהלומים שאינם יהלומי תעשייה, אשר נכרו, עובדו או הופקו ברוסיה, החל מה-1 בינואר 2024, ובשלב הבא נטיל הגבלות על יהלומים מרוסיה שעובדו במדינות צד שלישי, החל מה-1 במרץ 2024". ההחלטה באה בעקבות פגישה וירטואלית בהשתתפות נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי.
מנהיגי ה-G7 ציינו גם כי בקרוב יוקם "מנגנון חזק לאימות ותיעוד, מבוסס מעקב אחר יהלומי גלם" מה-1 בספטמבר 2024, אך לא מסרו פרטים ספציפיים מעבר לכך. בהודעה נמסר כי "הדיונים בקרב חברות ה-G7 יימשכו, לצד שותפים נוספים – ובהם מדינות לכרייה וייצור יהלומים – כדי להסכים על אמצעי בקרה ומעקב מקיפים אחר יהלומים שעובדו במדינות צד שלישי".
למשתתפים ברור כי האתגר הוא באכיפת החרם. לשם כך הוצעו ל-G7 כמה פתרונות שיתמכו בסנקציות, כאשר המובילות שבהן הן פרוטוקול היהלומים של מועצת היהלומים העולמית (WDC), המבוסס על פיקוח עצמי, ומערכתת בלוקצ'יין שבלגיה מקדמת.
"במשך 650 יום, אזרחי אוקראינה התנגדו בגבורה לתוקפנות הלא חוקית מצד רוסיה. אנחנו משבחים את האומץ ויכולת העמידה שלהם, ומביעים מכל הלב אהדה ותנחומים לכל אלו שסבלו", כך נמסר בהצהרה מטעם מנהיגי ה-G7.
מדינות ה-G7 – ארה"ב, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן – וצדן 27 מדינות האיחוד האירופי, אחראיות יחד לכ-70% ממכירות היהלומים בעולם.
יו"ר המועצה לקידום ייצוא אבני החן והתכשיטים מהודו (GJEPC), ויפול שאה (Vipul Shah) הביע חשש בנוגע להשפעת הסנקציות על מסחר היהלומים והתכשיטים בהודו, כך דווח ב-Rough&Polished.
"היינו מעורבים בדיונים של מדינות ה-G7 כדי לדון בסנקציות וביישום שלהן. יש לנו הסתייגויות בנוגע ללוחות הזמנים ליישום ההגבלות האלו", כך נמסר. "מתוך הכרה בגיוון בתעשייה שלנו, אנחנו מאמינים שנדרשת יותר גמישות בלוחות הזמנים הללו".
ה-GJEPC מסרה גם כי יש לה "שאלות הנוגעות למשמעות הצעד עבור יבואנית מרכזי של יהלומי גלם מה-G7, והכוח שיהיה בידיה לקבוע את מידת הציות של ייצוא היהלומים מהודו לתקנות החדשות".
