ארוחת הבוקר המסורתית של מרטין רפפורט בתערוכת JCK לאס וגאס התקיימה אתמול (ראשון), ביומה השלישי של התערוכה. במהלך האירוע, המתקיים מזה כ-20 שנה, נשא רפפורט דברים לקהל, ובהם עסק בשורה של נושאים מרכזיים המעסיקים את ענף היהלומים.
ריכוזיות ומקור היהלומים
מרטין רפפורט – האנליסט, מייסד מחירון היהלומים העולמי והבעלים של קבוצת רפפורט – דיבר ראשית על הלחץ המופעל על תעשיית היהלומים, מאחר שהשחקניות הגדולות פועלות לספק גלם ישירות לערוצים קמעונאיים, ובכך מפעילות לחץ על מערכת ההפצה, כולל יצרנים וסוחרים.
רפפורט טען כי ענף היהלומים סובל מריכוזיות, כאשר שבע חברות שולטות במסחר הגלם, בראשות אלרוסה (Alrosa) ודה בירס (De Beers). הוא התייחס למצב המשונה בשוק, שבו מחירי הגלם עולים ומחירי המלוטש יורדים, ואף האשים את דה בירס בביצוע מניפולציה בהפצת היהלומים, ובשיווק ישיר ללקוח הסופי, תוך דילוג על היצרנים והסוחרים. "דה בירס הוא תאגיד שדואג לבעלי המניות שלו, והם יעשו הכל על מנת למקסם רווחים", ציין, והוסיף כי החברות הגדולות דוחקות את רגלי החברות הקטנות יותר משרשרת האספקה, כדי להקטין את התחרות ולהגדיל את הרווחים שלהן.
בדבריו, התייחס רפפורט גם לזיהוי מקור היהלומים, ולתיעוד המסלול של כל יהלום מהמכרה עד שיבוצו בטבעת ומכירתו לצרכן. הוא ביקר את דה בירס, שלדבריו פועלת מיוזמתה לטשטוש מקור היהלומים, כפי שעולה מסקירה של נתונים רשמיים שונים של תהליך קימברלי (KP) מנתוני הייבוא והייצוא של דובאי, מנתוני הרווח של דה בירס, ועוד. מהנתונים שהציג, עולה כי בערוצים הרשמיים יש עדיין יהלומים רבים ו"מלוכלכים", שלא ברור מהיכן הגיעו.
מיסוי לטובת כורים עצמאיים
נושא נוסף שבו עסק היה מצבם של כורי יהלומים עצמאיים. נכון להיום, כ-20% מהיהלומים בעולם מגיעים מכרייה ידנית עצמאית, אך לדברי ארגון יוזמת פיתוח היהלומים (DDI), מצבם של הכורים העצמאיים בכי רע, ותנאי החיים שלהם בסיסיים מאוד. מדובר בעיקר בכורים באזור קואידו (Koidu) בסיירה לאון, שבו 70% מהאוכלוסייה חיים מ-2 דולר ליום, ורוב כורי היהלומים אינם יודעים קרוא וכתוב.
רפפורט ציין כי יש למסד בחוק את מערך הכרייה העצמאית באמצעות מיסוי על יהלומים, כאשר כספי המסים יגיעו לכורים דרך הממשלה. לשם כך, חשוב לייצר אמון בין הצדדים, כך שהכורים יימכרו לממשלה את היהלומים, והיא תגבה עבורם מסים, שיושקעו מחדש באזורי הכרייה.
"להעניק ליהלומים פנים חדשות"
רפפורט אירח במהלך המפגש את שר המכרות של סיירה לאון, ד"ר מורי מנייה (Morie Manyeh), שנכנס לתפקידו לפני כחודשיים. מנייה, שאביו היה כורה יהלומים עצמאי באזור קואידו שבמחוז קונו (Kono), סיפר כי האזור נפגע קשות במלחמת האזרחים שארכה 10 שנים. לדבריו, באזור מתגוררים פליטים רבים, ותנאי החיים בו קשים.
השר ציין כי סיירה לאון לא רוצה להיות מזוהה עם יהלומי מריבה, אלא להתפתח ולשפר את תנאי המחיה של אזרחיה. הוא הוסיף כי אזור קואידו חשוב לו במיוחד, וכי בכוונתו לערוך סקר מחצבים לאומי, כדי למפות את אוצרות הטבע במדינה. "אנחנו רוצים להעניק פנים חדשות ליהלומים, ולאפשר לסיירה לאון להתחיל מחדש", ציין מנייה.
שרשרת אספקה אתית
רפפורט התייחס בדבריו גם לטכנולוגיית בלוקצ'יין, וציין כי ניתן לרתום אותה לטובת התעשייה, לשם זיהוי מקור היהלומים, ואף מעבר לכך. הוא התייחס לניסוי שנערך לאחרונה עם IBM לזיהוי מקור היהלומים, וקרא לקמעונאים בארה"ב, השוק הצרכני הגדול בעולם, להגן יותר על האינטרסים שלהם, ולהיות פעילים יותר בזיהוי מקור היהלומים שהם רוכשים. ובכלל, קרא לקונים לגלות גישה פרואקטיבית יותר מול ספקים, על מנת להבטיח כי שרשרת אספקת היהלומים תפעל באופן אתי.
מאת איריס הורטמן
